דוויין בארי
| פרק מ"תיקים באפלה" | |
|---|---|
 | |
| מספר פרק | 5 |
| מספר עונה | 2 |
| קוד הפקה |
2X05  |
| תאריך שידור מקורי | 14 באוקטובר 1994 |
| אורך | 45 דקות |
| שפה |
אנגלית |
| תסריט | כריס קרטר |
| בימוי | כריס קרטר |
| כוכבים אורחים |
סטיב ריילסבק – דוויין בארי ניקולס ליה – אלכס קרייצ'ק פרנק סי. טרנר – ד"ר האקי סי-סי-אייץ' פאונדר – לוסי קאזדין |
| דף הפרק ב-IMDb | |
  | |
דוויין בארי (באנגלית: Duane Barry) הוא הפרק החמישי בעונתה השנייה של סדרת המדע הבדיוני האמריקאית "תיקים באפלה". הפרק שודר לראשונה בארצות הברית ובקנדה ב-14 באוקטובר 1994. הוא נכתב ובוים על ידי יוצר הסדרה ומפיקה הראשי, כריס קרטר, והיה לפרק הראשון שביים קרטר בעצמו.
הסדרה עוקבת אחר סוכני ה-FBI פוקס מאלדר (דייוויד דוכובני) ודיינה סקאלי (ג'יליאן אנדרסון), החוקרים תיקים הקשורים לתופעות על-טבעיות, הידועים כ"תיקים באפלה". בפרק זה, מאלדר מעורב במצב בני ערובה לו אחראי דוויין בארי (סטיב ריילסבק), מטופל פסיכיאטרי שנמלט, שטוען כי הוא נרדף על ידי חטיפות חייזרים חוזרות ונשנות. בארי מאמין שהוא קורבן של חטיפות חוצנים מתמשכות, והמצב הופך לנפיץ כשהוא לוקח מספר בני ערובה ומבקש שמישהו יאמין לסיפורו. מאלדר, על אף נטייתו להאמין בתופעות על-טבעיות, מוצא עצמו מנסה להבין את סיפורו של בארי, בעוד סקאלי נשארת ספקנית כהרגל. עלילת הפרק נכתבה בהשראת סיפורו האמיתי של פיניאס גייג', עובד רכבת שנפגע מפיצוץ שגרם למוט ברזל לחדור דרך גולגולתו; פגיעה שגרמה לשינוי משמעותי באישיותו והביאה לפריצת דרך ולתובנות חשובות במדעי המוח.
הפרק זכה לדירוג של 8.9 במדד נילסן ונצפה על ידי כ-8.5 מיליון משקי בית. הפרק זכה לשבחים רבים מצד המבקרים, ששיבחו את העלילה המותחת, את משחקו של ריילסבק, ואת סגנון הבימוי הייחודי של קרטר.
הפרק נחשב לאחד מהפרקים הבולטים בעונה השנייה של הסדרה בשל חקירת הנושא המרכזי של הסדרה – קיומם של חייזרים והשפעתם על בני האדם.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985, בביתו שבפולאסקי, וירג'יניה, נחטף דוויין בארי על ידי חייזרים. תשע שנים לאחר מכן, בארי הוא כעת מטופל אלים המאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ומסרב לקחת את תרופותיו, מתוך התעקשות שהחייזרים ישובו לקחת אותו. בארי תוקף מאבטח, גונב את אקדחו ולוקח את הפסיכיאטר הראשי, ד"ר האקי, כבן ערובה לפני שהוא בורח. בארי מחליט לחזור לאתר החטיפה המקורי שלו עם ד"ר האקי, בתקווה שהחייזרים ייקחו את הרופא במקומו כשיחזרו. אך מאחר שהוא לא זוכר היכן נמצא האתר, הוא פונה לסוכנות נסיעות ומחזיק כבני ערובה את שלושת הפקידים ואת ד"ר האקי.
פוקס מאלדר ואלכס קריצ'ק מוזעקים למקום על ידי הסוכנת לוסי קאזדין, מאחר שבארי מתעקש שהוא נחטף על ידי חייזרים. מאלדר יוצר קשר עם דיינה סקאלי ומבקש ממנה לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של בארי. מאלדר מנסה לשמש כמתווך ומשוחח עם בארי בניסיון לזכות באמונו ולסיים את העימות בשלום. בארי מבין במהרה כי מאלדר הוא מתווך ומגלה שהוא היה סוכן FBI לשעבר. הפסקת חשמל גורמת לבארי להיבהל ולירות באחד מבני הערובה. מאלדר נכנס לסוכנות הנסיעות יחד עם פרמדיק, ובארי משחרר את בן הערובה הפצוע בתמורה לכניסתו של מאלדר פנימה. מאלדר מקבל הוראה לגרום לבארי להתקרב לדלת הכניסה, כך שצלפים יוכלו לירות בו.
סקאלי מגיעה וחושפת כי קליפת המוח של בארי ניזוקה כשהוא נורה בראשו בשנת 1982, והיא משערת שהפגיעה גרמה לו להפוך לשקרן פתולוגי ופסיכופתי. מאלדר משוחח עם בארי, שטוען כי החייזרים ביצעו עליו בדיקות כואבות והשתילו בגופו התקני מעקב. בניגוד להוראותיה של קאזדין, מאלדר אומר לבארי שהוא מאמין לו, ומשכנע אותו לשחרר את שאר בני הערובה. עם זאת, כשמאלדר מטיל ספק בסיפורו של בארי, הוא מתפרץ בזעם. מאלדר מערים על בארי וגורם לו להתקרב לדלת הכניסה, שם הוא נורה על ידי צלף.
למחרת, מאלדר מבקר את בארי בבית החולים. קאזדין מופיעה ומספרת כי בגופו של בארי נמצאו שתלים ממתכת וחורים זעירים בשיניו, בדיוק כפי שתיאר. מאלדר מוסר את אחד השתלים לסקאלי, אשר מעבירה אותו לבדיקה במעבדה בליסטית. הבודקים מגלים שעל השתל מוטבע ברקוד מיקרוסקופי. מאוחר יותר, בסופרמרקט, סקאלי מעבירה את השתל דרך סורק הקופה, מה שגורם למכונה לקרוס ולהציג מספר סידורי מוזר.
בביתה, סקאלי משאירה הודעה במשיבון של מאלדר, בה מציעה שהשתל הוא עדות לכך שבארי "תויק" ונתון למעקב על ידי החייזרים. אך בדיוק אז, בארי, שנמלט מבית החולים, פורץ מבעד לחלון הבית וחוטף אותה.[1][2]
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונספט וכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק נועד במקור להיות פרק עצמאי במיתולוגיית הסדרה, אך ההודעה על הריונה של ג'יליאן אנדרסון הובילה את צוות ההפקה להרחיבו לשני פרקים. ההחלטה התקבלה מתוך ידיעה שצילומיה של אנדרסון יופסקו זמנית עד לאחר הלידה. הפרק הבא, "Ascension", נכתב על ידי פול בראון והמשיך את עלילת החטיפה של סקאלי, שהתפתחה מתוך הצורך להסביר את היעדרותה של השחקנית.[3]
מקור ההשראה של כריס קרטר לפרק הגיע בעיקרו ממקרה רפואי אמיתי של פיניאס גייג', פועל רכבת מהמאה ה-19 שחווה שינוי קיצוני באישיותו לאחר שתאונת עבודה גרמה למוט ברזל לחדור דרך ראשו.[3] המקרה של גייג' הפך לאבן דרך בחקר מדעי המוח, וקרטר שילב את הרעיון של פגיעה מוחית המשפיעה על התנהגות בדמותו של דוויין בארי.[4]
רעיון נוסף שנשאב לחוויית החטיפה של בארי הגיע מסיפור ששמע קרטר משכנו, שטען כי נחטף על ידי חייזרים, וכי אלו קדחו חורים בשיניו. כאשר הלך לרופא שיניים לבדוק את העניין, נאמר לו שהחורים לא נוצרו באמצעות שום ציוד רפואי מוכר. רעיון זה הוטמע בפרק כסצנת מקדחת השיניים של החייזרים.[4]
החייזרים המופיעים בתחילת הפרק גולמו על ידי ילדים, בחירה שנעשתה כדי להקנות להם מראה יוצא-דופן ודמויי-חלום. כריס קרטר כתב את דמותו של דוויין בארי במיוחד עם השחקן סטיב ריילסבק בעיני רוחו. לדבריו, הוא נמנע לרוב מליהוק "שמות גדולים" לסדרה, מחשש שהדבר יפגע באמינותה, אך הרגיש כי ריילסבק מתאים במיוחד לתפקיד.[5] נוסף על זאת, במקור, דמותו של בארי נקראה דוויין גארי, אך השם שונה לאחר שהתברר כי קיים אדם בשם זה בתוך ה-FBI. קרטר הודה כי לא אהב בתחילה את השם החדש, "דוויין בארי", אך עם הזמן התרגל אליו.[3]
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק היה לפרויקט הבכורה של כריס קרטר כבמאי, מהלך שהיה משמעותי בהתפתחותו כיוצר סדרה. אף שמעולם לא ביים לפני כן, קרטר נעזר בבמאי המנוסה דייוויד נאטר, שהיה חלק מצוות הבימוי של הסדרה. נאטר הנחה את קרטר, העניק לו טיפים והדריך אותו כיצד "לחסום" סצנות שלמות, כלומר לארגן את מיקום השחקנים ותנועותיהם מול המצלמה.[3] קרטר הודה כי במקרים רבים הוא פעל בדיוק לפי עצותיו של נאטר, מה שאפשר לו לצבור ביטחון בבימויו הראשון.
בבחירת סגנון הבימוי, קרטר שאף ליצור תחושה שונה לפרק, תוך התמקדות בביצועי השחקנים ובאווירה הדרמטית, במקום להישען על עיצובי סטים מכניים. הוא ראה בפרק מעין "מחזה במה", שכן רוב העלילה מתרחשת במקום אחד – סוכנות הנסיעות שבה מתרחש מצב בני הערובה.[6] במהלך החוויה הוא הבין שישנם דברים שלקח כמובן מאליו כתסריטאי ומפיק, אך כבמאי נדרש לפשרות.[4]
אחת הסצנות המרכזיות בפרק – סצנת החטיפה של דוויין בארי – הציבה בפני צוות ההפקה אתגר טכני משמעותי. במהלך צילומי הסצנה נגמר סרט הצילום נגמר באמצע הצילומים, מה שיצר אפקט חזותי מצמרר שלא תוכנן מראש, אך קרטר היה מרוצה מהתוצאה הסופית.[3] הצוות נדרש לתלות מקור אור ענק מעל הבית שבו התרחש האירוע, ותהליך הצילום נמשך כ-45 דקות. קרטר ציין כי צילומי הסצנה היו מבחן אמיתי עבורו, שכן נדרש תיאום מדויק בין צוותי הצילום, התאורה והאפקטים. הוא נשאר מאחורי המצלמה כדי לוודא שהתוצאה תואמת את חזונו.[7]
בנוגע לסצנות הניסויים שעוברת דמותו של בארי, השחקן סטיב ריילסבק הושם בתוך דגם גב מגבס, והועלה באמצעות מכשיר הידראולי כדי לדמות את החוויה של הרמתו על ידי החייזרים. לצורך סצנת מקדחת השיניים, התיזו מים על פיו של ריילסבק כדי ליצור את המראה המצמרר של הבדיקה הכואבת.[8]
קרטר הביע שביעות רצון מהתוצאה הסופית של הפרק והסביר כי הבימוי אפשר לו להציג לצופים את מה שראה בעיני רוחו עבור "תיקים באפלה". הפרק הפך עבורו לא רק להישג אישי, אלא גם לתצוגת תכלית חזותית של הסגנון והחזון שהוא ביקש להביא לסדרה.[4]
שידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק שודר לראשונה ברשת "פוקס" ב-14 באוקטובר 1994,[9] וזכה לדירוג של 8.9 במדד נילסן, עם נתח צפייה של 16%, כלומר כ-8.9 אחוזים מכלל משקי הבית בעלי מקלטי טלוויזיה ו-16 אחוזים מהבתים שצפו בטלוויזיה באותו זמן צפו בפרק. הפרק נצפה על ידי 8.5 מיליון משקי בית.[10]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק היה מועמד במספר מועמדויות לפרסי אמי: השחקנית סי-סי-אייץ' פאונדר הייתה מועמדת בקטגוריית "שחקנית אורחת מצטיינת בסדרת דרמה" על תפקידה כסוכנת לוסי קאזדין, בעוד שיוצר הסדרה כריס קרטר היה מועמד לפרס בקטגוריית "תסריט מצטיין בסדרת דרמה".[11] בנוסף, היה הפרק מועמד בקטגוריות "הישג יוצא-דופן בעריכת סאונד לסדרה" ו-"הישג יוצא-דופן בעריכת סצנות לסדרה – צילום במצלמה בודדת",[12] בעוד שהצלם ג'ון בארטלי זכה למועמדות לפרס ההישג בצילום טלוויזיוני מטעם אגודת הצלמים האמריקאית.[7]
תגובות צוות השחקנים וההפקה לפרק היו חיוביות במיוחד. המפיק ג'יי. פי. פין שיבח את הבימוי של כריס קרטר, וציין כי על אף שקרטר היה במאי חדש, הוא הצליח לביים את הפרק בצורה מעולה. פין הדגיש את ההנאה שבצפייה בילדים הלובשים מסכות חייזרים בסיום הפרק, דבר שהוסיף נופך מרגש לאווירה על הסט.[13] דייוויד דוכובני, שגילם את הסוכן פוקס מאלדר, סיפר כי קרטר הגיע לצילומים מוכן באופן יסודי, מה שאפיין את סגנונו, והוסיף כי הפרק הראשון שביים קרטר היה "נהדר".[14] קרטר עצמו תיאר את הפרק כאחד מהפרקים האהובים עליו ביותר, והסביר כי זו הייתה עבורו ההזדמנות הראשונה לביים, לכתוב ולשלוט לבד בהיבטים השונים של ההפקה – וכי התוצאה עלתה על כל ציפיותיו.[4]
הפרק זכה לשבחים גם מצד מבקרי הטלוויזיה. מאט ראוש מ-"USA Today" השווה את הופעתו של סטיב ריילסבק בדמותו של דוויין בארי להופעתו האייקונית כצ'ארלס מנסון במיני-סדרה "Helter Skelter" משנת 1976.[15] מבקר מה-"Contra Costa Times" תיאר את הפרק כ"מכונן",[16] בעוד שב-"San Jose Mercury News" כתבו כי הופעתו של ריילסבק נחשבת ל”ההופעה האולטימטיבית של "תיקים באפלה"”.[17] רוברט שירמן, בספרו "Wanting to Believe: A Critical Guide to The X-Files, Millennium & The Lone Gunmen", העניק לפרק דירוג של חמישה כוכבים מתוך חמישה, כינה אותו "הישג שיא לקריס קרטר", ושיבח את הכתיבה והבימוי מלאי-התשוקה.[18] זאק הנדלן מ-"The A.V. Club" תיאר את הפרק כ"פרק צפיית-חובה" של הסדרה, תוך שהוא משבח את הופעתו של ריילסבק, וציין כי עוצמתו הפיזית של השחקן גורמת לצופים להישאר מרותקים – גם כאשר קשה להאמין לכל מילה שהוא אומר.[19]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Edwards, Ted (1996). X-Files Confidential. Little, Brown and Company. ISBN 0-316-21808-1.
- Hurwitz, Matt; Knowles, Chris (2008). The Complete X-Files. Insight Editions. ISBN 978-1-933784-80-9.
- Lovece, Frank (1996). The X-Files Declassified. Citadel Press. ISBN 0-8065-1745-X.
- Lowry, Brian (1995). The Truth is Out There: The Official Guide to the X-Files. Harper Prism. ISBN 0-06-105330-9.
- Shearman, Robert (2009). Wanting to Believe: A Critical Guide to The X-Files, Millennium & The Lone Gunmen. Mad Norwegian Press. ISBN 978-0-9759446-9-1.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"דוויין בארי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"דוויין בארי", באתר AllMovie (באנגלית)
"דוויין בארי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lowry (1995), pp. 171–172.
- ^ Lovece (1996), pp. 117–119.
- ^ 1 2 3 4 5 Carter, Chris (2001). "Audio Commentary for 'Duane Barry'". The X-Files: The Complete Second Season (DVD). Los Angeles: 20th Century Fox.
- ^ 1 2 3 4 5 Carter, Chris (2000). "Chris Carter Talks about Season 2: 'Duane Barry'". The X-Files: The Complete Second Season. Los Angeles: 20th Century Fox.
- ^ Hurwitz & Knowles (2008), p. 57.
- ^ "The Truth About Season Two". The X-Files: The Complete Second Season (DVD featurette). Los Angeles: 20th Century Fox. 2000.
- ^ 1 2 Lovece (1996), p. 120.
- ^ "Behind the Truth: 'Duane Barry'". The X-Files: The Complete Second Season (DVD featurette). Los Angeles: 20th Century Fox. 2000.
- ^ Nutter, David; et al. (2000). The X-Files: The Complete Second Season (booklet). Beverly Hills, California: 20th Century Home Entertainment.
- ^ Lowry (1995), p. 249.
- ^ Lowry (1995), p. 172.
- ^ "Advanced Primetime Awards Search". Academy of Television Arts & Science. Retrieved November 7, 2009.
- ^ Edwards (1996), pp. 100–101.
- ^ Hurwitz & Knowles (2008), p. 110.
- ^ Roush, Matt (October 14, 1994). "Fridays take dramatic turn // Fright, film noir and 'Fences' fill the bill". USA Today. Archived from the original on November 2, 2012. Retrieved May 11, 2025.
- ^ "Here's a Crash Course on X-Files". Contra Costa Times. June 12, 1998.
- ^ "X-Files key players X-Files makes mark on TV Sci-Fi history Alien-spacey show re-establish genre during Skeptical Decade and Created Pop Catchphrases". San Jose Mercury News. May 19, 2002.
- ^ Shearman (2009), pp. 35–36.
- ^ Handlen, Zack (August 22, 2008). "The X-Files: "Sleepless" / "Duane Barry" / "Ascension"". The A.V. Club. The Onion. Retrieved May 11, 2025.