דוכסות בוהמיה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| עיר בירה | פראג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת הדוכסות | ||
| תאריך | 870 | ||
| פירוק | שדרוג הדוכסות לממלכה | ||
| תאריך | 1198 | ||
| ישות קודמת |
בוהמים (שבט) מוראביה הגדולה | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת בוהמיה  מרקיזות מוראביה | ||
  | |||
דוכסות בוהמיה (בגרמנית: Herzogtum Böhmen, בצ'כית: České knížectví, ובלטינית: Ducatus Bohemiæ), הייתה דוכסות במרכז אירופה, אשר הוקמה על ידי הצ'כים בשנת 870. בשנת 895 נשבע ספיטיחנב הראשון, דוכס בוהמיה אמונים לארנולף, מלך פרנקיה המזרחית, ובשנת 955 סייעה הדוכסות לאוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להביס את המדיארים. בשנת 1002 כבש בולסלאב הראשון, דוכס פולין את הדוכסות, ולאחר הבסתו בשנת 1002 על ידי היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הפכה הדוכסות לחלק מהאימפריה הרומית הקדושה.
בשנת 1198 הועלתה הדוכסות למעמד של ממלכה, אשר אף החזיקה בתואר נסיך בוחר של האימפריה, והתקיימה בתחילה כממלכה עצמאית, ומשנת 1526 תחת שלטון בית הבסבורג, עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוהמיה, אשר נקראת על שם העם הבואי השייך לאומה הקלטית, הוא אזור במרכז אירופה אליו התפשטו הבואים לאחר הפסדים בקרבות מרים מול הרומאים על שליטה בצפון איטליה. חלק נוסף מהעם הבואי נמלט מערבה יחד עם העם ההלווטי לאזור דרום צרפת כיום.
תנועת העם הבואי וההלווטים איפשרה לעמים גרמאנים נוספים להתמקם באזור מרכז היבשת. לבסוף העם הסואבי (Suebi), תחת מלכותו של המלך מארובודוס (Marobodus), הפך לדומיננטי באזור וניהל קרבות מרים עם הרומאים על שליטה בערבות והררי מרכז אירופה של היום תוך ליכוד השבטים הגרמאניים הנוספים ששהו באזור (כגון הוונדלים, קוואדיים, לוגיים, סמנונים).
בתקופת ימי הביניים המוקדמים התרחשה התפצלות של האומה הסוואבית לשני עמים עיקריים, האלמאניים והבוואריים, האחרון נגזר מהשם המקורי "בואי". שני השבטים הללו, יחד עם שאר השבטים הגרמאניים החלו להתפשט ברחבי אירופה. חלקם הגיעו עד ספרד בדרום מערב ועד הים הבלטי בצפון מערב.
לאחר תקופת הנדידה של העם הבוהמי, סביב המאה ה-6 לספירה, הוא החל להתערבב עם העם הסלאבי אשר הגיע ממזרח אירופה. כחלק מערבוב העמים נכנסה גם השפה הסלאבית והחלה להשתרש בשפה הגרמאנית העתיקה. ערבוב זה מהווה מקור לשפה הצ'כית המדוברת היום. הסלאבים הגיעו לאזור בוהמיה בשלושה גלים עיקריים, בשנת 568 ובשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-7, מעט לפני הקמת האימפריה הפרנקית במאה ה-9.
בשנת 805 ניסה קרל הגדול לכבוש את האזור, אולם נאלץ לסגת לאחר שהבוהמים לחמו נגדו בלוחמת גרילה ומחוסר אספקה, אולם שנה לאחר מכן חזר וכבש את האזור וסיפח אותו לאימפריה הקרולינגית.
דוכסות בוהמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאה ה-9 נעשתה בוהמיה חלק ממוראביה הגדולה, ובשנת 874 הגיע סוואטופלוק הראשון ממוראביה להסכם עם לודוויג הגרמני שאישר את שליטתו בבוהמיה. העם פיצול מוראביה הגדולה בשל לחץ הפלישות המדיאריות לאירופה, החלה בוהמיה להתהוות כנסיכות עצמאית, ובשנת 880 לערך הכריז בוריבוי הראשון, דוכס בוהמיה על עצמאות בוהמיה תחת שלטונו. לאחר מותו חזרה מוראביה הגדולה והשתלטה על בוהמיה, אולם בשנת 895 נשבע ספיטיחנב הראשון, דוכס בוהמיה אמונים לארנולף מקרינתיה, מלך פרנקיה המזרחית, שבתמורה פרש את חסותו על בוהמיה. הוא ואחיו הצעיר ורטיסלאב הראשון, דוכס בוהמיה שלטו באזור בוהמיה המרכזית כולל פראג, והצליחו להגן על נחלתם מפני המדיארים, אשר הביסו צבא פרנקי בפרשבורג במהלך הכיבוש ההונגרי של אגן הקרפטים. בנו של ורטיסלאב - ואצלב הראשון, דוכס בוהמיה, ששלט משנת 921, התקבל כראש השבטים הבוהמים, אולם נאלץ להתמודד עם העוינות של שכנו ארנולף, דוכס בוואריה ושל בעל בריתו האדיר היינריך הראשון, מלך גרמניה. בשנת 929 נשבע וצלאב אמונים להיינריך הראשון, מלך גרמניה, אולם בשנת 935 נרצח על ידי אחיו בולסלאב הראשון, דוכס בוהמיה שתפס את השלטון.
בשנת 936 עלה לשלטון בגרמניה בנו של היינריך - אוטו הראשון, מלך גרמניה, ובעקבות כך סירב בולסלאב הראשון לשלם לו מיסים, ובעקבות כך פרצה מלחמה בין השניים שנמשכה עד לשנת 950, ולבסוף חזר בולסלאב לשלם את המס לאוטו. בשנת 955 הביסו הכוחות הגרמנים והבוהמים את הכוחות המדיארים בקרב על הנהר לך, ובעקבות כך אישר אוטו הראשון את שליטתו של בולסלאב בבוהמיה, ובשנת 995 הביס בולסלאב השני, דוכס בוהמיה את שושלת סלאבניק, ואיחד תחתיו את כל השבטים הצ'כיים.
בשנת 1002 הודח בולסלאב השלישי, דוכס בוהמיה במרד אצילים, ובולסלאב הראשון, דוכס פולין החזירו לשלטון, אולם לאחר שקיבל הזמנה מאצילי בוהמיה להתערב בסכסוך, כבש בולסלאב הראשון, דוכס פולין את בוהמיה, ונטל לעצמו את התואר "דוכס בוהמיה". בשנת 1004 מרד בולסלאב בהיינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בגלוי והבעיר את הטירה במייסן כמעשה התגרות, ובעקבות כך פרצה מלחמה בין פולין לגרמניה.
לכשחזר היינריך מאיטליה הוא כרת ברית עם שבט הסלאבים הפגנים הלוטיסים, על אף שכפועל יוצא מהברית עמם נעצרה התנצרות השבטים הסלאבים. בעקבות כך, אצילים גרמנים רבים התנגדו לברית עם הסלאבים, וכן אצילים רבים התנגדו למלחמה בעקבות קשרי הידידות והמסחר שטיפחו בפולין בתקופת אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בוסלאב מצידו גם הוא התכונן למלחמה, וכרת אף הוא ברית עם שבטים סלאבים אחרים.
בקיץ 1004 פלשו כוחותיו של היינריך לבוהמיה והגיעו להרי האורה, ולאחר מכן כבשו את הטירה בזאטץ' והשמידו את הכוח הפולני שהיה מוצב שם. במקביל פלש יארומיר פרמיסל (אחיו הצעיר של בולסלאב השלישי) לבוהמיה בסיוע כוחות גרמניים וכבש את פראג והכריז על עצמו כ"דוכס בוהמיה", ולאחר מכן נשבע אמונים להיינריך כוסאל, ובכך שילב את בוהמיה באימפריה הרומית הקדושה. אולם על אף שכוחותיו של היינריך השתלטו על בוהמיה, החזיקו הכוחות הפולנים בשטחי מוראביה שהייתה כפופה קודם לכן לבוהמיה.
ברטיסלאב הראשון, דוכס בוהמיה השתלט מחדש על שטחי מוראביה בשנת 1029, ומאותו זמן ואילך ניתן התואר "מרקיז מוראביה" לבנו של השליט הבוהמי. בשנת 1031 פלש ברטילאב להונגריה כדי למנוע את התרחבותה העתידית, ובשנת 1035 הוא עזר להיינריך השלישי, מלך גרמניה נגד הלוסיטים. בשנת 1039 פלש ברטיסלאב לפולין, תפס את פוזנא ואת גנייזנו, מה שהוביל את השליטים הפולנים להעביר את בירתם לקרקוב, ולאחר מכן הוא כבש חלק משלזיה כולל ורוצלב. בשנת 1040 הדף ברטיסלאב את פלישת היינריך השלישי, מלך גרמניה לבוהמיה בקרב ברודק, אך בשנה לאחר מכן תפס היינריך את ברטיסלאב בפראג והכריח אותו לוותר על כל כיבושיו מלבד מוראביה. בשנת 1047 ניהל היינריך משא-ומתן על הסכם-שלום בין ברטיסלאב לבין הפולנים.
ממלכת בוהמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של ברטיסלאב - ורטיסלאב השני, דוכס בוהמיה תמך בהיינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נגד האפיפיור גרגוריוס התשיעי, ובשנת 1083 הוא נכנס עם היינריך ועם כוחותיהם המזוינים לרומא. היינריך בתמורה העניק לו בשנת 1085 את התואר מלך. כיורשו של ברטיסלאוס השני נודעה מדיניותו כלפי הסכסוך השלזי, כאשר הפולנים לא שילמו אגרה על שטחים התפטרים על ידי ברטיסלאוס הראשון.
בשנת 1147 ולדיסלאב השני, דוכס בוהמיה ליווה את קונראד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במסע הצלב השני, אך כוחותיו נעצרו בקונסטנטינופול. הודות לתמיכתו הצבאית במסע נגד הערים בצפון איטליה (במיוחד במילאנו) עבור פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קיבל ולדיסלאב אף הוא את התואר מלך בשנת 1158.
במהלך המלחמה בין בית הוהנשטאופן לבית ולף תמך אוטוקאר הראשון, דוכס בוהמיה בפיליפ משוואביה, מלך גרמניה, ובתמורה הועלתה הדוכסות בשנת 1198 למעמד ממלכה. בשנת 1200 ביטל אוטוקאר את בריתו עם פיליפ משוואביה ועבר לתמוך באוטו מבראונשווייג, אשר אישר בתמורה אף הוא את המעמד של ממלכת בוהמיה, ואף האפיפיור אישר את מעמדו.
לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופתו של נכדו של אוטוקאר הראשון - אוטוקאר השני, מלך בוהמיה (1253) התרחבה הממלכה לאזורים שכיום הם אוסטריה וסלובניה. זאת עקב החלשות הממלכות באירופה עקב הפלישה המונגולית באמצע המאה ה-13.
בשנת 1310 תפס בית לוקסמבורג את השליטה בבוהמיה, ושלט בה עד למותו של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1437. בשנת 1526 נהרג לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה בקרב מוהאץ', ובעקבות כך הוכתר פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה מבית הבסבורג למלך בוהמיה. שלטון בית הבסבורג בבוהמיה נמשך עד לתבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918 והקמת צ'כוסלובקיה.
