דוד צבי קצבורג
 | |
| לידה |
1857 ה'תרט"ז פילזן |
|---|---|
| פטירה |
1936 (בגיל 79 בערך) ה'תרצ"ו |
| תקופת הפעילות |
?–1937  |
| תחומי עיסוק | הלכה מחשבת ישראל עריכת כתבי עת. |
| רבותיו | הרב נפתלי סופר, הרב זוסמן סופר, הרב שמחה בונם סופר |
| חיבוריו | מבשר צדק, זר צדק, פרחי כהונה, צדק עולמים, רז הדק |
  | |
הרב דוד צבי הכהן קצבורג (בכתיב יהודי אירופאי: קאטצבורג) (תרט"ז – תרצ"ו, 1857–1936) היה רב, דיין, פוסק, מחבר תורני ומוציא לאור הונגרי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר פילזן במחוז הונט, הונגריה לאביו הרב זלמן. למד אצל ר' נפתלי סופר אב בית דין פטשיניידורף, ר' זוסמן סופר אב"ד פאקש, וחמש שנים אצל ר' שמחה בונם סופר בעל 'שבט סופר'.
שימש בהוראה בכמה קהילות. החל מתרנ"ב (1892) החל לשמש כדיין ומגיד בעיר ווייצן (ואץ, סמוך לבודפשט).
בעריכתו נדפס כתב העת התורני "תל תלפיות", החל מקיץ תרנ"ב, שהיה פעיל 45 שנה, עד לשנת תרצ"ו. בכל חוברת הדפיס העורך משלו דברי הלכה ואגדה בעניינים שעל הפרק. כן הדפיס כמה ספרים משלו.
הרב קצבורג היה אמנם סופר מחונן, אבל כבד פה וכבד לשון. הרופאים הבטיחו לרפא את מחלתו, אולם ההוצאות היו יקרות, ולא ברור אם הטיפול הרפואי יצא לפועל.[1]
השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קצבורג היה בעל יחס חיובי לציונות, הוא סבר שהגאולה תגיע בדרך הטבע, והוא תמך ועודד שיתוף פעולה עם החילונים ביישוב הארץ. מבחינה רעיונית הוא סבר שהגאולה צריכה להגיע דווקא על ידי אנשים רחוקים מתורה. לדעתו ההימנעות מהצלת היהודים מהפוגרומים באירופה לארץ ישראל, מחשש שיתקלקלו שם, היא "ממש לא תרצח".[2]
בשל המלחמה החריפה של כמה מרבני הונגריה נגד הציונות, נאלץ הרב קצבורג להסתיר את עמדותיו. כחלק ממהלך זה, בתחילה פרסם הרב קצבורג סדרה של שלושה מאמרים בהם תמיכה מפורשת ונלהבת בציונות בכתב העת שהוציא לאור תל תלפיות (שני מאמרים שלו, והשלישי של הרב שלמה זלמן ברודי). אולם, בשל התערבותו של הרב ישעיהו זילברשטיין, רבה של וויצן שפיקח על כתב העת נפסקו הפרסומים, ופורסמו בכתב העת מכתבי מחאה חריפים האוסרים להשתתף עם הציונים וקובעים שהציונות היא מזימה שנועדה לצוד נפשות של יהודים חרדים.[3][4]
במקרה שבא לפניו צידד לגייר גוי שרוצה להתחתן עם נערה יהודייה שהייתה ידועה כיראת שמים. לדבריו, בגיור יש ללכת אחר ראות עיני הדיין, וכאן ניתן לומר שהנערה תשפיע על הגוי לשמור תורה ומצוות לאחר גיורו. הוא הוסיף שבגיור לא הולכים אחר הרוב, כי מדובר ב"פיקוח נפש" אם נסרב לגייר אדם שאכן ראוי לכך. לדבריו, יש להקל באופן מיוחד בגוים שאינם עובדי עבודה זרה, כפי שנהגו להקל באשכנז ב"סתם יינם של נוצרים.[5]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבשר צדק ג' חלקים, דרושים על התורה, מצוות ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה, נישואין ומסכת אבות.
- זר צדק, ספר מאמרים במחשבת ישראל.
- פרחי כהונה, ספר חידושים על מסכת פסחים ועוד מסכתות בש"ס, ובסופו נדפס קונטרס 'כתר כהונה' - שו"ת בענייני קדושת כהונה
- צדק עולמים, באור התורה ודת היהדות, יצא לאור בויצן בשנת 1918.
- רז הדק, באור מהות הידיעה והבחירה בדרך הגיוני ובאורך דרוש, יצא לאור לאחר מותו על ידי בנו בבודפשט שנת 1938.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתנאל קצבורג, 'קצבורג, דוד צבי הכהן', אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ה, מוסד הרב קוק תשמ"ג, עמ' 489–493
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד צבי קצבורג (1856-1937), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זר צדק, עמוד 3, במכתב הסכמה של הרב שמחה בונם סופר
- ^ הרב דוד צבי קאטצבורג, דרישת ציון, תל תלפיות, כרך יב עמוד 157
- ^ הרב ד"ר אלפסי, דורשי ציון בפועל, בערך 'הרב דוד צבי קצבורג'
- ^ ד"ר יואב שורק, הרב משה שמואל גלאזנר : המורד מבפנים באורתודוקסיה ההונגרית, עמודים 143; 171 - 173
- ^ תל תלפיות כרך ט עמוד 228