דוד מלול
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| לידה |
1924 ה'תרפ"ד אֵייט עטַּאב, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 2011 (בגיל 87 בערך) י"ב בשבט ה'תשע"א באר שבע |
| מקום קבורה | נתיבות |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | חנפירה, דבדו, תאלסינת, בזו וקזבלנקה במרוקו, בית שמש וירוחם בישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בינואר 2011  |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | מוהל ושוחט |
| רבותיו | הרב רפאל ברוך טולדנו והרב דוד סויסה, רבי יעקב דהאן |
| תלמידיו | חתנו הרב הגאון הקדוש רבי יוסף פלבני זצוק"ל |
הרב דוד מלול (1924 – 17 בינואר 2011) היה רב העיר "חנפירה" (אנ') והכפר "בזו" שבמרוקו, רב העיירה ירוחם בישראל ומחבר ספרים רבים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באֵייט עטַּאב שבמרוקו לרב יוסף מלול בשנת 1924 (ה'תרפ"ד). אחיו הצעיר היה הרב מנשה מלול. בילדותו חונך ולמד אצל אביו. כשבגר למד בישיבה במרקש אצל הרב דוד סויסה ואצל הרב יעקב דהאן, ובהמשך בישיבה במקנס אצל הרב רפאל ברוך טולדנו.
בשנת 1943 (ה'תש"ג) נישא לחסיבה בת הרב מאיר קדוש, ויחד התגוררו בדמנאת. לאחר תקופה קצרה בדמנאת הוזמן לשמש כרב הקהילה היהודית ב"חנפירה" למשך מספר שנים. בתקופה זו עסק במסחר עורות מעובדים, ואף נשפט למאסר בעקבות עדות שקר של שייח' מוסלמי, אך שוחרר על ידי התובע המקומי[1]. בשנת 1950 (ה'תש"י) החל לשמש כמורה בתלמוד תורה בדבדו, שם שימש גם כשוחט ובודק ולמד בחברותא עם הדיין המקומי, הרב רפאל ברדוגו. לאחר תקופה עבר לשמש כמורה, שוחט ובודק בעיר תַּאלְסִינְתְּ, שם סייע לו אביו במשך תקופה, ומשם עבר לשמש כרב הכפר "בזו". לאחר כחודשיים, עבר לשמש כשוחט ובודק בקזבלנקה למשך כשנתיים.
בשנת 1955 (ה'תשט"ו) עלה לישראל, והשתכן במעברת הר טוב שבבית שמש. במעברה שימש כרב וכפוסק במשך 3 שנים, עד שהוזמן בשנת 1958 (ה'תשי"ח) לשמש כרב היישוב ירוחם. בתפקיד זה שימש עד לפטירתו, ובמהלך שנות כהונתו חידש את מערך הכשרות והטהרה בעיר, והקים מוסדות חינוך לתלמידים. בשנת 1959 (ה'תשי"ט) קיבל סמיכה לרבנות מהרב אליהו ראם, נוסף על הסמיכות שקיבל מרבני מרוקו. במשך חייו בישראל יצא לשליחות גיוס כספים בחו"ל מספר פעמים עבור מכון הוצאת הספרים "מכון הכתב".
הלך לעולמו ב-17 בינואר 2011 (י"ב בשבט ה'תשע"א)[2], ונקבר בבית העלמין בנתיבות, לצד אביו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יד יהודה - על חמישה חומשי תורה, כולל דרשות על הפרשה, על דרך הפרד"ס, ובתוכם דרושים לאירועים המתובלים במוסר השכל, בהוצאת מכון הכתב, ירושלים, שני חלקים
- לשון חכמים מתוק לנפש ומרפא לעצם - על חמישה חומשי תורה על דרך הפרד"ס, מתובל בדברי רבותינו מרן אלשיך הקדוש ומרן בעל העקידה, ירוחם ה'תש"ס
- ויוסף עוד דוד - שני חלקים
- יד יוסף - דרשות על פרשיות השבוע, ליקוטי דינים נחוצים, מוסר ועוד, בהוצאת מכון הכתב, ירושלים ה'תשמ"ד, שני חלקים
- בית דוד ושלמה - על התורה, שני חלקים
- וידבר דוד - על התורה ודרשות, שני חלקים
- ויצבור יוסף - על התורה ודרשות בדרך הפרד"ס, בהוצאת מכון הכתב, ירושלים ה'תש"ן שני חלקים
- מכתם לדוד - הלכות, מנהגים ופרשיות השבוע
- שער כבוד ה׳ - מאת הרב אפרים אלנקווה, בהוצאתו המחודשת בתוספת קונטרס ״שושנים לדוד״, ירוחם ה'תשנ"ז
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם סולובייצ׳יק, בנתיבות ירוחם - תולדות חייהם של הרב יוסף מלול והרב דוד מלול, ה'תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד מלול, באתר "החכם היומי"
דוד בן יוסף מלול, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נשפט ל-20 שנות מאסר בעקבות האשמה כי אשתו קיללה את דת האסלאם, ושוחרר לאחר שבוע בלבד בעקבות החלטת התובע המקומי לוותר לו. (אברהם סולובייציק, בנתיבות ירוחם, ה'תשע"ב, עמ' 116 - 126)
- ^ רבה הספרדי של ירוחם - הרב דוד מלול זצ"ל, באתר בחדרי חרדים