דוד הנשקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דוד הֶנְשְקֶה הוא פרופסור מן המניין לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה לשמחה ולצפורה הנשקה. אמו היא בתו של פרופ' שמשון ברויאר (נכדו של רש"ר הירש, אחיו של יצחק ברויאר) ואחותו של הרב מרדכי ברויאר[1]. גדל בקהילתו של הרב בנימין זאב בנדיקט בשכונת אחוזה בחיפה[2].

בשנים תשל"ד-תשל"ט למד בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים בראשות הרב אליהו מישקובסקי ובישיבת הכותל בירושלים, תוך שילוב שירות צבאי (תותחן טנק) במסגרת ה'הסדר'. בשנות לימודיו בירושלים השתתף בקביעות בשיעוריו של הרב שלמה פישר, ותקופה מסוימת למד אצל הרב ישראל זאב גוסטמן בישיבתו 'נצח ישראל'.

בשנים תש"מ-תשמ"א שימש מגיד שיעור כללי בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכן לימד במשך השנים בישיבת שיח, מת"ן, טורו קולג', בית מורשה, המכללה האקדמית הרצוג והמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים תשמ"ב-תשמ"ט עסק בכתיבת ערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית[3]. במקביל למד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשמ"ו זיכתה אותו עבודתו "סוגיות בדיני שומרים: ניתוח מקורות תנאיים ואמוראיים" בתואר שני בהצטיינות, ובשנת תשנ"א זכתה עבודת הדוקטור שלו "לתלמודם של התנאים : ניתוח סוגיות בדיני שומרים", שנכתבה בהנחיית פרופ' צבי אריה שטיינפלד, בציון מעולה.

פרסם מאמרים אידאולוגיים בעיתון נקודה. כשבנו נכלא על סירוב להשתתף כחייל בתוכנית ההתנתקות, כתב בעיתון מקור ראשון מאמר שבו בירך אותו על הסירוב[4]. הנשקה חבר בוועדה המייעצת של המכון לאסטרטגיה ציונית[5].

הנשקה משמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה (תשס"ג-תשע"ו), עורך כתב העת סידרא לחקר ספרות התורה שבעל-פה וחבר מערכת דיני ישראל של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עד כה פרסם שלושה ספרים ולמעלה ממאה מאמרי מחקר, העוסקים בתולדות ההלכה, ספרות חז"ל והספרות הרבנית. ספרו השני זכה בשנת תשס"ט בפרס ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', ואחד ממאמריו זכה בשנת תשע"ב בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי. בשנת תשע"א זכה הנשקה בפרס לחקר התלמוד ע"ש פרופ' א"ש רוזנטל מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, ובעקבות ספרו השלישי זכה בשנת תשע"ז ב'פרס הרקטור לחדשנות מדעית' מטעם אוניברסיטת בר אילן.

הנשקה נשוי ליהודית הנשקה, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, ולהם חמישה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו "לדרכי לימוד המקרא לאור פרשת עבודת יום הכיפורים : חליפת מכתבים בין הרב מרדכי ברויאר ודוד הנשקה", מגדים, מז (תשס"ח), עמ' 9–33. ‬
  2. ^ ראו ד' הנשקה, מת שאין לו מנחמים - לדמותו של מו"ר הרב ר' בנימין זאב בנדיקט, צהר, גיליון 13 (תשס"ג), עמ' 14-7.
  3. ^ ראו למשל, מחבּרי ערך 'יום הכפורים', בראש המחזור ליום הכיפורים של האנציקלופדיה התלמודית, ירושלים תשס"ח
  4. ^ מכתב לִבְני בכלא. וראו עוד ד' הנשקה, "על ההתנתקות מן האנושיות", אקדמות, כו (תשע"א), עמ' 185-171; הנ"ל, "על מוסר ועל פסידו-מוסר", אקדמות, כז (תשע"ב), עמ' 247-231.
  5. ^ ועדה מייעצת, המכון לאסטרטגיה ציונית
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.