דוד עמית
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1947 ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 2013 (בגיל 65) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי |
ארכאולוגיה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
עיטור המופת |
  | |
דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בישראל, בנם של משה ואלידע פרוינד. שירת בגדוד 50 של ה"נח"ל מוצנח" והשתתף במלחמת ששת הימים בקרבות סיני. במלחמת ההתשה שימש כסגן מפקד במוצב המזח שבקצה הדרומי של קו התעלה[1]. במלחמת יום הכיפורים שימש מפקד מחלקה בדרגת סרן ונטל חלק בקרב העיר סואץ. לאחר שכל המפקדים הבכירים נפצעו נטל לידיו את הפיקוד על הכוח הנצור במשטרה שבעיר סואץ. על כך קיבל את עיטור המופת. במלחמת לבנון הראשונה שימש כסמג"ד במילואים[2].
היה בן קיבוץ בארות יצחק, והגיע בסוף שנות ה-60 לכפר עציון, ובשנות ה-80 שימש מזכיר הקיבוץ. היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון וניהל אותו בשנותיו הראשונות. ערך עשרות חפירות ארכאולוגיות וסקרים מטעם רשות העתיקות במדבר יהודה, ירושלים, הר חברון ושפלת לוד. בין השאר חפר יחד עם צבי אילן בדרום הר חברון וגילה שני בתי כנסת קדומים בחורבת ענים ובמעון. חפר כפר מימי הבית השני ליד מזור, מחצבה תת-קרקעית ובית מלאכה לכלי אבן מימי הבית השני במדרון הר הצופים בירושלים, סמוך לבריכת ממילא בירושלים, ועוד.
ד"ר עמית שימש מרצה לארכאולוגיה במכון שכטר למדעי היהדות. ערך קובצי מאמרים רבים בתחום ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ ישראל. פרסם מאמרים בכתבי עת שונים ובהם קתדרה, אריאל ועת־מול. זמן קצר לפני מותו הוציא עם אשתו, חנה עמית, את הספר "רחוב בירושלים: מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום".
בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. נפטר בשנת 2013 ונקבר בקיבוץ כפר עציון.
בשנת 2014, יצא בהוצאת יד יצחק בן-צבי, ספר המקבץ מבחר רחב של מאמרים שפרסם עמית[3].
מעריכותיו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן, דרך, חותם: אוסף מחקרים, הוצאת יד יצחק בן-צבי ובית ספר שדה כפר עציון, 2013
- אמות מים קדומות בארץ ישראל - קובץ מאמרים (עם יזהר הירשפלד ויוסף פטריך), הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1989
- ימי בית חשמונאי - מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עם ד"ר חנן אשל), הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1995
- מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא (עם חנן אשל), אוניברסיטת תל אביב, 1998
- חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים (עם גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת), הוצאת רשות העתיקות, 2009
- דגם ירושלים של בית שני במוזיאון ישראל, אריאל, עמ' 176, 1997
- מנין קבלה הרודיון את מימיה?, באתר "סנונית"
- צבי אילן ודוד עמית, חוותו של הקונסול פין בכפר פע'ור שבהרי-יהודה, קתדרה 32, יולי 1984, עמ' 181-175
- "חידת יוטה", בתוך: "טבע וארץ" אדר-ניסן תשמ"א, מרץ 1991, חוברת ל"ג, בהוצאת החברה להגנת הטבע
- על מקור תוכניותיהם של בתי-הכנסת בדרום הר-יהודה, במקור מתוך: קתדרה יוני 1993 חוברת מספר 68, הוצאת יד בן צבי, ירושלים
- סמוע-אשתמוע, אתר בית ספר שדה כפר עציון
- דוד עמית, חיים בן-דוד, רוני עמיר, צבי אורי מעוז, דיון: תיארוך בתי הכנסת העתיקים בגולן, קתדרה 124, תמוז תשס"ז, עמ' 64-5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של דוד עמית, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של דוד עמית באתר רמב"י
- עיטור המופת שהוענק לדוד עמית, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- חגי הוברמן, נפטר הארכאולוג דוד עמית, אתר ערוץ 7, 23 במרץ 2013
- עופר אדרת, אחרי מות - ארכיאולוג בריח ארץ ישראל ההיסטורית, באתר הארץ, 3 במאי 2013
- איל רגב, ארכיאולוגיה יהודית של חיי יומיום, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 באוקטובר 2013, גיליון וירא תשע"ד - 845
- ישראל הראל, מגבעת התחמושת למלכודת בסואץ, מעריב, 7 באוקטובר 1974, המשך
דוד עמית (1947-2013), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד עמית, יומן נעלם ממלחמת ההתשה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
- ^ דוד עמית, חשבתי שהחוברת תמתין לשלום, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
- ^
יובל שחר, העמודים שמגלים את מקום השכינה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
