דוד דה מאיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד דה מאיו
דוד דה מאיו מעל שולחן העבודה
דוד דה מאיו מעל שולחן העבודה
לידה 1932 (בן 92 בערך)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות, עיצוב פנים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.david-de-mayo.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד דה מאיו (נולד ב-1932) הוא אדריכל ומעצב פנים ישראלי, חתן פרס ישראל למפעל חיים (2005)[1]

שופץ על ידי דה מאיו 1998-2010 מבנה עתיק מהתקופה הצלבנית ברחבת הכותל. במהלך השיפוץ נחפרו בסלע 5 קומות נוספות. לפני / אחרי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה מאיו נולד בברצלונה שבספרד לזוג הורים ממוצא טורקי. אביו היה סוחר שטיחים ובעקבות עבודתו עקרה המשפחה לארגנטינה, ואחר כך למקסיקו. בגיל מצוות אביו נפטר והמשפחה תכננה מעבר לישראל. בשנת 1948 עלה לארץ התגייס מיד לצבא, ושירת כטייס בחיל האוויר. עם סיום שירות הקבע עבר לסקנדינביה, ללימודי אדריכלות ועיצוב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה מאיו השלים את לימודי האדריכלות בשוודיה, ולאחר מכן המשיך לעבוד בסטודיו של האדריכל והמעצב הדני ארנה יאקובסן. ב-1966 חזר לישראל ופתח משרד עצמאי. עבודתו הראשונה בישראל הייתה שיפוץ ועיצוב בניין תיאטרון הבימה. את העבודה קיבל לאחר שהנהלת התיאטרון ביקשה לחדש את המושבים באולמות, דוד חזה שיפוץ כללי של התיאטרון ולאחר 10 ימים, במקום להגיע עם עיצוב מוגמר לכיסאות - הגיע עם עיצוב מוגמר לתיאטרון כולו, עד הפרטים הקטנים ביותר. הנהלת הבימה התרשמה מהתהליך ופתחה במכרז לשיפוץ התיאטרון, שבו זכה דוד מבין 3 אדריכלי צמרת.

דה-מאיו הירבה לעצב רהיטים ופרטי עיצוב, אך תכנן גם מספר מבנים שכללו לבד מהתכנון האדריכלי גם תכנון הריהוט ופרטי הנגרות והפירזול. לבד מבתים פרטיים, תכנן את מרכז ענב לתרבות בתל אביב, את מרכז אש התורה ברובע היהודי בירושלים. כמו כן, עיצב את פנים מוזיאון תל אביב לאמנות, את אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, את מרכז מורשת בגין בירושלים ואת פנים טרקליני העסקים של חברת התעופה אל על. במסגרת זו, עיצב גם את מדי הדיילים, סכו"ם לנוסעים ואת עיצוב הפנים למטוסי בואינג. בעקבות מותם של שלושת עובדי החברה בהתרסקות מטוס המטען באמסטרדם, עיצב גם את מצבת קבורתם.

על עיצוב הפריטים נמנים מיטת השיזוף של "כתר", שעון טיטניום ארגונומי, כיסאות ועוד[1].

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה מאיו הוא אחד מאדריכלי Total Design היחידים בעולם, והיחיד בארץ, למד ועבד בצמוד למאסטר האדריכל הדני, פרופסור ארנה יאקובסון ובתוך זאת עסק בעיצוב בתחומים רבים, מבניינים ועד סכו"ם[1].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דה מאיו השתתף בעשרות תחרויות תכנון ועיצוב בישראל ובעולם וב-14 מהן אף זכה בפרס הראשון.
  • אחת התחרויות המשמעותיות בהן זכה דה מאיו הנה תחרות פסל ישו בסיציליה. לתחרות הוזמנו 8 מאדריכלי הצמרת של העולם. דוד עיצב את פסל ישו הגבוה בעולם, הנישא לגובה של 51 מטרים.
  • 1967 פרס על עיצוב מסעדות מזון מהיר וימפי בישראל
  • 2005 פרס ישראל על מפעל חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לתמר דה מאיו ולהם שני ילדים[1]. בתו היא האמנית הרב תחומית סיגל דא מאיו. התגורר ברמת גן כחמישים שנים ואחר כך עבר לתל אביב.

ספר על דוד דה מאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-2012 יצא לאור ספר של 320 עמודי צבע וטקסט על רוב עבודתו, מאת בתיה דונר[2]

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד דה מאיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 מנקלי, ליעונה (2022-12-31). "לפני 60 שנה הוא חידש את תיאטרון הבימה. היום הוא לא מזהה את קו הרקיע". Ynet. נבדק ב-2022-12-31.
  2. ^ הרקדן שעיצב את חיינו: הטוטאליות של דוד דה מאיו, באתר xnet