דוית גביש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דָוִית גביש
דוית גביש בתוכניית ההצגה "אנטיגונה" בה גילמה את המלכה אורידיקה
דוית גביש בתוכניית ההצגה "אנטיגונה" בה גילמה את המלכה אורידיקה
לידה 11 בדצמבר 1969 (בת 54)
תל אביב, ישראל
סוגה מועדפת תיאטרון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995
פרסים והוקרה פרס קלצ'קין על משחקה בהצגה "מניין נשים"
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דָוִית גביש (נולדה ב-11 בדצמבר 1969 בתל אביב) היא שחקנית ישראלית זוכת פרס קלצ'קין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב וגדלה בה עד סוף כיתה א'. לאחר מכן משפחתה התגוררה בראשון לציון במשך שנה, ולאחר מכן עברה לרמת השרון.

בוגרת המחזור הראשון של תיכון אלון ברמת השרון במגמת תיאטרון.

לאחר שירותה בצה"ל בבה"ד 3 (ביסלמ"ח) כמדריכת נגמ"שים, למדה משחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה ב-1994 למדה שנה בבית הספר למוזיקה "רימון" אך לא סיימה את השנה הראשונה כי התקבלה לתיאטרון הקאמרי בתור ניצבת וזמרת בהצגה "בויטרה הגזלן" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

נשואה ואם לילד, מתגוררת בתל אביב.

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 השתתפה בסרטו של אריק קפלון "החברים של יאנה", ובסרטו של יונתן פז שצולם במרוקו "זאיה". ב-2011 השתתפה בסרט הקצר של ניר סער ומאיה צרפתי "מטען כבד" שהוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ושיחקה בסרט סטודנטים בשם "תיקו אפס" שכתב וביים אורי בן עזרא[1]. ב-2012 גילמה רופאת אולטראסאונד בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק"; וגילמה את אורית בסרט "the attack" שביים במאי מלבנון בשם זיאד דווירי. כמו כן השתתפה בתפקידי אורח שונים בטלוויזיה.

ב-2017 שיחקה בכיפת ברזל את גברת אנילביץ', אמו של החייל יעקב.

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 דיבבה את גברת סקוויבלס בסרט "בית ספר למפלצות", דיבבה קולות רקע בסרט "לעוף על הזמן" והשתתפה בדיבוב הסרט "לשבור את הקרח". ב-2014 דיבבה מורה להיסטוריה בסרט "מר פיבודי ושרמן" ודיבבה את האחות בקסטר בסרט "קסם של בית". ב-2015 השתתפה בדיבוב הסרט "הדוב פדינגטון".

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל מחזאות מקורית בתיאטרון הסימטה שיחקה בהצגה "אימפוטנציה" שכתב עפר קניספל וביימה עירית פרנק. במרכז הפרינג' שיחקה בהצגה "הטיפול" מאת מרטין קרימפ שביימה פרידה רפאל כקופרודוקציה של תיאטרון החאן וצוותא. בתיאטרון פאוזה שיחקה בהצגה "משהו מעגנון" שעיבדה (על פי הסיפורים "האדונית והרוכל" ו"תהלה" מאת ש"י עגנון) וביימה רונית (פארי) אוחנה. ההצגה הייתה הצגת הבית בבית עגנון והתארחה בפסטיבל עכו 1994. בשנת 2004 השתתפה במסגרת פסטיבל ישראל במופע "ינשופות" - תיאטרון תנועה מוזיקלי המבוסס על שיריה של אגי משעול בבימויה של נועה לב.

ב-2008 שיחקה לצד נעמה שפירא בהצגה "נשים לא מציירות" שכתב ג'יימס שרמן וביים רועי הורביץ בתיאטרון באר שבע.

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הצטרפה לתיאטרון הבימה כשחקנית מחליפה בהצגה "מריוס" שכתב מרסל פניול וביים מיקי גורביץ'. באותה שנה הצטרפה ל"קבוצת הצעירים של תיאטרון הבימה" שהוקמה ב-1996 בבימויו של אילן רונן (וכללה בין השאר את גיא לואל, יוסי עיני, רויטל שניר, שרון רג'יניאנו, מיכאל וייגל וסיגלית פוקס), והחליפה את סיגלית פוקס בהצגות "מנדרגולה" ו"מילכוד 22". כמו כן השתתפה בהצגות שקבוצת הצעירים העלתה: ב-1998 שיחקה בהצגה "מלחמת אחים" שכתב וביים אילן רונן, וב-1999 גילמה את גרושה בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט שביים אילן רונן, הצגה שהופיעה גם בפסטיבל בפראג. בשנת 2000 עזבה את קבוצת הצעירים.

ב-2001 גילמה את לורקה המשרתת בהצגה "בית ברנרדה אלבה" מאת פדריקו גארסיה לורקה שביים אילן רונן; וגילמה את מיפ בהצגה "אנה פרנק" שביים רוני פינקוביץ', הצגה זו הועלתה גם במוסקבה. ב-2002 החלה לגלם את חנה קשמן, התפקיד הראשי בהצגה "מניין נשים" מאת נעמי רגן שביימה נויה לנצט, ועל משחקה בהצגה זו זכתה בפרס קלצ'קין[2]. ב-2004 גילמה את פיירט בהצגה "שמונה נשים" מאת רובר תומא שביימה נויה לנצט. ב-2005 גילמה את רייצ'ל סוכנת הבית בהצגה "אכזר ורחום" מאת מרטין קרימפ (ע"פ המחזה "נשי טראכיס" מאת סופוקלס) שביים ארתור קוגן.

ב-2006 גילמה את המלכה אורידיקה בהצגה "אנטיגונה" שהייתה קופרודוקציה של תיאטרון הקאמרי והבימה בבימויו של חנן שניר. הצגה זו הועלתה גם בטייואן ובכרתים. ב-2007 גילמה את אמא אדמה ואת לאה כהן, אשתו של הרב יואל, רב היישוב היהודי בחברון (נדב אסולין) בהצגה "חברון" שכתב תמיר גרינברג וביים עודד קוטלר. ב-2008 השתתפה במופע התיאטרלי "דיבוקים" בבימויה של מור פרנק, וגילמה את חואניטה בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון שביים משה נאור. ב-2009 השתתפה בהצגה "אלף לילה ולילה", בבימויו של נורמן עיסא, קופרודוקציה של הבימה והתיאטרון הערבי-עברי ביפו במסגרת אירועי חגיגות המאה לתל אביב. באותה שנה גילמה את פולינה אנדרייבנה בהצגה "השחף" מאת אנטון צ'כוב שביים רמי הויברגר והחלה לגלם נעמה כהן לצד אורנה רוטברג בהצגה "החותנת" שכתב רשף לוי (על פי אנדרו ברגמן) וביים אלון אופיר.

ב-2010 גילמה את רבקה הכהן, אם החתן (אברי ארבל) בהצגה "כתם לידה" מאת רובי פורת שובל שביים משה קפטן. ב-2011 גילמה את אליס ואת מלכת הלבבות בהצגה "מונוגמיה" מאת סטלה פילי שביים רמי הויברגר, וגילמה את ואלריה (לצד יבגניה דודינה) ואת מתילדה (לצד סנדרה שדה) בהצגה "קוויאר ועדשים" שביים מוני מושונוב. ב-2012 גילמה את העיתונאית רינה שחם בהצגה "שרי המלחמה" מאת שי גולדשטיין שביים מוטי קירשנבאום, והחלה לגלם את דליה חסדאי בהצגה "החולה ההודי" מאת רשף לוי שביים אלון אופיר. ב-2015 גילמה את מאדאם ווקה, בעלת האכסניה ואת אמו של ראסטיניאק בהצגה "אבא גוריו" מאת שחר פנקס (ע"פ אונורה דה בלזק) שביימה שיר גולדברג והחלה לגלם בסוף 2015 את מאדאם דה וולאנז' במחזה הנודע "יחסים מסוכנים" בבימויו של אילן רונן. ב-2016 החלה להשתתף בהצגה "לבד בברלין" על פי הנס פאלאדה בבימויו של אילן רונן. ב-2017 החלה להשתתף בהצגה "1984" על פי ג'ורג' אורוול שביים עירד רובינשטיין. ב-2018 החלה להשתתף בהצגה "עיתונאי על תנאי" שכתב גיא מרוז וביים נורמן עיסא. ב-2022 החלה להשתתף בהצגה "ינטל" שכתבו יצחק בשביס זינגר ולאה נפטולין וביים רפי ניב. במרץ 2023 הופיעה בהצגה לאופולד-שטאט בתיאטרון הבימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוית גביש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר בוגן, סרט וראיון: אורי בן עזרא כובש גול - עצמי, באתר ynet, 30 בינואר 2014
  2. ^ חלוקת פרסים בתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 10 באפריל 2003