לדלג לתוכן

דוד דירינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד דירינגר
דוד דירינגר
פרופ' דוד דירינגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 ביוני 1900
י"ט בסיוון תר"ס
טלומאץ', אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1975 (בגיל 74)
ב' באדר תשל"ה
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אפיגרפיה, תולדות האלפבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
תולדות האלפבית
מוזיאון הכתב באוניברסיטת קיימברידג', ובתל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד דִירִינְגֶר (י"ט בסיוון תר"ס, 16 ביוני 1900ב' באדר תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה יהודי, מומחה לתולדות הכתב והאלפבית. פעל כחלוץ בגליל, ומייסד מוזיאון הכתב.

נולד בטלומאץ' (גליציה המזרחית) לאביו, יעקב דב דירינגר ולאמו, מרים בת דב. קיבל חינוך מסורתי וסיים את בית-הספר התיכון, תוך נדודים בין וינה וגליציה עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל בתור חלוץ. עבד בסלילת כביש חיפה–ג'דה. היה ממייסדי הקיבוץ "שומריה" וקיבוץ בית אלפא[1]. הוא עבר לתל חי ושם חלה במלריה.

עקב חוליו, יצא לחוץ-לארץ כדי להתרפא. נסע לאוניברסיטת פירנצה, שם למד היסטוריה ואפיגרפיה שמית, בין השאר אצל פרופ' משה דוד קאסוטו. במהלך לימודיו היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים היהודיים באיטליה[2]. כתב דוקטורט בנושא האפיגרפיה השמית. בשנת 1930, לאחר קבלת הדוקטורט, הגיע לביקור של חודשיים בארץ ישראל[3].

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נסע לאנגליה, שם עסק במחקר משך 10 שנים, ואז עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם לימד משך עשרים שנה.

בשנת 1968 חזר לישראל, כדי לנהל את המוזיאון בתל אביב. מאז, לימד לסירוגין באוניברסיטת בר-אילן[4] ובאנגליה.

נפטר ב-ב' באדר תשל"ה (13 בפברואר 1975), בעת ששהה באנגליה, והועלה לקבורה בישראל[5]. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב[6].

מוזיאון הכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוזיאון הכתב

ב-8 ביוני 1958 יסד באוניברסיטת קיימברידג' מוזיאון-כתב,[7] בו מתוארת התפתחותו של הכתב באזורים שונים בעולם. המוזיאון הוקם בחצרו הפרטית של דירינגר, בקמפוס האוניברסיטה.

ביקרו אצלו בקיימברידג' פרופסור ברגמן וחיים אלפרין, מנהל מוזיאון הארץ וביקשו ממנו להעביר את המוזיאון שלו לתל אביב. בשנת 1965 העביר את כל ציוד המוזיאון לארץ, וב-27 באפריל 1965[8] פתח את מוזיאון הכתב ברחוב ביאליק 26, בתל אביב.[9] כעבור שלוש שנים חזר לישראל, לנהל את המוזיאון בתל אביב.

המוזיאון קיבל מעמד של מוזאון עירוני של עיריית תל אביב-יפו, ושולב כמוזיאון-משנה, תחת ניהולו של מוזיאון הארץ. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הועבר ל-'קריית המוזיאונים' ברמת אביב.[10]

דירינגר, ומחקריו, שימשו השראה לתערוכת "The Alphabet Museum", שהתקיימה בסאפוק, אנגליה, בקיץ 2018.[11]

רוב כתביו שיצאו לאור היו בשפות זרות, בעיקר באנגלית ואיטלקית. בעברית יצא חוברת בשם "הכתב והאלף בית", (1965), בהוצאת מוזיאון הכתב שהקים. הספר יצא ב-3 מהדורות. הוא גם כתב את הערך "כתב" באנציקלופדיה העברית[12].

בקטלוג WorldCat מופעים על שמו 370 כותרים.[13]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "דִירִינְגֶר דויד", האנציקלופדיה העברית (כרך מב), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשמ"ג, עמ' 394
  • יון פדר, האנציקלופדיה הישראלית הכללית, כרך 1, עמוד 455.
  • אברהם מאיר הברמן, דוד דירינגר, חוקר האותיות, בתוך: מסכת סופרים וספרות, הוצאת ראובן מס, 1976, עמ' 91-89
  • ישראל ארליך, פרופ' דוד דירינגר, בתוך: אישים ומאורעות בתולדות ישראל, מורשה, 1995, עמ' 322-317
על מוזיאון הכתב
  • זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזכורים בעיתונות
מחיבוריו המקוונים
על מחקריו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד דירינגר מוזכר במאמר על קהילת יהודי טלומאץ', באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
  2. ^ כרוז אל המתכוננים להשתלם באיטליה, הארץ, 18 באוגוסט 1925
  3. ^ בין הבאים, דבר, 31 במרץ 1930
  4. ^ העלאות בדרגה ומינויים חדשים באוניברסיטת בר־אילן, על המשמר, 22 במאי 1968
  5. ^ מנחם שמואל, ארונו של פרופ' דירינגר – לארץ, מעריב, 17 בפברואר 1975
  6. ^ דוד דירינגר ז"ל, מעריב, 6 בפברואר 1976
  7. ^ The Alphabet Museum
  8. ^ זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34
  9. ^ מוזיאון הכתב
  10. ^ ע"פ מדריך למוזיאונים בישראל, מינהל ההסברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ה/1975, עמ' 142
  11. ^ Alina Polianskaya, The Alphabet Museum: an exhibition exploring “humankind’s greatest invention”, ‏May 23, 2018 (באנגלית)
  12. ^ דוד דירינגר, כתב, האנציקלופדיה העברית, כרך כ', תשל"א, עמ' 1094-1107
  13. ^ ספרי דוד דירינגר