דוד שחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד שחם

דוד שחם (27 בינואר 1923 - 27 באוגוסט 2012) היה סופר, מתרגם, פובליציסט, עורך כתבי עת ואנציקלופדיות ועסקן פוליטי, בנו של אליעזר שטיינמן ואחיו של נתן שחם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחם נולד בוורשה בשם דוד שטיינמן לאליעזר וורדה, המשפחה עלתה לארץ ישראל ב-1924 במסגרת העלייה הרביעית והתיישבה בתל אביב. דוד למד בגימנסיה הרצליה והוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. למד גם נגינה בכינור בקונסרבטוריון רון שולמית והמשיך בנגינה בהרכבים קאמריים של חובבים.

שחם היה מדריך בתנועת השומר הצעיר, שימש חבר ההנהגה הראשית שלה ועורך ירחונה "על החומה". הוא יצא להכשרה בבית אלפא והיה לחבר בקיבוץ זה. במהלך השנים 19481951 שהה בארצות הברית, כשליח של השומר הצעיר. בארצות הברית פגש את הרקדנית והכוריאוגרפית רינה (רוזלינד) גולוגורסקי והתחתן איתה. ממנה נולדו לו שתי בנות. ספרו הראשון "יום אחד שהוא הרבה" הופיע בתקופת שליחותו שם.

בשנת 1951 עזב את הקיבוץ, התגייס לצה"ל ושימש קצין הסברה בכתב בענף ההסברה של המטכ"ל.

לאחר לימודיו ניהל דוד שחם במשך 15 שנים משרד פרסום תל אביבי, שנודע לימים בשם "שחם לבינסון אילון". את פעילותו הספרותית התחיל ב-1946, כשפורסמו הסיפורים הראשונים, מפרי עטו, במחברות לספרות ובכתבי עת נוספים. הוא כתב טור בעיתון דבר תחת השם אושפיז וגם בידיעות אחרונות, שם היה לו טור קבוע במשך עשרים שנה. ב-1971 פרש ממשרד הפרסום ונתמנה לעורך השבועון אות, בטאון מפלגת העבודה וערך אותו 4 שנים, עד סגירתו. בתקופה זו הכיר את מי שהייתה בת זוגו עד למותה, סמדר שזר (19432008) שהייתה מוזיקאית, וממנה נולדו לו בן ובת. דוד שחם היה העורך הראשי של האנציקלופדיה בריטניקה לנוער ומ-1992 העורך הראשי של כרך מילואים ג' של האנציקלופדיה העברית. הוא ערך גם את הירחון בשפה האנגלית New Outlook ובהמשך היה לעורך כללי של האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי".

במשך השנים פרסם יותר מ-2000 מאמרים ורשימות בעיתונים וכתבי-עת ובהם: הארץ, על המשמר, ידיעות אחרונות, למרחב, מעריב, במחנה, עמדה, מאזנים, גג, עיתון 77, ניו-יורק טיימס, הרלד טריביון ועוד. ללא-ספק,פעלתנותו הרבה והנמרצת בתחומי הפוליטיקה והפובלציסטיקה העיבה על מפעלו הספרותי.

דוד שחם היה פעיל בצד השמאלי של המפה הפוליטית הישראלית וניהל במשך 10 שנים את "המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון". נפטר בגיל 89 בתל אביב. הוא נקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין מנוחה נכונה כפר סבא.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יום אחד שהוא הרבה: סיפורים בשלושה שערים (מרחביה: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1950)
  • המדרון הארוך: סיפורים (תל אביב: עם עובד, תשי"ד)
  • הרפתקאות אחיתם (תל אביב : עיינות, תשט"ו)
  • שאלה של זמן: סיפורים (תל אביב: עיטם, תש"ך)
  • לא בא בחשבון: ספור (ירושלים: מ' ניומן, תשכ"ו)
  • שלום, לפתע: סיפור מדיני (תל אביב: מיטב, תשכ"ז)
  • בימי המלחמה (תל אביב, תשכ"ח)
  • היום האחרון לחיי: סיפורים (תל אביב: מיטב, תשל"א)
  • מסעי גוליבר לארץ הבבלונגי (רמת-השרון: רשפים, 1975)
  • המפתח שיצא לטייל (ירושלים: כתר, 1984)
  • אני, קהלת (תל אביב: ספרית פועלים: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, תשנ"ה 1994)
  • כן, אפילו רצח (תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ו 1996)
  • זהב המשעולים (תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ט 1999)
  • לקסיקון אישים (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2007)
  • רקוויאם לתל אביב: פרקי זיכרון של בן העיר הלבנה (בני ברק: ספריית הפועלים הקיבוץ המאוחד, 2010)

עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לועזיקון בריטניקה לנוער
  • ישראל 40 השנה
  • לקסיקון ישראל (רוסית)
  • לקסיקון אנציקלופדי: מונחים (2 כרכים)
  • לקסיקון אנציקלופדי: אישים (2 כרכים)
  • ציטטות לכל עת – אסופה
  • ישראל 50 השנה – מהדורה שנייה מורחבת
  • לקסיקון אישים (מהדורה חדשה)

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'יי מק-קינרני – רנסום
  • אוולין וו – סקופ
  • ג'ון ד. מקדונלד – גשם הבדידות הכסוף
  • ג'וליאן ברנס – תולדות העולם בעשרה וחצי פרקים
  • פיליפ רות – מבצע שיילוק
  • פיליפ רות – התיאטרון של מיקי שבת
  • פיליפ רות – פסטורלה אמריקנית
  • דון דלילו – תת-עולם
  • דייוויד סלבורן – עיר האור
  • ריצ'רד נורת פטרסון – לשמור ולהגן

עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטיבן ג'יי גולד – דינוזאור בערימת שחת
  • עומר ברטוב – צבאו של היטלר
  • איאן קרשו – המיתוס של היטלר
  • גראהם רוב – ויקטור הוגו
  • גראהם רוב – בלזאק
  • ארונדהטי רוי – הסוף המושלם יהיה מוות
  • זאב בירגר – אין זמן לסבלנות
  • אלברטו מנגל – תולדות הקריאה
  • רוברט אלטר – הנאות הקריאה בעידן אידאולוגי
  • פיטר רוב – חצות בסיציליה
  • דיאנה אבו ג'אבר – השפה של הבקלאווה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]