דוד ורנר
 | |
| לידה |
1 במרץ 1934 (בן 89) ה'תרצ"ד פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | חדרה |
| מקום פעילות | חדרה |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תפקידים נוספים | רבה של חדרה וראש מחלקת שחיטה ברבות הראשית לישראל |
| רבותיו | אביו הרב שמואל ברוך ורנר; הרב מאיר חדש |
| בת זוג | יפה |
| אב | הרב שמואל ברוך ורנר |
| אם | קיילא יהודית לבית חרל"פ |
| פרסים והוקרה | יקיר העיר חדרה |
  | |
הרב דוד יחיאל ורנר (נולד בה'תרצ"ד, 1934) הוא רבה האשכנזי של העיר חדרה לשעבר. אחראי על תחום המשחטות ברבנות הראשית לישראל.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בארץ ישראל בשנת 1936 לרב שמואל ברוך ורנר, אב בית דין תל אביב ולקיילה יהודית, בתו של הרב יעקב משה חרל"פ. למד בישיבת חברון[1]. כן למד בכולל היכל התלמוד[2]. נשא את יפה בת הרב אביעזר ציצוביץ (נפטרה בשנת ה'תשע"ח).
בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים כיהן כרב בשכונת רמת חן ברמת גן[3].
בשנת 1966 נבחר לתפקיד רב העיר חדרה[4][5], לצד הרב הספרדי שלום אלבז. ייסד בחדרה כולל אברכים "ברכת שמואל" ומרכז תורני להפצת יהדות. היה חבר מועצת הנהלת מדרשית נעם[6]. בשנת 2016 פרש לגמלאות, אך בהיעדר מחליף, ממשיך לשאת בתפקיד באופן לא רשמי.
התמנה ל ידי הרב לוי ביסטריצקי לאחראי תחום השחיטה במחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לצד עמיתו הרב שמעון ביטון. במשך שנים, העניק כשרות מהודרת למשחטת "הוד חפר" הממוקמת בעמק חפר הסמוך לחדרה. באפריל 2000, אסר על חברת הבת של הוד חפר, "הוד מעולה", למכור עופות שנפסלו על ידי משגיחי הכשרות למעדניה שעסקה במכר של בשר לא-כשר ליהודים, וגובה על ידי הרבנות הראשית. המעדניה עתרה לבג"ץ, ובעקבות זאת הסכימה הרבנות להעניק תעודת כשרות למשחטה גם אם תמכור למעדניה עופות לא כשרים, אולם קבעה שלא תנתן למשחטה כשרות למהדרין. בית המשפט העליון פסק כי פרקטיקה זו של הרבנות פסולה והורה להעניק ל"הוד מעולה" תעודת כשרות למהדרין[7]. לאחר פסיקת בג"ץ העניקה הרבנות תעודת כשרות ל"הוד מעולה", אך הודיעה בפרסום שלה שהדבר נעשה רק בהוראת בג"ץ. בעקבות זאת נתקבלו במשחטה ביטולים רבים, עד שהמשחטה פנתה לרבנות והתחייבה שלא תמכור את העופות הלא-כשרים למעדניה. המעדניה עתרה שנית לבג"ץ בדרישה שהמשחטה תחזור למכור לה את העופות הלא-כשרים. השופט מישאל חשין, בפסק דין נוסף, הגיב בחריפות רבה על התנהלות הרבנות באומרו: "בלשון המעטה... הרבנות הפרה באורח נחרץ וביודעין צו שיצא מלפני הבג"ץ בנושא ביצועו של חוק הכנסת". בנוסף, קרא חשין ליועץ המשפטי לממשלה לשקול העמדת אנשי הרבנות לדין על בזיון בית המשפט, והיו קריאות להשעייתו מתפקידו[8]. עם זאת, הרבנות עמדה על דרישתה שמשחטות לא תמכורנה עופות לא כשרים ליהודים והמשחטה המשיכה לסרב למכור עופות לא כשרים למעדניה[9]. בהמשך, עבר המפעל להיות תחת השגחתו של הרב האזורי של מועצה אזורית עמק חפר, אליעזר שמחה וייס, ונגד הרב ורנר לא יושמו הליכים משפטיים או פליליים נוספים.
בשנת ה'תשע"ח זכה לאות "יקיר העיר" חדרה[10]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הרב שמעון מאיר ורנר הוא ראש 'קיבוץ' בישיבת עטרת שלמה. גיסיו הם הרבנים דב צבי קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא אשדוד והרב מנחם שיף, ראש כולל ברעננה.
חתנו הרב חיים קלמנוביץ' עוסק בההדרת ספרות תורנית, והוא ראש מחלקת עירובין ברבנות אשדוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד ורנר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק אלפסי, מאורות מעולם התורה, עמ' 173
- ^ היכל התלמוד - תל-אביב, שאלונים + דו"חות, באתר ארכיון המדינה, עמ' 131
- ^ שכונת סלמה ג' משנה צביונה, הצפה, 13/09/1964
- ^ מפעולות ארגון החזנים בארץ, הצפה, 23/11/1966
- ^ החלטות הכנס הארצי של עסקני ציבור בענייו ניתוחי מתים, הצפה, 27/07/1966
- ^ נבחרה מועצת הנהלה חדשה של מדרשית נעם, הצופה, 02/04/1969
- ^ בג"ץ 7203/00 מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית, ניתן ב־12 בדצמבר 2001
- ^ ישראל פנחסי:להשעות את הרב ורנר חדשות כאן ישראל
- ^ אריה דיין, בבית הרב הראשי, בשעת לילה מאוחרת, נערך הדיון בדרכים לעקוף את בג"ץ, באתר הארץ, 22/09/02.
- ^ כבוד: הגאון רבי דוד ורנר והרב יוסף גרשון נבחרו ל’יקירי העיר’ חדרה, חרדים10 י"ח באייר ה'תשע"ח.
