דויטשקרויץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דויטשקרויץ
Deutschkreutz
AUT Deutschkreutz COA.svg
סמל דויטשקרויץ
Sopronkeresztúr légifotó.jpg
מדינה אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
מדינה בורגנלנדבורגנלנד  בורגנלנד
מחוז אוברפולנדורף
ראש העיר מנפרד קלי (FPO)
תאריך ייסוד 1340
שטח 34.1 קמ"ר
גובה 180 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 3,088 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ צפיפות 91 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 47°36′06″N 16°37′41″E / 47.601666666667°N 16.628055555556°E / 47.601666666667; 16.628055555556 
אזור זמן UTC+1
http://www.deutschkreutz.at

דויטשקרויץגרמנית: Deutschkreutz; בהונגרית: Sopronkeresztur, שופרונקרסטור; ביידיש: צעהלים, נהגה: צֶלֶם) היא עיירת שוק במחוז אוברפולדנדורף שבמדינת בורגנלנד באוסטריה. בעיירה התקיימה קהילה יהודית ענפה, שהייתה אחת מ"שבע הקהילות", ריכוז של קהילות יהודיות בבורגנלנד.

שם העיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיירה בגרמנית משמעותו "צלב הגרמנים" או "צלב גרמני". יהודי העיר העדיפו לא להשתמש בשם זה בשל הקשרו הנוצרי, כינו את העיירה "צעהלים", שם שנהגה "צלם", כינוי לעבודה זרה ולסממנים נוצריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד המוקדם ביותר של דויטשקרויץ הוא משנת 1340. אף על פי שרוב תושבי בורגנלנד דוברי גרמנית, עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 היה המחוז בשליטת הונגריה, כחלק ממה שכונה "מערב הונגריה הגרמנית". לאחר מלחמת העולם הראשונה, הובטח החבל לאוסטריה במסגרת חוזה סן-ז'רמן וחוזה טריאנון, והועבר לידיה בשנת 1921.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבות בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.

החל משנות ה-20 של המאה ה-16, החלו להתיישב בדויטשקרויץ יהודים שגורשו משופרון. היהודים נהנו בעיר מחופש דת, שעוגן במאה ה-18 בכתב חסות רשמי, וניהלו את הקהילה באופן עצמאי. בית הכנסת בעיירה נבנה בשנת 1747 ושוב בשנת 1834 ונחרב על ידי הנאצים ב-1941. הקהילה היהודית הוכתה פעמיים על ידי שריפות גדולות שפרצו ברובע היהודי של העיר, בשנים 1762 ו-1777. בדויטשקרויץ קיים בית עלמין יהודי, אשר המצבה הקדומה ביותר שנמצאה בו היא משנת 1842. כ-400 יהודים שנספו במהלך עבודות כפייה בשלהי השואה קבורים בו. בית העלמין שופץ בשנת 1991.

בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה במסגרת האנשלוס. 433 יהודי העיירה גורשו ממנה, וחלקם התיישבו בווינה. בית הכנסת בעיירה נהרס עד היסוד. מאז לא מתגוררים יהודים בעיירה.

רבני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי ליפשיץ (כיהן עד שנת 1678) - כיהן לאחר מכן כרב בבמברג שבגרמניה.
  • הרב חיים אשכנזי (כיהן בין השנים 17301748).
  • הרב אהרון לייב המבורגר חלפן (17511782) - העמיד ישיבה בעיר[1]. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
  • הרב לוי פולאק (1783-1785 בערך) - מחבר הספר עמודי שיטים לבית הלוי[2] על הש"ס (פראג 1786). תלמיד רבי יחזקאל לנדא. בהמשך כיהן כרב בטריטש ובשטאמפי.
  • הרב יואב רוזנבוים ממטרסדורף (1791-1797)[3] כיהן לפני כן כרב בזרנופצא. קיים ישיבה בעיר. לאחר מכן כיהן כרב באונסדורף ובאבאויסאנטו. בנו של הרב ירמיהו רוזנבוים.
  • הרב מאיר קיצע - כיהן כדיין בעיר ומילא את מקום הרב יואב רוזנבוים לזמן קצר.
  • הרב משה הלוי גלונא (1798-1834) - כיהן לפני כן כרב בליבנא ובמסטיץ. העמיד ישיבה בעיר. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
  • הרב נתן פריידר - דיין בעיר שמילא את מקום ר' משה מגלונא עד שנת 1839, אז פרש בעקבות מחלוקת עם ראשי הקהילה על פיטורי שוחט.
  • הרב מנחם כץ פרוסטיץ (1840-1891) תלמיד החת"ם סופר, אשר שימש כנציגה הרשמי של היהדות האורתודקסית מול השלטונות. כיהן לפני כן כרב ברגנדורף. קיים ישיבה בת כמאה תלמידים בדויטשקרויץ. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
  • הרב דוד פרידמן (1891-1906) - חתנו של הרב מנחם כ"ץ פרוסטיץ, ומילא מקום חותנו ברבנות ובראשות הישיבה. חתנו היה הרב ישכר שלמה טייכטל. נקבר בבית הקברות היהודי בדויטשקרויץ.
  • הרב אליעזר דוד גרינוולד (1907-1912) - מחבר "קרן לדוד", אחיו של הרב משה גרינוולד מחוסט. עמד בראשות ישיבה גדולה בעיר בת כ-130 תלמידים. כיהן בהמשך כרב באויבר וישובה ובסאטמאר.
  • הרב יעקב יחזקיה גרינוולד (19121923) - בנו של הרב משה גרינוולד ואחיינו של רב העיר הקודם אליעזר יהודה גרינוולד. כיהן לפני כן כרב וראש ישיבה בליקוב. הכניס כמה מנהגים חסידיים לקהילה. לאחר מכן כיהן כרב בבאנפי-הוניאד ובפאפא. מחבר ספרי "אגודת אזוב", "ויגד יעקב" ושו"ת משפטיך ליעקב.
  • הרב יוסף אלימלך כהנא (1923-1931) - כיהן לפני כן כרב בזשאדני ובוניהד. לאחר מכן שימש כרב וראש ישיבה גדולה באונגוואר. נספה באושוויץ.
  • הרב לוי יצחק גרינוולד (1932-1938) - רבה האחרון של הקהילה, עד האנשלוס. אחיו של רב העיר יעקב יחזיקה גרינוולד. כיהן לפני כן כרב בפאיא, בווישק ובאורשיווא. החזיק ישיבה בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דויטשקרויץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך ע"פ נודע ביהודה מהדורה תנינא יורה דעה קנ ואבן העזר קנז
  2. ^ הספר עמודי שיטים לבית הלוי באתר HebrewBooks
  3. ^ ספריו "שו"ת אמרי נעם" (מונקאץ' 1884), "חן טוב זבד טוב" (ז'ובקבה 1806), "שערי בינה" (וינה 1795), פירוש לספר מודעא ואונס לרבי חיים שבתי (לבוב 1798) ו"אמרי יואב" (לבוב 1895) באתר HebrewBooks.