דוולט ברדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוולט ברדי (נפטר בסביבות שנת 1432) היה ח'אן של אורדת הזהב בשנים 1424-1420.[1] בשנותיו האחרונות שלט בחצי האי קרים, תחת חסות אורדת הזהב והיה יריב של אחיינו, האג'י גיראי הראשון [2] דוולט ברדי היה בנו של טאש טימר או באש טמיר, מצאצאי טוקה טמיר ובן דוד רחוק של טוכטמיש.[3] לפי מקורות אחרים, אך פחות סביר, היה בנו של ירמפרדן או ג'אבאר ברדי, הח'אן של אורדת הזהב וצאצא של ברקה ח'אן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מות ג'אבאר ברדי ח'אן בשנת 1419 אורדת הזהב חולקה זמנית בין דוולט ברדי ובין אולוג מוחמד, שהשתלט על הבירה סאראי. בשנת 1420 הטיל דוולט ברדי מצור על סאראי וכבש אותה. אולוג מוחמד הודח וגורש. בשנים 1424-1423 שניהם, אולוג מוחמד ודוולט ברדי הובסו על ידי ברק (או בורק) ח'אן, שהפך לשליט אורדת הזהב עד לשנת 1427.

אולוג מוחמד מצא מקלט לזמן מה בליטא ובתמיכת הדוכס הגדול ויטאוטאס הגדול חזר לשלטון באורדת הזהב בשנים 1432 -1428. באותו זמן, אחרי תבוסתו על ידי ברק ח'אן, דוולט ברדי ח'אן ואנשיו התיישבו בחצי האי קרים. .[4] השנים 1430-1428 היו שנים קשות בשביל תושבי הערבות שמצפון לים השחור, הידועות גם כ"ערבות הטרנספונטיניות" בעקבות מגפת הדבר,[5]וגם כן בגלל המלחמות על ההגמוניה באזור.

ככל הנראה, בתמיכתם של צאצאי האמיר אידיגיי ושל השבט שירין מחצי האי קרים,[6] ניסה אולוג מוחמד לפלוש לשטח שבשליטת דוולט ברדי, אולם נסוג אחרי מות הדוכס ויטאוטאס. דוולט ברדי בעצמו, התערב זמן מה בסכסוך על שלטון שפרץ בליטא וצידד במחנה של הדוכס הגדול שוויטריגאילו, אחי המלך ולדיסלב השני יגיילו, נגד יריבו, זיגיסמונד קיישטוטאיטיס. למרות עזרת שוויטיגאילו, נכשל בעימות עם האג'י גיראי, על ההגמוניה בקרים ונרצח בשנת 1432.

חרף בריתו עם שוויטריגאילו וגם עם הדוכס (קניאז) הגדול של מוסקבה, ואסילי השני "העיוור", לא עמד אהמט, בנו של דוולט ברדי, מול המתקפה המשולבת של אולוג מוחמד ושל הטטרים מקרים ונוצח בשנת 1433. בנסיבות אלה התאפשרה הקמת הח'אנות העצמאית של קרים בהנהגתו של האג'י גיראי הראשון.

מקורות אחדים מספרים כי בת אחת של דוולט ברדי, ששמה אינו ידוע, הפכה לאשתו השנייה של הקיסר יוחנן הרביעי של טרפזונטס.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Henry H. Howorth History of the Mongols, part II

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marcel Popa, Horia C.Matei Mică Enciclopedie de Istorie Universală,București, Ed. Stiințifică și enciclopedică,1983 p.577
  2. ^ Clifford Edmund Bosworth The New Islamic Dynasties עמוד 255
  3. ^ ראו אילן היוחסין של צאצאי טוקה טמיר
  4. ^ B.D. Grekov, I.I.Iakubovski 1953 עמוד 385
  5. ^ B.D. Grekov, I.I.Iakubovski עמוד 380 ,קיימת טעות במספור העמודים בספר
  6. ^ B.D.Grekov, I.I.Iakubovski עמוד 380
  7. ^ אילן היוחסין של קיסרי טרפזונטס ב-Europäische Stammtafeln