דוולט ברדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוולט ברדי (נפטר בסביבות שנת 1432) היה ח'אן של אורדת הזהב בשנים 1424-1420.‏[1]. בשנותיו האחרונות שלט בחצי האי קרים, תחת חסות אורדת הזהב והיה יריב של אחיינו, האג'י גיראי הראשון[2] דוולט ברדי היה בנו של טאש טימר או באש טמיר, מצאצאי טוקה טמיר ובן דוד רחוק של טוכטמיש[3]. לפי מקורות אחרים, אך פחות סביר, היה בנו של ירמפרדן או ג'אבאר ברדי, הח'אן של אורדת הזהב וצאצא של ברקה ח'אן.

אחרי מות ג'אבאר ברדי ח'אן בשנת 1419 אורדת הזהב חולקה זמנית בין דוולט ברדי ובין אולוג מוחמד, שהשתלט על הבירה סאראי. בשנת 1420 הטיל דוולט ברדי מצור על סאראי וכבש אותה. אולוג מוחמד הודח וגורש. בשנים 1424-1423 שניהם ,אולוג מוחמד ודוולט ברדי הובסו על ידי ברק (או בורק) ח'אן, שהפך לשליט אורדת הזהב עד לשנת 1427.

אולוג מוחמבד מצא מקלט לזמן מה בליטא ובתמיכת הדוכס הגדול ויטאוטאס הגדול חזר לשלטון באורדת הזהב בשנים 1432 -1428. באותו זמן , אחרי תבוסתו על ידי ברק ח'אן, דוולט ברדי ח'אן ואנשיו התיישבו בחצי האי קרים. ‏[4]. השנים 1430-1428 היו שנים קשות בשביל תושבי הערבות שמצפון לים השחור, הידועות גם כ"ערבות הטרנספונטיניות" בעקבות מגפת הדבר[5],וגם כן בגלל המלחמות על ההגמוניה באזור.

ככל הנראה, בתמיכתם של צאצאי האמיר אידיגיי ושל השבט שירין מחצי האי קרים,‏[6] ניסה ללא הצלחה לפלוש לשטח שבשליטת דוולט ברדי, אולם נסוג אחרי מות הסודכ ויטאוטאס. דוולט ברדי בעצמו, התערב זמן מה בסכסוך על שלטון שפרץ בליטא וצידד במחנה של הדכוס הגדול שביטריגאילו, אחי המלך ולדיסלב השני יגיילו, נגד יריבו, זגיסמונד קיישטוטאיטיס. למרות תמיכתו של שביטיגאילו, תוך כדי עימות עם אחיינו, האג'י גיראי, לא הצליח דוולט ברדי להתחזק בשלטונו בקרים והוא נרצח בשנת 1432.

חרף בריתו עם שביטריגאילו וגם עם הדוכס (קניאז) הגדול של מוסקבה, ואסילי השני העיוור, לא עמד אהמט, בנו של דוולט ברדי, מול המתקפה המשולבת של כוחותיו של אולוג מוחמד ושל הטטרים מקרים ונוצח בשנת 1433. בנסיבות אלה נוצרו תנאים להקמת הח'אנות העצמאית של קרים תחת הנהגתו של האג'י גיראי הראשון.

מקורות אחדים מספרים כי בת אחת של דוולט ברדי, ששמה אינו ידוע, הפכה לאשתו השנייה של הקיסר יואנס הרביעי של טרפזונטס.‏[7]

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראיה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Henry H. Howorth History of the Mongols, part II

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marcel Popa, Horia C.Matei Mică Enciclopedie de Istorie Universală,București, Ed. Stiințifică și enciclopedică,1983 p.577
  2. ^ Clifford Edmund Bosworth The New Islamic Dynasties עמוד 255
  3. ^ ראה אילן היוחסין של צאצאי טוקה טמיר
  4. ^ B.D. Grekov, I.I.Iakubovski 1953 עמוד 385
  5. ^ B.D. Grekov, I.I.Iakubovski עמוד 380 ,קיימת טעות במספור העמודים בספר
  6. ^ B.D.Grekov, I.I.Iakubovski עמוד 380
  7. ^ אילן היוחסין של קיסרי טרפזונטס ב- Europäische Stammtafeln