דוד פרקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דוד (דז'ה) פרקש הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי, ניצול השואה. אחיו של אמיל פרקש.

דוד פרקש נולד בבית יהודי נאולוגי בז'יליצה שבסלובקיה, אז חלק מצ'כוסלובקיה. אביו היה סנדלר בעל חנות נעליים ואימו אחות. לדוד היו שלושה אחים ואחות נשואה, אם לילדה.

באפריל 1942 נלקחו שני האחים הבוגרים של דוד וגיסו לעבודות כפייה ויותר לא שמעו מהם. ביוני נלקחו אחותו ובתה ונשלחו למות באושוויץ בתאי הגזים. דוד, אחיו הקטן ממנו, אמיל פרקש והוריהם נשלחו למחנה הריכוז נובקי. באוגוסט 1944 הותקף המחנה על ידי פרטיזנים סלובקים - דוד ואביו ברחו עם הפרטיזנים, אמיל ואימו מצאו מקלט בבית איכרים, תוך התחזות לנוצרים. הגרמנים תפסו את אמיל ואימו ובהמשך גם את דוד והעבירו אותם למחנה סרד. ממחנה סרד הועברה האם למחנה ראוונסבריק והבנים הועברו לזקסנבורג. לאחר לילה אחד נלקח דוד לגרמניה.

לאחר המלחמה שבו לביתם בני המשפחה ששרדו וביניהם גם דוד פרקש. אחיו, אמיל פרקש, ששירת בצבא הצ'כוסלובקי, ניצל סעיף חוק מיוחד שאיפשר לצ'כוסלובקים לשרת בצה"ל ועלה לישראל ב-1949, ובעקבותיו באו גם יתר בני המשפחה, בהם דוד.

דוד פרקש, שכבר שיחק כדורגל בקבוצות צ'כוסלובקיות, הצטרף למכבי חיפה בשנת 1950 ושיחק כחלוץ שמאלי. הוא פתח בהרכב חמש פעמים והבקיע שער אחד ובהמשך, לאחר ירידה בכושרו ירד לספסל המחליפים. דוד פרקש פרש ממשחק פעיל והתחיל, בעידודו של מאמן הקבוצה הבוגרת, אוטו שלפנברג, לאמן את קבוצת הנוער של מכבי חיפה. מ-1955 היה למאמן כושר של מכבי חיפה וכעבור שנתיים, עם בואו של המאמן ההונגרי אנדור קיש מונה להיות עוזרו והמתרגם שלו. הנהלת מכבי חיפה שלחה אותו להשתלמות בבית ספר למאמנים נודע בקלן, גרמניה וכשחזר קיבל לידיו את אימון הקבוצה. פרקש אימן את מכבי חיפה מ-1959 עד 1961 והגיע איתה פעמיים למקום החמישי בליגה הראשונה וגם זכה ב"גביע סוכות". בהמשך עבר פרקש לאימון קבוצות נוספות, הפועל טבריה, הפועל חיפה, הפועל חדרה ושמשון תל אביב.

ביולי 1964 היה מאמן נבחרת חיל הים הישראלי במסגרת תחרויות גביע הרמטכ"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]