דוד לוין (במאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד לוין
אין תמונה חופשית
לידה 4 בדצמבר 1934
לודז', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 2022 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בינואר 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד לוין (4 בדצמבר 193429 בינואר 2022[1]) היה במאי תיאטרון, מחזאי ומשורר ישראלי יליד פולין. בין השנים 19781985 שימש כמנהל האמנותי של תיאטרון הבימה. אחיו הבכור של חנוך לוין.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד לוין נולד בלודז' לישראל לוין ומלכה, יהודיים דתיים. כשהיה תינוק עלה עם הוריו לארץ ישראל וגדל בשכונת נוה שאנן בתל אביב. בצבא הצטרף ללהקת פיקוד המרכז, בה היו חברים גם משה טימור ואהובה דיכטר.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו, עבד כמנהל הצגה ועוזר במאי בתיאטרון הקאמרי. ב-1958 נסע ללונדון ללמודים ושהה שנה בתיאטרון רויאל קורט שהיה אז בניהולו של ג'ורג' דווין. לאחר מכן שהה מספר חודשים בסקנדינביה שם התוודע מקרוב לעבודתו של אינגמר ברגמן.

לאחר שובו ביים לוין את "עין ימין עין שמאל" שגם כתב ועיצב. המחזה ייצג את תיאטרון חיפה ביחד עם "מעגל הגיר הקווקזי" בפסטיבל הבינלאומי של ונציה 1963. כמו כן ביים את "פיקניק בשדה הקרב" ו"פנדו וליז" מאת פרננדו ארבאל בתיאטרון פרסה וכן את "ימים בין העצים" מאת מרגריט דיראס עם מרים ברנשטיין-כהן. המחזות הועלו בצוותא, ברחוב מאפו. ביים בתיאטרון הקאמרי את "אי המטמון" כמו כן ביים את הרביו הסאטירי "קטשופ" מאת אחיו חנוך לוין (הועלה בקברט הסאטירי, במרתף קולנוע פריז) ואת "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין, בתיאטרון הקאמרי. ההצגה שהועלתה ב-1970 בעיצומה של מלחמת ההתשה, על המערכונים והשירים שלה, עוררו מיד סערה ציבורית חסרת תקדים.

ב"הבימה" ביים את "הכיסאות" (1970) את "בקץ הימים", "אמא קוראז'" (1975) "וויצק", "ריצ'רד השלישי", "המלך ג'ון", "מדיאה", "הארכיטקט והקיסר","הנפש הטובה מסצ'ואן", "הקמצן", "מחול המוות", "מסע ארוך לתוך הלילה" ואחרים.

מ-1975 היה במאי בית וב-1978 מונה למנהל האמנותי של הבימה וכיהן בתפקידו עד 1985.

בתקופת כהונתו הוזמנה הבימה למקומות שונים בעולם. הדיבוק בבימוי ג'וזף צ'ייקין לדיסלדורף, "טרוילוס וקרסידה" שביים דוד אסריג לפסטיבל שייקספיר בשטוטגרט, "סיפור פשוט" שביים יוסי יזרעאלי לפסטיבלים ב בולטימור וציריך ו "מדיאה" שביים דוד לוין לפסטיבל הבינלאומי בדנוור.

ב-1986 החל לביים בחו"ל. ביים בתיאטרון העירוני בדיסלדורף, בקאמרשפיל בהמבורג, בתיאטרונים הלאומיים בברמן, מינכן ושטוטגרט, בתיאטרונים העירוניים בקרפלד, מגדבורג, בתיאטרון הלאומי בשוורין, בפסטיבל באד הרספלד, בתיאטרונים העירוניים, בנירנברג, בילפלד, בזל, אודנסה, כמו כן ביים בגלאזגו ובלונדון. ביים מחזות של סופוקלס, אוריפידס, איבסן, ביכנר, שילר, שקספיר, טנסי ויליאמס, ארתור מילר, יהושע סובול, דייוויד מאמט, חנוך לוין, מולייר, ג'ק שאפארד, ריצ'רד נלסון, ברטולט ברכט ואחרים.

בעקבות עבודתו, הוזמן לביים עבור הפסטיבל הבינלאומי באדינבורו 2009 את הפואמה הדרמטית "עדותה של קרסיד" של המשורר רוברט הנריסון (Robert Henryson;‏ 1425 - 1506). כמו כן ביים באותה שנה בפסטיבל הפרינג' באדינבורו את "אנשים" (People), רוויו מוזיקלי מפרי עטו.

ה"פלזנס" הפיק והעלה 22 שירים שכתב לוין באנגלית והולחנו על ידי 9 מלחינים.

לוין ביים בתיאטרון העירוני חיפה את "איפיגניה באוליס"

בגרמניה ביים את ריגולטו ואת לה טרוויאטה.

"אברם" הועלה בתיאטרון אנסמבל הרצליה ב-2012.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין פרסם בשנים האחרונות שירים בכתב העת "מטעם". ולאורך השנים, 12 ספרי שירה:

  • לישון ילדה לישון: 10 שירי ערש ליעל (תל אביב: לירי, תשי"ח 1958)
  • שירים על עניינים פרטיים (תל אביב: לירי, תשי"ח 1958)
  • יחסי צבור: שירים (תל אביב: דוד לוין, 1961)
  • אווה גארדנר מתה: שירים (תל אביב: ירון גולן, תש"ן 1990)
  • הרצון ללטף נמר גובר: מחזור שירים (תל אביב: ירון גולן, 1991)
  • מצב המעוף והמשתנים: שירים (תל אביב: ירון גולן, תשנ"ט 1999)
  • אדוני גברתי, גברתי אדוני: שירים (תל אביב: ירון גולן, תשס"א 2001)
  • שורה ארוכה: שירים (תל אביב: ירון גולן, תשס"ג 2003)
  • איך בידיים ריקות (תל אביב: קשב לשירה, תשע"א 2011), שני מחזורי שירה: איך בידיים ריקות -- שורה ארוכה
  • היה שלו לב: שני מחזורי שירים (תל אביב: קשב לשירה, תשע"א 2011)
  • שירים 9 (בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011)
  • רק על זה (תל אביב: הוצאת קשב לשירה 2012)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין התגורר עם אשתו השלישית, אליסון ריאך, באדינבורו סקוטלנד, בלונדון ובתל אביב מעת לעת. ללוין שני בנים: המחזאי והבמאי בן לוין ואסף לוין, ו-6 נכדים.

לוין נפטר ב-29 בינואר 2022 בגיל 87[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בירנברג, יואב (2022-01-29). "הלך לעולמו איש התיאטרון דוד לוין". Ynet. נבדק ב-2022-01-29.