דוד וגוליית (טיציאן)

דוד וגוליית

מידע כללי
צייר	טיציאן
תאריך יצירה	שנות ה־40 של המאה ה־16
ממדים בס"מ
גובה	300 ס"מ
נתונים על היצירה
מיקום	סנטה מריה דלה סאלוטה

דוד וגוליית (באיטלקית: Davide e Golia) הוא ציור שמן מאת הצייר הוונציאני טיציאן. הציור נוצר בין השנים 1542–1544 לערך עבור כנסיית סנטו ספיריטו, אך כיום הוא מוצג בבזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה.

נושא היצירה

ערך מורחב – דוד וגוליית

הפלשתים יצאו למלחמה נגד שאול, וכאשר ניצבו המחנות זה מול זה, יצא גוליית מדי יום לאתגר את בני ישראל לקרב יחיד. דוד לבדו העז להשיב לאתגר, ובאמצעות קלע ואבנים הצליח להכניע את גוליית. לאחר מותו של גוליית, איבדו הפלשתים את רוחם ונסו מפני צבא ישראל. כלי הנשק של הענק הונחו בקודש, וחרבו המפורסמת שימשה את דוד בעת מנוסתו משאול.

היסטוריה

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-16 קיבל טיציאן מספר רב של הזמנות לציורים מאת נזירי מנזר סנטו ספיריטו , אשר כבר החזיקו ביצירה מוקדמת שלו, "מרקו הקדוש על כס המלכות". אחת מתמונות המזבח שצוירו עבורם תיארה את "רדת רוח הקודש", אך היא ניזוקה ונזקקה לשחזור מאוחר יותר בידי האמן. ציור נוסף של אותו נושא, המוצג כיום בכנסיית סלוטה, משתייך לתקופה מאוחרת יותר ביצירתו של טיציאן. אוסף האמנות כולו של מנזר סנטו ספיריטו הועבר לכנסיית סלוטה במאה ה-17, שם הוא נמצא עד היום.

פרשנות היצירה

בתקרת כנסיית סלוטה, מעל המזבח, נמצאות שלוש יצירות מתקופה זו (1543–1544 לערך): "קין הורג את הבל", "עקידת יצחק" ו"דוד וגוליית".

הדפס מאת יוהאן גוטפריד סוטר (1725–1800)

החוקר גאורג גרונאו כותב על שלוש היצירות הללו כמקשה אחת:

"נוכל להבחין בקלות בקשר בין שלושת הנושאים; כולם מציגים סצנות של תנועה עזה, ובכל אחת מהן מופיעים רק שתיים או שלוש דמויות. כישרונו וטבעו של האמן הובילו אותו לבחור בנושאים אלו; הבנתו האמנותית גרמה לו לצמצם את מספר הדמויות לטובת פשטות הקומפוזיציה – אלא אם פטרוניו היו אלה שהציעו את הנושאים. הסביבה כמעט זהה בכל שלוש היצירות – אדמה חומה, צוקים סלעיים; אנו חשים כאילו הועברנו לפסגות הרים; מעל ומאחורי הדמויות השמיים קודרים ומלאים בעננים כבדים. מתוך רקע זה בולטות בחוזקה דמויות האדם הקולוסאליות, שצבען חום-צהבהב.

כאן נראה אדם נופל שעדיין מנסה להתגונן בידו באורח חלש; מעליו עומד קין, רגלו על קורבנו, נכון להנחית מכה נוספת. שם נראית דמותו הזקופה של אברהם בפעולה כפולה – ידו השמאלית מונחת על צוואר הנער הכורע על העצים, וידו הימנית אוחזת בסכין ההקרבה, בשעה שהוא מסתובב לפתע אל המלאך שעצר בעדו. אור עז מאיר באלכסון את גופו של הענק בתמונה השלישית; מעליו ניצב הנער דוד, מרים את זרועותיו בתפילה לשמיים, וקרן שמש חודרת מבעד לעננים הכבדים."

גרונאו טוען כי בעיצוב ההרואי של הדמויות השריריות והעוצמתיות, טיציאן קרוב כאן – יותר מבכל מקום אחר – למיכלאנג'לו. עם זאת, תוכנית הצבע הייחודית שלו משייכת את היצירה לעולמו האישי: הגוון הקודר שולט בהרמוניה בצבעים המקומיים העזים, והקומפוזיציה הצבעונית תורמת לא פחות מהקו ליצירת תחושת חיים עוצמתיים.

בציור "דוד וגוליית", גופו השרוע של גוליית מהווה את מסת הצבע הבולטת ביותר; האור מלמעלה נראה כמעט מוצק כשהוא מאיר את זרועותיו המורמות של דוד.

בנוסף, ההיסטוריונית מדלין קאר טוענת כי בעוד אמנים רבים ציירו את דוד כמי שכורת את ראשו של גוליית, מניף אותו בניצחון או מציג את ראש הענק על הקרקע, טיציאן הוא היחיד שבחר לתאר את דוד מתפלל לאחר ניצחונו. קאר סבורה כי המפתח להבנת סצנה חסרת תקדים זו טמון בחשיבות החרב בציור של טיציאן—דוד מקדיש אותה לאלוהים באקט של הקדשה דתית.

ביבליוגרפיה

• Biadene, Susanna, ed. (1990). "Ceiling of the Church of Santo Spirito in Isola". Translated by Hecker, Sharon; Rylands, Philip; Wilkins, Elizabeth. In Titian: Prince of Painters. Italy: Prestel. pp. 255–56.
• Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Goliath". Encyclopædia Britannica. Vol. 12 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 225.
• Gronau, Georg (1904). Titian. London: Duckworth and Co; New York: Charles Scribner's Sons. pp. 123–25, 300.
• Kahr, Madlyn (1966). "Titian's Old Testament Cycle". Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, 29: pp. 193–205.
• Ricketts, Charles (1910). Titian. London: Methuen & Co. Ltd. pp. 102, 103.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד וגוליית בוויקישיתוף