דוד עמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"ב בניסן תשע"ג, 23 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל, בנם של משה ואלידע פרוינד. במלחמת יום הכיפורים שימש מפקד מחלקה בדרגת סרן ונטל חלק בקרב העיר סואץ. לאחר שכל המפקדים הבכירים נפצעו נטל לידיו את הפיקוד על הכוח הנצור במשטרה שבעיר סואץ. על כך קיבל את עיטור המופת.

היה בן קיבוץ בארות יצחק, והגיע בסוף שנות ה-60 לכפר עציון, ובשנות ה-80 שימש מזכיר הקיבוץ. היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון וניהל אותו בשנותיו הראשונות. ערך עשרות חפירות ארכאולוגיות וסקרים מטעם רשות העתיקות במדבר יהודה, ירושלים, הר חברון ושפלת לוד. בין השאר חפר יחד עם צבי אילן בדרום הר חברון וגילה שני בתי כנסת קדומים בחורבת ענים ובמעון. חפר כפר מימי הבית השני ליד מזור, מחצבה תת-קרקעית ובית מלאכה לכלי אבן מימי הבית השני במדרון הר הצופים בירושלים, סמוך לבריכת ממילא בירושלים, ועוד.

ד"ר עמית שימש מרצה לארכאולוגיה במכון שכטר למדעי היהדות. ערך קובצי מאמרים רבים בתחום ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל. פרסם מאמרים בכתבי עת שונים ובהם קתדרה, אריאל ועת-מול. זמן קצר לפני מותו הוציא עם אשתו, חנה עמית, את הספר "רחוב בירושלים: מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום".

בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. נפטר בשנת 2013 ונקבר בקיבוץ כפר עציון.

מעריכותיו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]