דוד דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דוד דיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 1987 (בגיל 55 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות לימה שבפרו וצפת
תקופת הפעילות ?–1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד דיין (19321987) היה רב ומורה, רבה של לימה שבפרו ורבה הראשי הספרדי של צפת. סביב מינויו לתפקיד האחרון התחוללה סאגה רבת שנים, בה התערבו אישי ציבור רבים, בהם הרבנים הראשיים לישראל ושרי הממשלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1932 לחביבה וליעקב משה דיין. אביו נולד בארץ ישראל ומוצא משפחתו במרוקו, ואמו עלתה ארצה מעיראק. בצעירותו למד בישיבת שערי ציון של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בישיבת מרכז הרב ובמכון התורני הפדגוגי של הרב יעקב ברמן. לאחר מכן שימש כמורה לתלמוד בישיבת "שערי ציון".

הוסמך להוראה בידי הרב אליעזר ולדנברג, בהמלצת הרב עובדיה הדאיה והרב עובדיה יוסף. נישא למרים בת הרב דוד שלוש.

בשנת 1952 החל לכהן כרב השכונות בתל אביב, ובאותה שנה זכה בפרס מטעם משרד הדתות. בתקופה זו נמנה עם מקימי אגודת הרבנים הספרדים.

בשנת 1955 הגיש עתירה לבג"ץ נגד מינויו של הרב יצחק נסים לתפקיד הראשון לציון, בשל פגמים פורמליים, לטענתו. העתירה גרמה לפסילת הבחירה[1], ואילצה את הכנסת לחוקק חוק שהכשיר את הבחירה מחדש[2].

בשנת 1958 (ה'תשי"ח) החל לכהן כרבה הספרדי של לימה שבפרו.

פרשת מינויו לרבה של צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב אהרון בן שמעון, רבה של צפת, מונה הרב יהושע פיטוסי בשנת 1950 לכהן תחתיו. המינוי לא קיבל משנה תוקף רשמי במשך זמן רב, ולאחר מספר שנים הרב פיטוסי לא ראה עצמו בתפקיד, בשל כהונתו במקביל כדיין בבית הדין האזורי. בשל כך, אישי ציבור ורבנים ספרדים הביעו דרישה ממועצת העיר צפת למנות רב ראשי ספרדי. בחודש מרץ 1963, בעקבות סירובה של המועצה הדתית בעיר לשתף פעולה עם המהלך, פרסמה העירייה על דעת עצמה מכרז לבחירת רב, ובאוקטובר 1963 נבחר הרב דיין לרבה הספרדי הראשי של העיר. ב-25 בפברואר 1964 הגיע דיין מפרו לצפת, וב-9 במרץ של אותה שנה הוכתר לתפקיד בנוכחות הרב מאיר ועקנין, הרב אליהו פרדס והרב דוד שלוש בבית הכנסת אבוהב[3]. הרב הראשי האשכנזי של צפת, שמחה קפלן, התנגד להליך וטען שלמועצת העיר אין סמכות חוקית לבחור רב לתפקיד, ללא התערבות של המועצה הדתית. אף על פי שהרבנות הראשית לישראל וד"ר זרח ורהפטיג, שר הדתות, הבהירו כי הם אינם מכירים בבחירתו של דיין, אלא רק במעמדו של הרב פיטוסי כרב הראשי הספרדי היחיד, ועל אף שלא ניתנה לו סמכות כרב עיר והיכולת לערוך רישום נישואין, המועצה המקומית ראתה בדיין כרבה הספרדי הראשי.

בשנת 1967 הוקם גוף בוחר לרב ראשי ספרדי לאור צו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון. הרב קפלן המשיך להתנגד לכניסתו של דיין לתפקיד ללא הסכמת הרב פיטוסי, וראה בכך תקדים בלתי ראוי. לאור ההתנגדות של משרד הדתות והרב קפלן למינויו של דיין לתפקיד, העדה הספרדית בצפת החלה בניהול מאבק להכרה במינוי[4], בתמיכת רבנים, ראשי ערים אחרות וחברי כנסת. בבחירות המוניציפליות של שנת 1969 התמודדה רשימה למועצת העיר של מספר חברי מפד"ל, פא"י ואגודת ישראל שהוקמה כדי לפעול להכרה במינוי[5]. בתקופה זו נערכו עצרות ומחאות בעד ונגד המינוי, ונטען כי התנגדותו של קפלן לרב ספרדי היא פוליטית ועקרונית, ללא קשר לחוק. כדי להביא לפתרון הסכסוך, הוקמה בכנסת ועדת שרים בראשות בכור שלום שטרית, שקבעה כי על הרבנות הראשית לאשר את המינוי. האחרונה סירבה, ובתגובה נפגשה ועדת השרים עם הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן. הרב נסים ביקש לפרסם כי אישר את המינוי, והרב אונטרמן הציע לשלוח ועדת חקירה לצפת. ועדת השרים דחתה את הצעת הרב אונטרמן, בשל איומי קפלן להתפטר מתפקידו באם יוכר מינויו של דיין.

לבסוף, לאחר פטירת הרב פיטוסי בשנת 1971, הסיר הרב קפלן, חלקית, את התנגדותו מכהונתו של הרב דיין[6], וב-18 בינואר 1972 האחרון נבחר ברוב קולות לכהן כרבה של צפת[7]. לאחר בחירתו, חזר בו הרב קפלן ולא הכיר בבחירתו לרבה הראשי של צפת[8], וסירב להקצות לו חדר בבניין הרבנות שהיה בבעלות העירייה.

הלך לעולמו באוקטובר 1987 (ערב שמחת תורה ה'תשמ"ח)[9]. על שמו קרוי בית הכנסת היכל דוד בשכונת גני הדר בצפת.

בתו זיווה נישאה לרב צבי קוסטינר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הרב יהושע פיטוסי
רבנים ראשיים ספרדים של צפת הבא:
הרב שמואל אליהו