דוד מייזלר
 | |
| דוד מייזלר | |
| לידה |
20 בספטמבר 1913 פולונה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה | 11 בינואר 1996 (בגיל 82) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | פולין, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת לבוב |
| מנחה לדוקטורט |
בוריס גנדנקו |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתורת ההסתברות | |
  | |
דוד מייזלר (Mejzler), 20 בספטמבר 1913 - 11 בינואר 1996) היה פרופסור למתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד מייזלר נולד בעיירה פולונה באימפריה הרוסית (כיום במערב אוקראינה), למשפחה אמידה שב-1922 עקב התהפוכות באזור נושלה מרכושה ונאלצה לעבור מערבה לדובנו ברפובליקה הפולנית השנייה (כיום במערב אוקראינה)[1]. בילדותו למד עברית ובנערותו הצטרף לשומר הצעיר. עבד כמורה ובמלחמת העולם השנייה שהה במוסקבה בעת שמשפחתו נספתה בשואה. בשנים 1948–1955 נמנה עם תלמידי המחקר של בוריס גנדנקו באוניברסיטת לבוב[2] שהיה מנחה עבודת הדוקטורט שלו (התואר הוענק לו בשנת 1950), ובין היתר פרסם מאמרים עם יקטרינה רווחווה-יושצ'נקו[3]. בשנת 1958 עלה לישראל והחל לעבוד במכון לסיבים ומוצרי יער (לימים המכון הישראלי לסיבים) במושבה הגרמנית בירושלים, במסגרתו פרסם מספר מחקרים[4]. בשנת 1964 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית[5] ובתחילת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר[6] ופרופסור מן המניין בשנת 1978. פרש לגמלאות בשנת 1984.
פרסם מספר מחקרים בתורת ההסתברות ובשימושיה. תרומותיו העיקריות הן למשפטי גבול של סדרות וריאציוניות רב ממדיות ובמיוחד לאבריהן המקסימליים. הוא אף הצביע על שימושים שונים של תוצאותיו, בעיקר בתורת הפולימרים[7].
מייזלר נחשב מורה מחונן, והיה אהוב על תלמידיו. ספר הרצאותיו "חשבון אינפיניטסימלי" היה למבוקש ביותר, ונמצא בשימוש עד היום במספר אוניברסיטאות בישראל. בנוסף, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית, בין היתר את הערך "הסתברות".
נישא לפניה, ולזוג נולדו שני בנים, גיורא וגילי. בנו, גיורא מייזלר הוכרז כנעדר בתחילת מלחמת יום הכיפורים, לאחר שהטנק שלו נפגע. עדות של חבר ילדות שטען שפגש אותו שבוע לאחר מכן, עוררה תקווה שמא הוא עדיין בחיים[8]. דוד מייזלר השקיע מאמצים רבים בניסיון לאתר את בנו, עד שביוני 1975 זוהתה אחת הגופות שהוחזרה על ידי המצרים כשל גיורא[9]. גילי, בנו השני של מייזלר, יצר סרט תיעודי, בשם "גחליליות", המספר את סיפור החיפושים של מייזלר אחר בנו. החל מ-17 באוקטובר 2013 העלה גילי מייזלר לאינטרנט את יומן החיפושים אחר גיורא[10], שכתב דוד מייזלר. היומן כלל 650 עמודי מחברת, והועלה לרשת לפי קצב כתיבתו, באיחור של 40 שנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד מייזלר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- דוד מייזלר אתר לזכרו של פרופ' דוד מייזלר, שהוקם על ידי בנו גילי מייזלר.
- רשימת כל הפרסומים של דוד מייזלר
עודד ירון, החיפושים אחרי הבן שלא חזר - יום אחר יום, שיחה אחר שיחה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד מייזלר
- ^ פרופסור בוריס ולדימיר גנידנקו, 1912-1995
- ^ on a theorem of b.v.gnedenko
- ^ A contribution to the study of random degradation of chain polymers
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה, דבר, 23 באוגוסט 1964
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה, דבר, 19 בפברואר 1969
- ^ A Contribution to the Study of Random Degredation of Chain Polymers, Journal of Polymer Science, 1960
- ^ מנחם שמואל, מי ראה את גיורא מייזלר?, מעריב, 6 במרץ 1974
- ^ זוהתה גופת חלל צה"ל גיורא מייזלר, מעריב, 12 ביוני 1975
- ^ יומן החיפושים אחר גיורא
- פעילים ציונים בפולין
- אנשי חינוך יהודים רוסים
- מתמטיקאים יהודים אוקראינים
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מתמטיקה
- מתמטיקאים ישראלים
- חוקרי תורת ההסתברות ישראלים
- עולים בשנות ה-1950
- כותבי יומן
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-1996