דוכיפת 1
מידע כללי | |
---|---|
ארגון | מרכז המדעים הרצליה |
מפעיל | מרכז המדעים הרצליה |
תאריך שיגור | 19 ביוני 2014 |
משגר | דנייפר |
אתר שיגור | אתר שיגורים יאסני |
משימה | |
לוויין של | כדור הארץ |
מסלול | LEO |
אפואפסיד | 616 ק"מ |
פריאפסיד | 596 ק"מ |
משך המשימה הכולל | 19 ביוני 2014 – הווה (10 שנים) |
משך המשימה | 1 שנה |
מידע טכני | |
משקל בשיגור | 853 גרם |
אורך | 10 ס"מ |
רוחב | 10 ס"מ |
גובה | 10 ס"מ |
ערוצי תקשורת | UHF, VHF |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 40021 |
דוכיפת 1 הוא לוויין ישראלי מסוג פיקו-לוויין, והוא הלוויין הראשון שנבנה על ידי מעבדת החלל של הרצליה הממוקמת במרכז המדעים הרצליה.
כמו כן, דוכיפת 1 הוא לוויין התלמידים הראשון בישראל והשני בעולם. נכון לינואר 2016, הוא לוויין התלמידים בעל משך החיים הארוך ביותר.
תחנת הקרקע של מעבדת החלל של הרצליה החלה בשנת 2004 בהגיית רעיון הלוויין על ידי הד"ר לאסטרופיזיקה אנה הלר. תכן הלוויין וגיבוש משימת הלוויין התבצעו עד שנת 2011. סיום התכן ובניית הלוויין נעשה בין השנים 2011–2014.
הלוויין נבנה על ידי תלמידי תיכון מכיתות ט' עד י"ב בהרצליה בתמיכתה של סוכנות החלל הישראלית.
ב-19 ביוני 2014 שוגר הלוויין לגובה של כ-600 ק"מ, במסלול לווייני נמוך (LEO), במסלול קוטבי.
באפריל 2017 שוגר הלוויין דוכיפת 2 ובדצמבר 2019 שוגר הלוויין דוכיפת 3.
הבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין נבנה בחדר נקי. הוא הורכב על ידי קבוצה של 40 תלמידים אשר התחלפו כל שנה בהנחייתה של ד"ר אנה הלר ובסיוע וליווי צמוד של חובבי רדיו מאגודת חובבי הרדיו בישראל.
במהלך אפיון ובניית הלוויין, עסקו תלמידי המרכז למדעים במגוון נושאים הקשורים ללוויין, הכוללים בין היתר את ניהול אנרגיית הלוויין, תכן תרמי, מסלולי לוויינים, חקר קרינת גלי רדיו של מערכי אנטנות לננו לוויין, תכנון משימת הלוויין באמצעות פרוטוקול התקשורת APRS, בניית תחנת קרקע, וכתיבת תוכנה ומנהלי התקנים.
בניית הלוויין הסתיימה בפברואר 2014. לאחר מכן הוא עבר בדיקות תנאי סביבה בתעשייה האווירית. במאי 2014 נשלח להולנד ושולב למתאם למשגר יחד עם לווייני סטודנטים אחרים מרחבי העולם[1].
מטרות הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ללוויין מספר מטרות: אחת מהן היא שימוש כפלטפורמה חינוכית לתלמידים ויצירת תמריץ ללימודי חלל. אך מטרת הלוויין העיקרית היא קליטת אותות מצוקה על ידי שידורי רדיו במיוחד משדרי רדיו קטנים וזולים המשמשים מטיילים המאפשרים את חילוצם
כמו כן ניתן להשתמש בלוויין על מנת להעביר הודעות פשוטות בין בתי ספר בעולם דרך החלל (שימוש בהודעות מושהות היורדות מהלוויין לפי זמן הנקבע מראש).
הלוויין משתמש בתדרי חובבי רדיו ומאפשר לחובבי רדיו ברחבי העולם לתקשר קליטת תדרים מסוג UHF ומסוג VHF.
מבנה הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין בנוי בתצורה של קובייה של 10X10X10 ס"מ בתקן קיובסאט ומשקלו כ-860 גרם[2]. למרות גודלו הקטן, הלוויין כולל את תת-המערכות ההכרחיות כמו בלוויין גדול, לרבות מערכת בקרת אנרגיה, מערכת שידור, קליטה ועיבוד מידע ומערכת בקרה תרמית.
שיגור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין שוגר מאתר השיגורים יאסני ברוסיה, סמוך לגבול עם קזחסטן, על גבי טיל "דנייפר", ב-19 ביוני 2014. השיגור נעשה בשימוש מכשירי QuadPack של חברת ISIS ההולנדית ומערכת פריסת רצף iMDC. לאחר השיגור, דוכיפת היה הלוויין הראשון שנקלט מבין הלוויינים המשוגרים והוא נקלט על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים.
תפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לנובמבר 2019 לא מתפקדות מערכות דוכיפת באופן מלא והוא נקלט על ידי חובבי רדיו ברחבי העולם, כמו כן על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים בהרצליה. באוקטובר 2014 הוא שבר שיא בהיותו לוויין התלמידים שפעל הכי הרבה זמן בחלל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף הפייסבוק של דוכיפת 1
- אתר דוכיפת 1
- הלוויין דוכיפת 1 שוגר בהצלחה מרוסיה באתר הידען
- שחר חי, נערים בונים לוויינים: "חולמת להיות אסטרונאוטית", באתר ynet, 2 בינואר 2013
- ynet, תלמידים בונים: לווין זעיר ישוגר לחלל, באתר ynet, 7 בינואר 2014
- כתבה על דוכיפת 1 בביטאון חובבי הרדיו "הגל"
- כתבה על דוכיפת 1 באתר חובבי רדיו
- כתבה על דוכיפת 1 באתר "The Times Of Israel"
- סרטון על תוכנת דוכיפת 1
- כתבת מידע על דוכיפת 1
- כתבה שנייה באתר "The Times Of Israel"
- כתבה ב"The Jerusalem Post"
- כתבה ב"Space News" (אורכב 28.08.2014 בארכיון Wayback Machine)
- כתבה ב"The Tower
- שיגור דוכיפת 1, סוכנות החלל הישראלית, 2014
- כתבה על דוכיפת 1
- רועי אורבך, בלעדי לאתר הידען: חשיפה ראשונה של לוויין התלמידים דוכיפת 2, באתר "הידען", 20 ביוני 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הידען, בניית לוויין התלמידים דוכיפת 1 הסתיימה והוא בדרכו להצטרף ללוויינים אחרים בשיגור* השיגור בתוך חודשיים
- ^ ד"ר זהר גורי ואורלי פיישטר, ראש גדול, גיליון עידן הלוויינים הזעירים, דצמבר 2013, עמ' 18 - 19
לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות | ||
---|---|---|
לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2 | |
יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
* שיתופי פעולה בינלאומיים |