דוטאר
 | |
| סיווג | קורדופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי מיתר, כלי פריטה |
הדּוּטָאר (נקרא גם דוֹטָאר; בפרסית: دوتار; ברוסית: Дутар; בטג'יקית: Дутор; באוזבקית: Дутор) הוא לאוטה מסורתית איראנית בעלת צוואר ארוך ושני מיתרים, הנמצאת באיראן ובמרכז אסיה.[1]
שמו נגזר מהמילה הפרסית ל"שני מיתרים", (דו "שניים", טאר "מיתר"), אף שלדוטאר מסוג הֵראט שבאפגניסטן יש ארבעה-עשר מיתרים.[2]
הדוטאר פופולרי מאוד בטג'יקיסטן ובמחוז ח'וראסאן שבאיראן. בין הכלים הקרובים נמנה הדוֹמְבְּרָה הקזחית. בשפת התורק, מי שמנגן בדוטאר מכונה באקצ'י (או בַּחְשִׁי), בדומה לבַּגְשִׁי הטורקמני, ואילו באזרית הכינוי הוא אשיק.[2]
בעת ראשיתו של הדוטאר במאה ה-15 ככלי של רועי צאן, מיתריו נעשו ממעי. אולם עם פתיחת דרך המשי, פינה המעי את מקומו למיתרים עשויים משי שזור שיובא מסין. עד היום מצוידים כלים אחדים במיתרי משי, אף שגם מיתרי ניילון או פלדה נמצאים בשימוש נפוץ.
לדוטאר צליל חמים וערב. הגדלים האופייניים לכלי בצורת האגס נעים בין מטר לשני מטרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דוטר | סלה מוזיק, באתר Sala Muzik
- 1 2 The Shahnameh Guide To The Lutes Of Central Asia, shahnameh.netlify.app
