דוד תאודור אולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' דוד תאודור אולמן (19081975) היה פרופסור לרפואה פנימית, מנהל השירות הנפרולוגי בבית החולים הדסה ירושלים, ממקימי ענף הנפרולוגיה במדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמן נולד בווירצבורג שבגרמניה. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1933. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי. בהמשך התחיל לעבוד במחלקה פנימית בבית החולים הדסה, ירושלים.[1] בשנת 1944 נשלח על ידי הג'וינט להיות המנהל הרפואי של מחנה פליטים בעדן. השליחות נמשכה 6 חודשים.[2] בשנת 1945 התחתן עם ליזה לבית פינדלר. תחילה גרו בשייח ג'ראח, ומאוחר יותר עברו לשכונת רחביה. בשנת 1946 נולדה בתם עדנה, ובשנת 1948 בנם שמעון. ב-13 באפריל 1948 היה בשיירת הדסה שהותקפה בהר הצופים והיה מהבודדים שניצלו. בתחילת שנות החמישים יצא לארצות הברית להשתלם בנפרולוגיה. משנות החמישים ניהל את המחלקה הנפרולוגית, ושימש כפרופסור לרפואה פנימית. במחלקתו הפעילו את ההמודיאליזה לראשונה בישראל. בין תלמידיו נמנה פרופ' ראובן ויסקופר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו ליזה לבית פינדלר, ילידת וינה הייתה אחות מוסמכת בהדסה הר-הצופים. בהמשך סיימה בהצטיינות, תואר שני, בלטינית וביוונית. בגיל 77 תרגמה את "מלחמת היהודים ברומאים" של יוספוס פלביוס. בתו פרופ' עדנה אולמן מרגלית הייתה חוקרת פילוסופיה ומדעי החברה, באוניברסיטה העברית בירושלים, הייתה נשואה לפרופ' לפילוסופיה אבישי מרגלית. בנו פרופ' שמעון אולמן, פרופסור למדעי המוח במכון ויצמן וטייס קרב לשעבר, נשוי לפסיכולוגית ד"ר חנה אולמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מי ומי בישראל", 1971, עמוד 22
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמודים 85-86