דוד עמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד עמית
David Amit.jpg
לידה 19 בדצמבר 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 2013 (בגיל 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ארכאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל, בנם של משה ואלידע פרוינד. שירת בגדוד 50 של ה"נח"ל מוצנח" והשתתף במלחמת ששת הימים בקרבות סיני. במלחמת ההתשה שימש כסגן מפקד במוצב המזח שבקצה הדרומי של קו התעלה[1]. במלחמת יום הכיפורים שימש מפקד מחלקה בדרגת סרן ונטל חלק בקרב העיר סואץ. לאחר שכל המפקדים הבכירים נפצעו נטל לידיו את הפיקוד על הכוח הנצור במשטרה שבעיר סואץ. על כך קיבל את עיטור המופת. במלחמת לבנון הראשונה שימש כסמג"ד במילואים[2].

היה בן קיבוץ בארות יצחק, והגיע בסוף שנות ה-60 לכפר עציון, ובשנות ה-80 שימש מזכיר הקיבוץ. היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון וניהל אותו בשנותיו הראשונות. ערך עשרות חפירות ארכאולוגיות וסקרים מטעם רשות העתיקות במדבר יהודה, ירושלים, הר חברון ושפלת לוד. בין השאר חפר יחד עם צבי אילן בדרום הר חברון וגילה שני בתי כנסת קדומים בחורבת ענים ובמעון. חפר כפר מימי הבית השני ליד מזור, מחצבה תת-קרקעית ובית מלאכה לכלי אבן מימי הבית השני במדרון הר הצופים בירושלים, סמוך לבריכת ממילא בירושלים, ועוד.

ד"ר עמית שימש מרצה לארכאולוגיה במכון שכטר למדעי היהדות. ערך קובצי מאמרים רבים בתחום ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל. פרסם מאמרים בכתבי עת שונים ובהם קתדרה, אריאל ועת-מול. זמן קצר לפני מותו הוציא עם אשתו, חנה עמית, את הספר "רחוב בירושלים: מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום".

בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. נפטר בשנת 2013 ונקבר בקיבוץ כפר עציון.

בשנת 2014, יצא בהוצאת יד יצחק בן צבי, ספר המקבץ מבחר רחב של מאמרים שפרסם עמית[3].

מעריכותיו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד עמית, יומן נעלם ממלחמת ההתשה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
  2. ^ דוד עמית, חשבתי שהחוברת תמתין לשלום, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
  3. ^ יובל שחר, העמודים שמגלים את מקום השכינה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014