דוד דנקנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד דנקנר (14 באפריל 1928 - 24 ביוני 2014) היה איש עסקים, יזם, ותעשיין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של משה דנקנר, מראשוני תעשיית היהלומים בארץ ישראל, ורחל. אחד משישה אחים: אברהם, יצחק שמואל, יונה ולאה. אמו, רחל, מתה בשנת 1939 בגיל 40, מדימום בעקבות ניתוח. כנער היה פעיל בהגנה.[1]

בשנת 1947, נסע ללימוד בארצות הברית וכעבור חודשים ספורים הצטרף לקורס טיס, שארגן טדי קולק כדי להכשיר טייסים ישראליים. בקורס, שנפתח בפברואר 1948 בבייקרספילד בקליפורניה, השתתפו גם שלמה להט, פלטיאל מקלף וזהרה לביטוב. ביוני 1948 ,עם סיום הקורס, חזר דוד כטייס ונלחם בטייסת הנגב שהוקמה בזמן מלחמת העצמאות. הוא השתתף בקרבות, בסיוע ובהגנה על יישובים מבודדים.[1]

עם תום המלחמה חזר לארצות הברית וסיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובשנת 1956 קיבל תואר דוקטור בכימיה אורגנית באוניברסיטת קליפורניה. לאחר שנתיים של בתר-דוקטורט בשיקגו חזר לישראל.[1]

בשנת 1959, הקים בעתלית מפעל לייצור פורמלין, סמוך למפעל תעשיות מלח לישראל, (אותו רכשה משפחת דנקנר ב-1957 ממדינת ישראל) ושנוהל בידי אחיו הבכור אברהם. בשנת 1965, הקים את מפעל כרמל כימיקלים שייצר אבקות יציקה לתעשיית הפלסטיק. במשך השנים הקים 10 מפעלים בישראל ובעולם ונכנס לשותפות עסקית באירופה, בדרום אפריקה ובדרום אמריקה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הקים תשלובת תעשייתית בבושיר ובשיראז שבאיראן, שכללה מפעל ונמל עגינה. התשלובת הולאמה עם פרוץ המהפכה האיראנית ונפילתו של השאה.

היה שותף בדנקנר השקעות עד למכירת החברה בשנת 2004.[2] באותה שנה החל ברכישת השליטה בקבוצת דור כימיקלים (שעוסקת בייבוא, שיווק וייצור של יריעות פוליאתילן, כימיקלים, וחיפושי גז) מידי בני משפחתו והציבור (עד אפריל 2010 מניות החברה היו רשומות למסחר בבורסה).[3] לאחר מכן מוזגו לדור כימיקלים החברות התעשייתיות הפרטיות שהחזיק, ביניהם כרמל כימיקלים.[4]

חודשים ספורים לפני מותו פרץ סכסוך עסקי בין בנו גיל דנקנר, שעבר לנהל את עסקי המשפחה ומשמש כיו"ר דור כימיקלים, לבין בנותיו ירדן ודניאלה דנקנר. הסכסוך העובר לגישור.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]