דוד עמנואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד עמנואל
David Emmanuel
David Emmanuel.jpg
לידה 31 בינואר 1854
בוקרשט, ולאכיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1941 (בגיל 87)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מדינה רומניה
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
הוראת המתמטיקה המודרנית ברומניה, מחקרים בתחום האנליזה המתמטית ותורת הפונקציות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר דוד עמנואל (או דוד אמנואל, ברומנית: David Emmanuel‏; 31 בינואר 1854 - 4 בפברואר 1941 בבוקרשט) היה מתמטיקאי יהודי רומני, נחשב לאבי המתמטיקה המודרנית ברומניה, בשנת 1936 נבחר כחבר לשם כבוד של האקדמיה הרומנית.

ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד עמנואל נולד בבוקרשט במשפחה יהודית ענייה ומרובת ילדים, בעלת שורשים ספרדיים. אביו מנולה עמנואל היה נגר. התגורר זמן מה בפלוישט ולמד בבית ספר יסודי בעיר. אחר כך עבר לגור בבוקרשט ולמד בגימנסיה על שם גאורגה שינקאי ובתיכון על שם גאורגה לזר. עוד מילדותו גילה כשרון למתמטיקה ובשלב מסוים לימד שיעורים פרטיים לתלמידים אחרים כדי להתפרנס. לא הצליח לזכות במלגה אבל מימן בעזרת שיעורים פרטיים נסיעה לפריז כדי ללמוד שם בשנים 1873–1879 בקורסים למתמטיקה מודרנית ולפיזיקה שבפקולטה למדעים בסורבון ובאקול פראטיק דה אוטז אטיד. בשנת 1879 השלים את לימודי הדוקטורט שלו במתמטיקה באוניברסיטת סורבון והיה, אחרי ספירו חארט, הרומני השני שסיים שם דוקטורט במתמטיקה. הוא היה הרומני החמישי שבכלל סיים תואר דוקטור במתמטיקה. נושא עבודתו, אותה הציג בפני ועדה מורכבת מהפרופסורים פויזה (Puiseux), בריו ובוקה, היה "מחקר על אינטגרלים אבלים מסוג שלישי".

פעילותו האקדמית ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו בשנת 1879 לרומניה היה בהתחלה מורה למתמטיקה בתיכון "גאורגה לזר", אחר כך בשנת 1880 התמנה פרופסור ממלא מקום בקתדרה לאלגברה ולגאומטריה אנליטית בפקולטה למדעים של אוניברסיטת בוקרשט, אחר כך בשנים 1881–1890 פרופסור לאלגברה וחשבון אינפיניטזימילי ב"בית הספר המיוחד לארטילריה ולהנדסה קרבית" שבקאליה גריביציי בבוקרשט. ב-28 בספטמבר 1882 מונה לפרופסור לאלגברה גבוהה ולתורת הפונקציות, בקתדרה שהוקמה לא מכבר בפקולטה למדעים של אוניברסיטת בוקרשט. בשנת 1882 התמנה גם למרצה בבית הספר הנורמלי (הפדגוגי) הגבוה שבניהולו של אלכסנדרו אודובסקו. במסגרת זו לימד בשנת 1888 קורסים ראשונים ברומניה בתורת החבורות בתורת גלואה. בשנים 1881–1927 כיהן גם ב"בית הספר לגשרים וכבישים", שהפך אחרי 1920 למכון הפוליטכני של בוקרשט. לימד שם כפרופסור למתמטיקה יסודית. במסגרת עבודתו באוניברסיטה הוא היה מורם של מספר מתמטיקאים רומנים ידועים, כגון גאורגה ציצייקה, טראיאן ללסקו, סימיון סטוילוב, מירון ניקולסקו ואוקטב אוניצ'סקו.

עמנואל היה נשיא הכבוד של הקונגרס הראשון למתמטיקה שנערך ברומניה, בקלוז' ב-9 במאי 1929. בשנת 1930 פרש דוד עמנואל לגמלאות ובמקומו מונה כפרופסור לתורת הפונקציות דימיטריה פומפיו[1]. בעבודתו המחקרית הסתמך הרבה על רעיונותיהם של ויירשטראס וקושי. בין היתר עסק עמנואל בחקר תורת הפונקציות האליפטיות. הקורס שלו לתורת הפונקציות האליפטיות שימש להוראה במשך מאה שנה. נודע כמרצה מוכשר, ששיעוריו היו ברורים ומוקפדים, שנהג לעדכן בהתמדה את חומר הקורסים.

בשנים 1924–1927 פרסם ספר לימוד מקיף לתורת הפונקציות, בשני כרכים.

דוד עמנואל נפטר בבוקרשט בגיל 87 בפברואר 1941. לפי בקשתו גופתו נשרפה במשרפה בבוקרשט[2].

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1907 התקיים טקס לכבוד מלאות 25 שנה לכהונתו כפרופסור באוניברסיטת בוקרשט ובבית הספר לגשרים וכבישים (לימים המכון הפוליטכני של בוקרשט)
  • ב-15 בספטמבר 1929 חגגו המתמטיקאים הרומנים מלאת 50 שנה לעבודת הדוקטורט של עמנואל ו-48 שנות כהונה כפרופסור
  • 25 במאי 1936 נבחר חבר כבוד באקדמיה הרומנית (חברות כבוד ולא חברות רגילה, הוענקה לו בגלל היותו יהודי)

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1879 - Étude des intégrales abéliennes de troisième espèce,
  • Asupra cantităţilor complexe, 1896;
  • Adiţiunea argumentelor în funcţiunea eliptică mu, 1896
  • Asupra diviziunii prin 2 a argumentului funcţiunilor eliptice, 1897;
  • Asupra interpolării funcţiunilor transcendente întregi, 1896;
  • O aplicaţiune asupra transformaţiunii conforme, 1898;
  • 1904 - Sur les intégrales pseudoelliptiques; ( על האינטגרלים הפסוידו-אליפטים)
  • Expresiunea unei funcţiuni raţionale de sin z şi cos z în funcţiune lineară cotangentă şi derivatele ei, 1905.
  • 1913- ;Funcțiuni eliptice:Lecţiuni (פונקציות אליפטיות - שיעורים)
  • 1924 - 1927: Lecțiuni de teoria funcțiilor (קורס לתורת הפונקציות)
  • 1925 - Curs de analiză infinitezimală,

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stoilow, Simion, David Emmanuel, 1854-1941, Bucharest: Editura Academiei Republicii Populare, 1955 Romîne.
  • Anca Tudorancea Ciuciu și Felicia Waldman Personaje și povești din Bucureștiul Sefard Editura Noi, Media Print București 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 și povești din Bucureștiul sefard Editura Aglaia București]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]