דוד (דודי) גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דוד (דודי) גרין (נולד בשנת 1954) הוא סופר ילדים, עיתונאי ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד גרין נולד בתל אביב בשנת 1954, כבן שלישי להורים ניצולי השואה שעלו לישראל אחרי המלחמה. הוא גדל ולמד בבני ברק, שירת בצה"ל כקצין בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רס"ן. החל את דרכו העיתונאית בשנת 1978 בקבוצת "מוניטין", ולאחר תקופה קצרה ועם הקמת השבועון "כספים" מונה לסגן עורך השבועון ולחבר מערכת.

בשנת 1981 עבר לעיתון "גלובס", שם שימש תחילה ככתב בכיר ואחר כך כעורך וכחבר מערכת במשך שנים. יזם והנחה מספר תחקירים רבי חשיבות ובראשם התחקיר בנושא כספי יהודים שנותרו בבנקים שווייצריים לאחר השואה (בביצוע העיתונאי איתמר לוין), בעקבותיו שולמו מיליארדי דולרים ליורשים ולעם היהודי.

ב-1995 הקים את חברת גרין עיתונות, העוסקת במתן שירותי תוכן מערכתי והפקת עיתונים לארגונים ולחברות, בסקטור הציבורי והפרטי.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 פרסם ספר ילדים ראשון "הסיפור המופלא על חיים מגבעתיים שהיו לו אוזניים שהגיעו עד לשמיים", במהדורה ייחודית שכל עותקיה הוקדשו למטרות תרומה בקהילה. במרכז הסיפור ילד "מיוחד" שמצליח דווקא בזכות השונות שלו, למצוא את מקומו כאהוד ומוערך, במרכז החברה והקהילה הסובבות אותו. הספר הוקדש לילדים המתמודדים עם מחלות קשות ולבני משפחותיהם ולילדים בסיכון השוהים במועדוניות בפריפריה.

בראשית 2014 יצא לאור ספר הילדים "לאביתר הכול מותר"[1]. הספר בוחן מתוך עיניו של גיבורו הקט, את גבולות המותר והאסור. בדרך רוכש אביתר תובנות וכלים וזוכה ללמידה חווייתית ומעצימה. הספר הפך בתוך חצי שנה לרב-מכר.

באוקטובר 2014 ראה אור ספר ילדים שלישי של גרין - "לרעות יש כבר סבלנות". הספר מפנה זרקור אל נושא הסבלנות מתוך נקודת השקפתה של רעות, ילדה נמרצת, שופעת חיוניות, וחסרת סבלנות. רעות מחפשת את הסבלנות בכל מקום בו היא נדרשת לה, ובסופו של דבר מוצאת אותה במקום מפתיע. הספר נושא "תו תוכן" מטעם מכון אדלר, המעיד על איכות תכניו ומסריו[2].

בנובמבר 2015 יצא ספרו הרביעי - "הדרך אל האפשר", הנושא אף הוא תו תוכן מטעם מכון אדלר. הספר עוסק בדרכים אפשריות ליישוב מחלוקות ומציע פתרון המהווה גם שיעור חשוב. במרכז הספר משולש אוניברסלי - אמא, אבא וילד. הספר מציג את תפיסת עולמו של גרין באשר לעוצמות, לבינה וליכולות הטמונות בילדים - והראויות להקשבה, לחשיפה ולהעצמה[3].

במאי 2016 יצא לאור ספרו החמישי של גרין "על ענף שבור עלה צומח" - מסה אלגורית העומדת על כוחו של היחיד לחולל שינוי. מהדורה מיוחדת של הספר הוענקה בקבלת פנים חגיגית לרגל קבלת פרס ישראל, על ידי חתן הפרס על מפעל חיים לשנת תשע"ו, האלוף דורון אלמוג.

בספטמבר 2016 יצאה לאור לקהל הרחב מהדורה מחודשת ועדכנית של הספר "הסיפור המופלא על חיים והאוזניים שהגיעו כמעט עד השמיים"[4], באיורים חדשים של יובל רוביצ'ק.

ביוני 2017 זכה גרין בשני אותות "ספר הזהב" על ספריו "לאביתר הכול מותר" ו"לרעות יש כבר סבלנות" המוענקים מטעם התאחדות המו"לים בישראל.

בספטמבר 2017 ראה אור הספר "כמה עוד אפשר לחכות עד שאיילת תאכל ירקות" העוסק בתזונת ילדים בדגש על צריכת ירקות. הנושא מועבר באמצעות סיפור מחורז מעורר דמיון והשראה המתחבר לעולם הילדים. הספר זכה להמלצתו ולהתייחסותו המדעית של פרופ' זהר כרם, מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונת האדם, האוניברסיטה העברית בירושלים. 

בינואר 2018 ראה אור הספר "עוד", המפנה זרקור אל נושא הצרכנות בעולם השפע, והנטייה לשאוף ל"עוד" תוך אובדן היכולת ליהנות מהקיים. הנושא מומחש היטב בססגוניות ובריבוי הפרטים באיורים שיצרה עבור הספר איריס גת.

הסיפור מתמקד בשיח שבין הורים לילדיהם סביב הנושא המורכב בו לשני הצדדים תרומה מכרעת ליצירת עולם עמוס, דורשני ולא מסופק. נכונותם של ההורים לקבל על עצמם אחריות ושינוי - מביאה תובנות חדשות אל עולמו של ילדם, כמו גם אל עולמם.

במרץ 2018 ראה אור הספר "נחמד". בספר מתוארים מפגשים עם אנשים נחמדים, הנמצאים בעולמם של ילדים, תוך הדגשת תכונות, מעשים ומחוות: נועם הליכות, חברותיות, מאור פנים ונכונות לסייע לזולת.

גרין אב לחמישה, נשוי לדורית, מתגורר ברמת גן.

ביולי 2019 ראה אור הספר "מעשה בעשרים חרוזים", העוסק במשמעות הכפולה של המילה חרוז. בספר מנסים עשרים ילדי הגן להכין שרשרת חרוזים צבעוניים כמתנה ליום ההולדת של הגננת סמדר - אלא שזו מחרוזת מיוחדת:  היא עשויה גם חרוזי מילים בהתאם לצבעים שבחרו הילדים. הסיפור חושף את הילדים לעושר השפה, לצליל ומקצב ולשיתוף הפעולה הנדרש כדי לעמוד במשימה בזמן.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2018 ראה אור ספר השירים "תמצא בי מילים" המיועד לקהל בוגר. בספר מובאים שיריו של גרין, לצד ציוריו של האמן יובל רוביצ'ק. החיבור בין המילים לבין הדימויים הוויזואליים, מותיר מרווח עבור הקורא - להתרשמות, למחשבה ואולי אף למציאת עצמו בין השורות.

"שירים שבירים, נוגעים, אפשריים - וכולם מציאות של אהבה" (מתוך גב הספר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]