דוד וגוליית (קאראווג'ו)
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
צייר |
קאראווג'ו ![]() |
תאריך יצירה |
1600? ![]() |
טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן ![]() |
ממדים בס"מ | |
רוחב |
91.3 ס"מ ![]() |
גובה |
110.4 ס"מ ![]() |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי |
בארוק ![]() |
מספר יצירה |
P000065 (מוזיאון הפראדו) ![]() |
מיקום | מוזיאון הפראדו, הארמון המלכותי של מדריד |
![]() ![]() |
דוד וגוליית הוא ציור שמן על בד, המיוחס לצייר האיטלקי קאראווג'ו, ומתוארך לסוף המאה ה-16 או תחילת המאה ה-17. הציור מוצג במוזיאון הפראדו במדריד ומהווה פרשנות ייחודית לאירוע המקראי המתאר את ניצחונו של דוד על גוליית.
תיאור הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לייצוגים רבים אחרים של הקרב בין דוד לגוליית, ציור זה מציג רגע יוצא דופן בסיפור: לאחר שהפיל את גוליית בעזרת אבן מקלעו, דוד עומד מעל גופת הענק, אוחז בראשו הכרות בשיערו ומתכונן לקשור אותו בחבל. הקומפוזיציה יוצרת תחושת דרמה, כאשר דמותו של דוד בולטת על רקע כהה ומוצל, בהתאם לסגנון האופייני לקראוואג'ו.[1]
ייחוס והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייחוס של הציור לקראוואג'ו נותר נושא למחלוקת בין חוקרי אמנות. הציור הוא אחד מהציורים הפחות מוכרים מבין היצירות המיוחסות לאמן, והיסטוריית הבעלות שלו אינה מתועדת באופן ברור. העדות הראשונה לקיומו של הציור בספרד מתועדת בשנת 1789, לאחר מותו של המלך קרלוס השלישי, אז הוא נרשם באוסף המלכותי בארמון בואן רטירו עם מספר המלאי 1118. ברישום זה צוינו ממדי הציור כגדולים משמעותית מגודלו הנוכחי, מה שמעיד כי הבד הורחב במועד כלשהו במאה ה-18. בדיקות רנטגן שבוצעו בציור במהלך תהליך שימור ב-2023 חשפו מספר מלאי נוסף – "449" – שכוסה בצבע, ככל הנראה לפני שהציור הועבר למוזיאון הפראדו. מספר זה קושר את היצירה לרשימות מלאי מוקדמות יותר של אוספי האמנות הספרדיים משנים 1771 ו-1716. עוד נמצא כי הציור היה קיים כבר בשנת 1700, באוסף האמנות של בית המלוכה הספרדי לאחר מותו של קרלוס השני. הציור הועבר מהארמון המלכותי למוזיאון הפראדו, שם נרשם לראשונה במספר 2081 בשנת 1849, עם ייחוס לקראוואג'ו. הייחוס נשמר גם בקטלוגים משנים מאוחרות יותר, אך אין תיעוד ודאי על הגעת היצירה לספרד או על זהותו של המזמין המקורי.[1]
מחקר ושינויים בקומפוזיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך תהליך השימור ב-2023 התגלו שינויים שביצע האמן במקור: ראשו של גוליית צויר תחילה בעיניים פקוחות ובפה פעור בצעקה, בדומה לדמותו של הולופרנס בציור יהודית והולופרנס של קראוואג'ו. מאוחר יותר, הבעתו רוככה, ייתכן עקב דרישת המזמין או שינוי בגישתו של האמן. בדיקות נוספות חשפו כי דוד צויר במקור עם קרסול עטוף בבד, ככל הנראה כתחבושת או כהשראה ממסורת מתאגרפים עתיקים שחיזקו כך את מפרקיהם. פרט זה הוסר במהלך העבודה על הציור.[1]
סגנון והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מאופיין בטכניקת ניגודי אור וצל דרמטיים, המעניקים לו עומק וריאליזם. האופן שבו תיאר קראוואג'ו את דוד – כנער צעיר, רזה, וחסר הבעה רגשית מובהקת – חורג מהתיאורים המסורתיים של הגיבור התנ"כי ומעניק לסצנה אופי אינטימי יותר. על אף חוסר הוודאות בנוגע לייחוסו, הציור נותר עדות חשובה להשפעתו של קראוואג'ו ולדרכו הייחודית בעיצוב נרטיבים דתיים באמצעות דרמה חזותית חזקה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 David with the Head of Goliath - The Collection - Museo Nacional del Prado, www.museodelprado.es (באנגלית)