דוד גליקסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

דוד גליקסברג הוא פרופסור מן המניין, מופקד הקתדרה לדיני מיסים, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מכהן גם כמנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, יושב ראש הוועדה האקדמית של המכון למשפט עברי וחבר הועד המנהל של האוניברסיטה העברית. שימש כפרופסור וכחוקר אורח באוניברסיטאות קולומביה, הרווארד וסידני. גליקסברג פרסם עשרות מאמרים וספרים, בישראל ומחוצה לה, חתן פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לשנת 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליקסברג, נולד וגדל בנתניה, בנם של מרים וישראל גליקסברג ונכדו של המשורר יעקב רימון. הוא בוגר מדרשית נעם בפרדס חנה וישיבת הר עציון. את התואר הראשון בלימודי המשפטים ולימודיו למסלול הישיר לדוקטורט סיים בהצטיינות יתרה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסיווג מחדש של עסקאות לצורך מס. הוא התמחה בבית המשפט העליון אצל ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' מנחם אלון.

עיקר פעילותו המחקרית של גליקסברג היא בתחום דיני המיסים, כולל: מדיניות מס, מיסוי בינלאומי, רפורמות מס, מיסוי תאגידים ותאגידים מיוחדים, מיסוי בתנאי אינפלציה, מיסוי מלכ"רים, מיסוי הערך המוסף. פרסם מחקרים בתחומים נוספים כמו, משפט אמפירי, אינפלציה, משפט עברי, משפט ציבורי, דמוגרפיה, משפחה ומשפט וספרות.

מחקרו המאוזכר ביותר הוא ספרו "גבולות תכנון המס" העוסק בהיבטים העיוניים, הנורמטיביים והדוקטרינריים של תופעת תכנון המס החוצה גבולות, תרבויות וזמנים. ספר זה הניח את היסודות העיוניים בתחום זה ואלה משמשים, בין היתר, באופן אינטנסיבי ביותר את בתי המשפט. כתב וערך ספרים נוספים בדיני מיסים ובמשפט עברי. בשנת 2021 יצא לאור ספרו "כיצד שופטים מחליטים? - עיונים אמפיריים בפסיקת בית המשפט העליון".

מכהן במערכת כתב העת (International and Comparative Tax Journal (U.S.A מאז שנת 2000. היה חבר מערכת של כתבי העת: Civil Society and the Third Sector in Israel (החל מ-2005), International V.A.T. Monitor (בין 1990-1995), The Israeli Tax Review (בין 1987-1989, 1997-2000). שימש כעורך כתב העת "משפטים" (1982) וכחבר מערכת שלו (1981).

עם הנהגת הליברליזציה בסחר הבינלאומי כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (1996-1991). היה חבר ועדות רבות ובהן הוועדה לרפורמה במיסוי הישיר ("ועדת בן-בסט") (1999-2000).

זכה בפרס חשין למצוינות אקדמית במשפט, Perlman Prize של Harvard. פרס למצוינות של האוניברסיטה העברית ופרס גולדה מאיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד גליקסברג נשוי לחוה ואב לחמישה.

מפרסומיו האקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבולות תכנון המס : סיווג מחדש של עסקאות לצורך מס, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הארי ומיכאל סאקר, 1990
  • מיסוי בינלאומי, אקדמון, תשנ"א
  • מיסוי מוסדות ללא כונת רווח, הוצאת נבו, 1995
  • כיצד שופטים מחליטים? : עיונים אמפיריים בפסיקת בית המשפט העליון, הוצאת נבו, 2021
  • The Taxation of Non-Profit Organizations (IFA, KLUWER, 1999).

בעריכתו:

  • רפורמות מס, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הארי ומיכאל סאקר, 2005
  • ספר אריה לפידות, הוצאת נבו, 2015
  • הלכה ומשפט: ספר הזיכרון למנחם אלון (דוד גליקסברג, אריה אדרעי, אביעד הכהן, בריכהו ליפשיץ ובנימין פורת עורכים, הוצאת נבו 2018).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו: