דוד פסיג
 | |
| לידה |
7 ביולי 1957 (בן 62) מקנס, מרוקו |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
אוניברסיטת מינסוטה |
| עיסוק | עתידן |
  | |
פרופ' דוד פַּסיג (נולד ב-7 ביולי 1957[1]) הוא עתידן, מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסיג נולד בעיר מקנס שבמרוקו כדוד בן הרוש. בגיל רך עבר עם משפחתו לצרפת, ובגיל 11 עלה לישראל. בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית, שבה למד לימודי תואר ראשון ושני בחינוך. בשנת 1993 סיים את לימודי הדוקטורט שלו שם בחקר העתיד. מכהן בסגל בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן מאז 1993. משמש בה כמרצה בכיר, כראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וכראש המעבדה למציאות מדומה. במסגרת זו הוא טוען כי טכנולוגיות תלת-ממד מסוגלות להעצים מיומנויות קוגניטיביות, גם אצל אנשים שכישורים אלו נמוכים אצלם, כגון בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.[2]
פסיג מפתח שיטות מחקר לחקר העתיד[3] ופיתח סולם של מיומנויות קוגניטיביות עתידיות שלדבריו תדרשנה בעתיד מכל אדם כדי שיוכל לשרוד בסביבות חברתיות ועסקיות מורכבות.
בין השנים 2002–2006 שימש כיועץ נציב הדורות הבאים בכנסת. שימש כיו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך. פסיג משמש כיועץ לארגונים בארץ ובעולם, ומרצה בנושאי עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח[3]. ייעץ גם לבנק הפועלים, חיל האוויר משרד החינוך ועוד.
פסיג התגרש מאשתו בשנת 2016, אב לארבעה ומתגורר בנתניה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
- 2048, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2010
- 2050: IKI BIN ELLI, kotonkitap, 2011 (בטורקית)
- פור קוגניטו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2013
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של פסיג
- האתר של ספריו
- ד"ר דוד פסיג: ה-low tech יהפוך להייטק, באתר הידען
- שאלת מחקר, אנציקלופדיית ynet
- יעקב בן שאול, צופן העתיד, באתר אימגו, 31 באוגוסט 2008
- אלי אשד, העתיד הרחוק כבר כאן : על "צופן העתיד", באתר "רשימות"
- שלומית קימרון, העתיד לפי דוד פסיג: סין תתרסק, ישראל תהפוך תוך עשור למעצמה כלכלית ופוליטית, באתר TheMarker, 18 במאי 2010
- רנן נצר, פרופ' פסיג: "מלחמה עולמית ב-2020 ואחריה מיתון ארוך", באתר גלובס, 24 ביוני 2012
- שני פרידן-גפן, "המהפכה הבאה של המין האנושי כבר כאן, וזו לא קטסטרופה", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2017
- יאיר קראוס, ההיסטוריה של המחר: פרופ' דוד פסיג משרטט את עתיד הציונות הדתית, בעיתון מקור ראשון, 24 במאי 2018
- עמרי זרחוביץ', העתידן דוד פסיג: האליטות בישראל לא מאמינות בחקר העתיד, באתר גלובס, 28 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך עמוד הפייסבוק של דוד פסיג
- ^ שאלת מחקר, אנציקלופדיית ynet
- ^ 3.0 3.1 דוד פסיג, 2048, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2010, גב הספר
