דוד שיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד שיץ ב-1989

דוד שיץ (5 באוגוסט 194114 ביולי 2017) היה סופר, תסריטאי ומפיק ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד שיץ נולד בברלין בשם דיטמר-אינגברט מילנר-באואר-שיץ (Schütz). הוריו היו לגאה בראון ורודולף באואר. עלה לישראל עם אחיו הגדול אפרים בשנת 1948 במסגרת עליית הנוער. את מרבית שנות נעוריו העביר בכפר הנוער ניצנים וחוויותיו שם סיפקו השראה לכתיבתו. לאחר שירות בחיל התותחנים למד לתואר בוגר בהיסטוריה ובפילוסופיה, באוניברסיטה העברית, ולתואר מוסמך בהיסטוריה. את עבודת המאסטר שלו על בלדווין הרביעי כתב תחת הדרכתו של פרופסור יהושע פראוור. במהלך כתיבת עבודת דוקטורט החליט לשנות את ייעודו המקצועי ולהפוך להיות סופר.

ספרו הראשון והאוטוביוגרפי, "העשב והחול", פורסם בשנת 1978, בגיל 37. העלילה מתמקדת במשפחה גרמנית שבה הבן ננטש על ידי אימו. הספר הפך לרב־מכר ותורגם לצרפתית (L'herbe et le sable : roman) ולגרמנית. בשנות השמונים והתשעים פרסם שיץ תשעה ספרים נוספים, ביניהם "שושן לבן, שושן אדום" ו"עד עולם אחכה". בנוסף לפעילותו הספרותית הפיק שיץ במהלך השנים סרטים רבים, ושימש כמפיק וכסמנכ"ל שירות הסרטים הישראלי. שיץ זכה בפרסים ספרותיים רבים וספריו תורגמו למספר שפות.

במכון "הקשרים" שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו בנותיו ארכיון המכיל את כתבי המקור של ספריו ומידע רב לגבי יצירתו הספרותית והקולנועית.

לדוד שיץ נולדו שתי בנות מאשתו הראשונה ציפי שיץ, ובת מחמוטל פרת.

ב-14 ביולי 2017 נפטר שיץ, בגיל 76, לאחר מחלה ממושכת[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "העשב והחול" (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח 1978) (תורגם לצרפתית ולגרמנית)
  • "ההזדמנות האחרונה" (תל אביב: ספרית פועלים, תש"מ 1980) (קובץ סיפורים)
  • "עד עולם אחכה" (תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ז 1987)
  • "שושן לבן, שושן אדום" (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988) (תורגם לגרמנית)
  • "אבישג" (תל אביב: עם עובד, תש"ן 1989)
  • "אבישג" (ירושלים: כתר, 1990) (תורגם לגרמנית)
  • "יומן הזהב" (ירושלים: דומינו, 1991) <סיפור לבני הנעורים> (תורגם לגרמנית)
  • "העשב והחול" (ירושלים: כתר, 1992)
  • "שבע נשים" (ירושלים: כתר, 1995)
  • "כמו נחל" (תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1997)
  • "שעת החתולים" (חבל מודיעין: דביר, 2016) (קובץ סיפורים)
  • L'herbe et le sable: roman / David Schütz ; traduit de l'hébreu par Liliane Servier (Paris: Hachette, 1981)
  • Gras und Sand: Roman / aus dem Hebräischen von Judith Brüll-Assan und Ruth Achlama (Hildesheim: Claassen, 1992)
  • Das goldene Tagebuch / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Frankfurt/Main: Ali-Baba-Verlag, 1993)
  • Trilogie des Abschieds: Roman / David Schütz ; aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Hildesheim: Classen, 1993)
  • Avischag: Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Hildesheim: Claassen, 1996)
  • Das Herz der Wassermelone: deutsch-israelische Erfahrungen / aus dem Hebräischen von Pavel C. Goldenberg. Mit einem Nachwort von Wolf Biermann (Hildesheim: Claassen, 1995) <לא הופיע בעברית>.

פרסים בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרי בן-בנימין. שני פניה של האשה: על המיניות והאימהות ביצירתו של דוד שיץ (תל אביב, 1994) - עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת תל אביב, 1994
  • אבנר הולצמן. הזיכרון כקלידוסקופ: עיון בספרו של דויד שיץ "שושן לבן, שושן אדום". עלי שיח, חוב' 26 (אביב תשמ"ט 1989), עמ' 69־76 <נוסח מעודכן חזר ונדפס בספרו אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים: כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 588־596
  • שרה הלפרין, על יצירתו של דוד שיץ. מחקרים בספרות ישראל: מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק: בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ג), עמ' 287־297

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן בוקר, הסופר דוד שיץ הלך לעולמו, באתר ynet, 16 ביולי 2017