דוד פרוקטר
 | |
| לידה |
1890 המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 82 בערך) רדרות', הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
אקדמיית קולארוסי |
| בן או בת זוג |
ארנסט פרוקטר |
  | |
דוֹד פרוֹקטר (באנגלית: Dod Procter; 1890 – 1972) הייתה אמנית אנגלייה, ואשתו של האמן ארנסט פרוקטר.[1] דוד פרוקטר ובעלה למדו בבתי ספר לאמנות באנגליה ובפריז, שם הושפעו שניהם מהאימפרסיוניזם ומתנועות הפוסט-אימפרסיוניזם.[2]
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוריס "דוֹד" שו נולדה בהמפסטד, לונדון בשנת 1890. אביה היה רופא ימי ואמה הייתה סטודנטית לשעבר לאמנות שלמדה בבית הספר לאמנות של סלייד. המשפחה עברה לטוויסטוק שבדבון, אך לאחר מות בעלה, אמה של דוד העבירה את המשפחה לניולין בשנת 1907. שם, בגיל 15, דוריס נרשמה לבית הספר לציור שנוהל על ידי אליזבת פורבס וסטנהופ פורבס. בבית הספר של פורבס פגשה דוד את בעלה לעתיד ארנסט פרוקטר. הם נחשבו לתלמידי המבריקים של פורבס.[3] בניולין פגשה דוריס את לורה נייט, שהפכה לחברה לכל החיים והשפיעה על הקריירה שלה.
בשנת 1910 דוריס ואמה נסעו לפריז שם למדה לצד ארנסט פרוקטר באטלייה קולארוסי. דוד וארנסט הושפעו שניהם מהאימפרסיוניזם ומהפוסט-אימפרסיוניזם ומהאמנים שפגשו בצרפת, כמו פייר-אוגוסט רנואר ופול סזאן.
בני הזוג התחתנו בשנת 1912 בכנסייה בקורנוול וכעבור שנה נולד בנם ביל. המשפחה הקימה בית בנורס קורנר בקורנוול.[4] כמו כן בשנת 1913 הציג דוד פרוקטר לראשונה באקדמיה המלכותית לאמנות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ארנסט בצרפת ועבד עם יחידת אמבולנסים.[4] המכתבים הקבועים בין בני הזוג מלמדים כי דוד נמצאה בדיכאון בזמן היעדרו, כמו כן הייתה משועמת וחסרת כסף. לאחר המלחמה התיישבו בני הזוג בניולין וזה היה ביתם במשך רוב חייהם.
שנות העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1920 הוזמנו דוד וארנסט פרוקטר לקשט את ארמון קוקין ברנגון על ידי מיליונר סיני, צ'ינג צונג. העבודה נמשכה שנה ודרשה מהם לעבוד עם בעלי מלאכה בורמזים, הודים וסינים, לעיתים קרובות היו מציירים ציורי קיר בגבהים ניכרים בתוך הארמון. עם זאת צ'ינג צונג לא התרשם מעבודתם וסירב לשלם להם את שכר הטרחה המוסכם שלהם או לספק מקום לינה ולכן הזוג פרוקטר ציירו דיוקנאות של אנשים מקומיים ואנשי הממשל הקולוניאלי הבריטי לצורך הכנסה כספית.
_(Tate_Modern).jpg)
כשחזרה לאנגליה, דוד פרוקטר החלה להתמקד בציור דיוקנאות, בדרך כלל של נשים. במהלך שנות העשרים המשיכה דוד פרוקטר לצייר דמויות נשיות בודדות, לפעמים בעירום, אחרות בבגדים עטופים ברכות.[5]
מסביבות 1922 היא ציירה סדרת תמונות של נשים צעירות. הן התאפיינו על ידי תחושת נפח בדמויות, שנוצר על ידי שימוש באור וצל. "חדר השינה האחורי "(1926) "הילדה בלבן" (1923) היו דיוקנאות חזקים "המודל" נחשב לאחד הציורים הטובים ביותר שהוצגו באקדמיה המלכותית בשנת 1925. הדוגמנית שלה הייתה בתו של דייג בניולין בת ה -16, סיסי בארנס, שגם דגמנה, מדי יום במשך חמישה שבועות, לעבודתו הידועה ביותר של דוד פרוקטר, "בוקר".[6]
הציור ״בוקר״ הוצג בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית בשנת 1927, הוא נבחר לתמונת השנה ונרכש על ידי דיילי מייל לגלריית טייט, שם הוא תלוי כעת. פרוקטר מכרה את העבודה תמורת 300 לירות שטרלינג, אך יכולה הייתה להשיג סכום גדול פי עשרה.
לפני תלייתו הקבועה בטייט, הוצג הציור בניו יורק, ולאחר מכן עבר בסיור של שנתיים בבריטניה.
גם הציבור וגם המבקרים התלהבו והיללו את "סגנונו החושני אך הקודר". למרות זאת, מספר ציורי העירום של פרוקטר שליוו בסיור את הציור "בוקר" נחשבו כבלתי מתאימים לתצוגה בכמה מקומות. גם הגשתו של הציור לאקדמיה המלכותית מ-1929 הייתה במחלוקת.
שנות השלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השלושים של המאה העשרים השתנה סגנון הציור של דוד פרוקטר לחלוטין. עבודות כמו "הפרדס" (1934), ו"מטבח בקוטג' מירטל" (1935) מציגות את הגימור והתאורה המוקפדות של עבודתה הקודמת, אך ללא קווים קשים וגופי צבע שתוחמו היטב.
בעלה ארנסט פרוקטר נפטר במפתיע בעת שנסע בשנת 1935.
אחרית ימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1938 החליטה פרוקטור לעבור לכפר זנור, ליד חברתה, האמנית אלתיאה גרסטין, ביתו של האמן נורמן גרסטין. נושאי תמונותיה היו דיוקנאות ופרחים. השפעתה של גרסטין ניכרה בעבודתה של פרוקטר בחלק האחרון של הקריירה שלה.
היא הפכה לחברה מן המניין באקדמיה המלכותית בשנת 1942.
בשנת 1945 היא איירה כריכה צבעונית לסיפור מאת קלייר קולאס.
לאחר מות בעלה, נסעה דוד פרוקטר וביקרה במקומות שונים בעולם: בצפון אמריקה, בטנריף, באפריקה. במהלך שנות החמישים בילתה זמן מה בג'מייקה, עם חברתה גרסטין, שם ציירה בעיקר דיוקנאות של ילדים. היא נפטרה בשנת 1972 ונקבר ליד בעלה בכנסיית סנט הילרי, קורנוול.
היא הייתה חברה בכמה ארגוני אמנים, כמו באסכולת ניולין והפכה לנשיאת אגודת האמנים בסנט אייבס (STISA) בשנת 1966.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Procter [née Shaw, Doris Margaret [Dod] (1890–1972), painter], Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
- ^ Dod PROCTER | Cornwall Artists Index, cornwallartists.org (באנגלית)
- ^ "The Modernists Journal Project, Ernest Procter", modjourn.org
- ^ 1 2 Ernest PROCTER | Cornwall Artists Index, cornwallartists.org (באנגלית)
- ^ "Dod Procter" (ארכיון)
- ^ Tate, ‘Morning’, Dod Procter, 1926, Tate