דוד גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד גלעדי, בגיל 100

דוד גלעדי (קליין) (16 בספטמבר 1908, כ' באלול תרס"ח, סילאג'צ'ה, טרנסילבניה, אז בהונגריה, כיום רומניה18 במאי 2009, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעדי נולד בשם דוד קליין בעיירה סילאג'צ'ה (Szilágycseh) שבטרנסילבניה, אז באוסטרו-הונגריה (מ-1918 צ'הו סילבאניי (Cehu Silvaniei) ברומניה),[1] אביו, הרב שלמה זלמן קליין, שימש רבה של סילאג'צ'ה במשך חמישים שנה והיה נכדו של הר' שמואל שמעלקא קליין, רבן של חוסט וסעליש ומחבר ספר "צרור החיים".[2] לגלעדי היו שבעה-עשר אחים ואחיות. רבים מבני משפחתו נספו בשואה.

למד שלוש שנים בישיבתו של הרב שאול בראך בקרולי. משם למד בעוד ישיבות ולבסוף בגמנסיה היהודית בבודפשט. בגיל 18 גורש לרומניה עקב חוסר באזרחות הונגרית.

החל לכתוב בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט" בשבועון "עמנו". בהמשך עבד ככתב עבור היומון ההונגרי (לא-יהודי) "מאי וילאג", ושם החל לחתום בשם העט "גלעדי", שלימים היה לשמו.

עלה לארץ ישראל ב-1934 והתגורר בהתחלה בכפר סבא, שם עסק בחקלאות. בהמשך עבר לגור בתל אביב. עם ייסוד העיתון "הצופה" ב-1937 היה הכתב הראשון שלו, ולאחר מכן היה עורך לילה בעיתון. הצטרף ל"ידיעות אחרונות", וב-1948 נמנה עם מייסדי "מעריב" ושם עמד בראש המערכת בירושלים לאחר מכן שימש שליח "מעריב" בצרפת. בשנת 1975 פרש מ"מעריב".

גלעדי היה איש "תנועת המזרחי", ומונה על ידי השר חיים משה שפירא כאחראי עלייה בשגרירות ישראל בבוקרשט.

דיבר הונגרית, רומנית, צ'כית, יידיש ועברית. תרגם שירה משפות אחדות: שירים מ"ספר התמונות" מאת ריינר מריה רילקה מגרמנית; שירי שארל בודלר מצרפתית; לקט מהשירה הרומנטית הצרפתית; ותרגומים מהשירה ההונגרית.

גלעדי היה נשוי להלן (לאה) עד למותה ב-1974. בתם של הזוג היא הסופרת שולמית לפיד, אשר תיעדה את סיפור חייו של אביה (כמו גם את ימי ילדותה בתל אביב) בספרה 'ואולי לא היו' (כתר, 2011).

דוד גלעדי נפטר ב-18 במאי 2009 בגיל 100. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי לבנון: אמן ויצירתו / דוד גלעדי (מראות לבנון: חיים הזז; אחרית דבר: נחום גוטמן),‫ ירושלים: עזבון מרדכי לבנון, 1970.
  • אבל פן: האמן ויצירתו,‫ ירושלים: גלריה ארטא, 1979.
  • מארק שאגאל: סיפור חיים ופרקי ציור, [תל אביב]: יבנה - מסדה, תשמ"ו-1986.
  • מסילות באמנות : 82 ציירים ישראלים, תל אביב: יבנה, תשמ"ו-1986.
  • חרוזי קיץ / דוד גלעדי (עורכת: יהודית רותם), תל אביב: רם - שרותי הוצאה לאור, [תשנ"ג].
  • יחיד ורבים, תל אביב: הפקה - רם שירותי הוצאה לאור, [תשנ"ד].
  • ההרג האחרון, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ח-1998 – על טבח סרמאשו במלחמת העולם השנייה (1944).
  • לקט, שכחה, פאה,‫ רמת השרון: רם, תש"ס 2000.
  • ניגונים אשכנזיים: ושירי אפילוג, רמת השרון: מביוס, תשס"א-2001.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי שמעלקא [=שמואל שמלקא קלין]: סיפור תולדותיו של רב גאון / הרב שלמה ז' קליין (עריכה והערות: ד' גלעדי),‫ תל אביב: י' דויד, תשט"ז.
  • יעקב איזנשר: (אלבום איזנשר) / [נערך ע"י] דוד גלעדי, רמת גן: מסדה, 1974.
  • ספר יהודי סאלאז’-סילאדי: תולדותיהם, קהלותיהם, משפחותיהם - בנין ופריחה, חורבן וקמילה / בעריכת דוד גלעדי,‫ תל אביב: ועד יהודי סילאדי בישראל, תשמ"ט-1989.
  • ספר המהנדסים והעלייה השלישית מהונגריה 1920–1930 (העורך: דוד גלעדי; עוזרת עריכה: יהודית רותם), תל אביב: התאחדות עולי הונגריה - המרכז, תשנ"א.
  • יואל גרבל: צייר (בעריכת דוד גלעדי; תצלומים: אברהם חי),‫ [תל אביב]: ח' גרבל, 1994.
  • מולה בן חיים - צייר ויצירתו / [עורך: דוד גלעדי; עיצוב והפקה: חיים רון), [הרצליה?]: מביוס, 1997.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן ‬הטסגי, קזבק: תעודת זמננו (מהונגרית: ד' גלעדי), תל אביב: עם עובד (סדרת "מן המוקד"), תש"ה. רומן-רפורטז'ה על פרשת ספינת המעפילים "קזבק".
  • לקט מהשירה הרומנטית הצרפתית (תרגם: דוד גלעדי; ציור השער ואיורים: הדי קון), תל אביב: עקד, תשמ"ד-1984.
  • משירי שארל בודלר / מצרפתית: דוד גלעדי), תל אביב: עקד, תש"ן-1989.
  • שירים מ-"ספר התמונות" / ריינר מריה רילקה (תרגם: דוד גלעדי), ביתן, 1997.
  • תרגומים מהשירה ההונגרית / דוד גלעדי (איורים: בן סלומון),‫ הרצליה: מביוס, תשנ"ז-1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפי היהודים:סילאדי-טשעה, סילאדיטשעה.
  2. ^ יצחק יוסף כהן. חכמי טראנסילוואניה, ת״צ־תש״ד. מכון ירושלים, 1988. עמ' xliv.