דוד רשלבך
 | |
| לידה |
8 במאי 1953 כ"ג באייר תשי"ג  תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| נהרג | 21 באוקטובר 1973 (בגיל 20) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סמל ראשון |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| הנצחה | |
| |
  | |
דוד (דודי) רשלבך (8 במאי 1953, כ"ג באייר ה'תשי"ג – 21 באוקטובר 1973) היה לוחם בחיל השריון בצה"ל. שירת בחטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים, ונפל במהלך המלחמה בקרבות החזית הדרומית במתחם "מיזורי", על לחימתו עוטר בעיטור העוז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד, בן שרה ויוסף, נולד ב-8 במאי 1953 ביפו. הוא למד בבית-הספר היסודי "עליות" ברמת גן וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "עמל" בתל אביב. הצטרף עוד בנעוריו לתנועת "הנוער העובד והלומד", בקן רמת-גן ושימש שם כמדריך. בתקופה הקצרה שנותרה לו עד למועד גיוסו, התנדב לעבוד בקיבוץ מגל, משום שרצה לעבוד עם בעלי-החיים, שכה אהב.
התגייס בתחילת מאי 1971 והוצב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשלים קורס למקצועות הטנק[א] הוצב ביחידת טנקים קדמית באזור תעלת סואץ.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים דוד היה חלק מגדוד 184 בחטיבה 14, הוא שרד את הקרבות הקשים של החווה הסינית, וצורף לחטיבה 600[1]. בצהרי 21 באוקטובר נשלחו ארבעה טנקים לאתר יחידת חי"ר מצרית במתחם "מיזורי" סמוך לחווה הסינית. מיד בתחילת הקרב נפגעו שלושה טנקים והטנק של דוד נותר הטנק הכשיר היחידי, דוד לא היסס וקפץ חשוף לעבר הטנקים האחרים במטרה לחלץ משם את הפצועים לטנק שלו. מיד לאחר מכן נפגע גם הטנק שלו וצוות הטנק זינק לעבר תעלה סמוכה, דוד התחיל לידות רימוני יד לעבר החיילים המצרים, וכשאזלו הרימונים החל לידות אבנים במטרה לגרום למצרים לחשוב שעדיין מיידים עליהם רימונים. החיילים המצרים הבינו זאת והתחילו להתקרב לעבר החיילים הישראלים, שהחליטו להיכנע. דוד לא השלים עם הכניעה וזינק לאחד הטנקים הבוערים, במטרה למצוא בו רימונים נוספים, חבריו צעקו לו שייכנע, אך הוא הוציא את גופו המפויח מהצריח והשליך רימון לעבר המצרים. מיד לאחר מכן הוא נפגע מצרור מקלע בראשו ונהרג במקום.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הובא דוד לקבורה בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, הוא הועלה אחרי מותו לדרגת סמל ראשון.
במאי 1975 הוענק לו עיטור העוז. בכתב העיטור תוארו מעשיו:
ביום 21 באוקטובר 1973, בעת הקרב על מערך "מיסורי", נפגע הטנק שסמל דוד רשלבך ז"ל לחם ממנו. יחד עם אנשי-צוות של טנקים נוספים שנפגעו - תפס עמדה במרכז מתחם מצרי וניהל אש עם כוח מצרי עדיף שסגר עליהם. משאזלה התחמושת והמצרים כיתרו את החיילים, זינק סמל דוד רשלבך ז"ל לעבר הטנק הבוער, נכנס לתוכו, הפעיל נשק והשליך רימונים לעבר המצרים, עד שנהרג בקרב זה. סמל דוד רשלבך ז"ל גילה אומץ-לב, עוז-רוח וגבורה בסרבו ליפול בשבי המצרי.
שמו של רשלבך הונצח באנדרטת יד לשריון, ביד הזיכרון לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל ובאנדרטת גדוד 184.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד רשלבך, באתר יזכור של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק לדוד רשלבך, באתר הגבורה
- סמ"ר רשלבך דוד, באתר עמותת חטיבה 600.
- כתבה על דוד רשלבך בעיתון במחנה מיום 9/5/1975
- דוד רשלבך, באתר חטיבה 14
- קטע מהספר "בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים – יומנו של שריונר", מאת אבי וייס שבו מופיע רשלבך
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ככל הנראה שימש כתותחן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ilan Kfir, אילן. כפיר, Bi-netive ha-esh : Ḥaṭivah 600 be-Milḥemet Yom ha-Kipurim, 2018, עמ' 194, ISBN 978-965-564-819-5