דוד שוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד שוהם
דוד שוהם
דוד שוהם
לידה 1925
ה'תרפ"ג
תל אביב
פטירה 2005 (בגיל 80 בערך)
ה'תשס"ה
תל אביב
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום קבורה בית הקברות קריית שאול, תל אביב
פעילות בולטת מנכ"ל הבנק לסחר חוץ
מנכ"ל בנק כללי לישראל
היו"ר השני של קרן שיבא
יו"ר מועצת המנהלים של החברה הישראלית למדליות ולמטבעות
מקצוע כלכלן ומנכ"ל
בת זוג דינה שוהם
צאצאים אבשלום ודורית

דוד שוהם (19252005) היה כלכלן ישראלי, שכיהן כמנכ"ל הבנק לסחר חוץ, מנכ"ל בנק כללי לישראל[1], היו"ר השני של קרן שיבא[2] ויו"ר מועצת המנהלים של החברה הישראלית למדליות ולמטבעות[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילה וזאב שוהם

דוד שוהם נולד בתל אביב, בשנת 1925, לזאב שוהם, שהיה עורך דין, פעיל ציוני ופעיל ציבור באירופה ובחיפה[4], ולצילה, בתו של ישראל פיינברג ואחותו של אבשלום פיינברג[5]. אחותו, תמר אשל, הייתה דיפלומטית, נציגת ישראל באו"ם, חברת הכנסת (מטעם "המערך"), חברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העירייה, מזכ"לית נעמת, ופעילה למען זכויות האדם וקידום מעמד אישה.

שוהם גדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה בוגר בית הספר החקלאי בפרדס חנה.

היה חבר במחתרת ההגנה. עם התקרבות רומל אל ארץ ישראל הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת בפלוגה 18 ("מכבי"), שהייתה מהראשונות שגויסו מארץ ישראל. הוא ירד למצרים והשתתף בפלישה לאיטליה, ובקרבות נהר הסניו לחם עם יחידת המרגמות שהצטרפה לבריגדה היהודית. שם נתקל לראשונה בשארית הפליטה והחל לפעול להקלת מחסורם של הניצולים.

בשנת 1946, חזר שוהם לארץ, למד כלכלה בירושלים, ועם פרוץ מלחמת הקוממיות הצטרף ליחידת המרגמות של החטיבה הירושלמית. אחר כך היה מ"פ וסמג"ד בגדוד בית חורון של החטיבה, בפיקודו של מאיר זורע, והשתתף בקרבות הקשים בירושלים ובדרך אליה. בעת משבר "אלטלנה" ביוני 1948 הוצב הגדוד באזור סריס (שורש של היום) כדי לחסום אנשי אצ"ל שהתכוונו להגיע לירושלים על נשקם.

את שירותו הצבאי סיים בדרגת רב-סרן.

אחרי המלחמה התחתן דוד עם דינה לבית רצקי, אחות מוסמכת בבית החולים "הדסה" בירושלים ויו"ר עמית של מועצת ויצ"ו העולמית[6]. לזוג נולדו שני ילדים: אבשלום (שנקרא ע"ש דודו של דוד, אבשלום פיינברג) ודורית.

ב-1970 ספג בנו, החייל אבשלום, פציעה קשה בראשו בתאונת אימונים, ואחרי ארבע שנים מת. לדברי אחותו של דוד שוהם, ח"כ לשעבר תמר אשל, זו הייתה חוויה מכוננת בעבורו. שוהם פרש בגיל 60, ומכאן ואילך הקדיש את מרצו לתרומה לחברה.

שוהם נפטר בשנת 2005 ונקבר בבית הקברות קריית שאול בתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[7] שוהם סיים תואר שני בכלכלה, ושירת במשרד האוצר בתחום מטבע החוץ תחת לוי אשכול ופנחס ספיר. למרות דעותיו הפוליטיות הימניות, אמר שתמיד הסתדר היטב עם המפא"יניקים. אחרי שליחויות כלכליות בארצות הברית ובבריטניה הוא התמנה למנהל הבנק לסחר חוץ, ואחר כך עמד בראש בנק כללי של הברון רוטשילד.

נשיא הטכניון לשעבר, אלוף (בדימוס) עמוס חורב, מספר איך סייע ביכולתו הארגונית וברצונו הטוב להקים את בית הספר לרפואה ע"ש ברוך (ברוס) רפופורט בטכניון ואת המרכז למחקר רפואי.

במסגרת תפקידיו בשירות המדינה כיהן כסגן מנהל המועצה לכוח אדם ולשכת המענק במשרד ראש הממשלה, סגן מפקח על מטבע חוץ במשרד האוצר, נציג האוצר בניו-יורק ויועץ כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון. בהמשך, מנכ"ל הבנק לסחר חוץ, מנכ"ל בנק כללי לישראל ודירקטור בחברות.

במסגרת פעילויותיו הציבוריות: היה חבר מזכירות איגוד החיילים המשוחררים; חבר המועצה להנצחת החייל (משרד הביטחון); חבר הקורטוריום של הטכניון; בהנהלת ידידי שמורות הטבע והגנים; בהנהלת אגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה; בהנהלת האגודה לשיקום נפגעי ראש; יו"ר קרן אהרונסון, בית אהרונסון ומוזיאון ניל"י; יו"ר קרן שיבא בבית החולים תל השומר; חבר הנהלת מכון רפפורט למחקר רפואי; חבר הנהלת קרן בוקסבאום וקרן מלגות על שם רוקח.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוהם הקים באוניברסיטה הפתוחה קרן מלגות לחיילים קרביים לזכר בנו אבשלום. הוא היה ממייסדי המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש. הוא עמד בראש שתי קרנות חשובות - קרן חיים שיבא למחקר רפואי וקרן בוקסנבאום נטע.

הוא היה פעיל בוועד להנצחת החייל ובאיגוד החיילים המשוחררים בישראל.

הוא עמד בראש קרן ובית אהרונסון בזכרון יעקב.

כשהתגלתה מערת הנטיפים ליד בית שמש, הוא גייס משאבים לפיתוחה, והיא נקראה על שם בנו אבשלום. אורי ביידץ, מנכ"ל ואחר כך יו"ר רשות הטבע והגנים, מספר על תרומתו לחי-בר ולקרן היעל ע"ש אברהם יופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר בֶּלְקִינְד
(חלוץ הוראת העברית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהושע חנקין
(גואל אדמות העמק)
 
אולגה חנקין (בלקינד)
(מנשות העלייה הראשונה, מיילדת)
 
שמשון בֶּלְקִינְד
 
ישראל בֶּלְקִינְד
(מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה)
 
סוניה (אלכסנדרה) בלקינד
(רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל)
 
 
 
 
 
פאני פיינברג (בלקינד)
 
ישראל ("לוליק") פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב)
 
 
 
 
 
יוסף פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון)
 
ברטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איתן בלקינד
(איש ניל"י)
 
נעמן בלקינד
(איש ניל"י)
 
רעיה בלקינד
 
נחום וילבוש
(ממייסדי בית החרושת "שמן")
 
שושנה
 
אבשלום פיינברג
(מייסד ניל"י)
 
צילה פיינברג שוהם
 
זאב שוהם
 
דורה בלוך
(נרצחה כחטופה באנטבה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוזי בלקינד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמר אשל
(חברת כנסת)
 
דוד שוהם
(מנכ"ל בנק)
 
דניאל בלוך
(עיתונאי ועורך)
 
אילן הרטוב
(ראש מועצת קריית שמונה)