דוכסות לורן התחתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוכסות לורן התחתית
Neder-Lotharingen
Lothringen-Nieder.PNG
סמל
Lotharingia-959.svg
יבשת אירופה
משטר דוכסות
הקמה
תאריך
חלוקת לותרינגיה
959
פירוק
תאריך
פיצול הדוכסות לנחלות קטנות
1190
ישות קודמת Lothair II of Lotharingia.jpg לותרינגיה
ישות יורשת Wappen Bistum Lüttich.png בישופות לייז'
Wappen Erzbistum Köln.png ארכיבישופות קלן
Cambrai-bisdom.PNG בישופות קמברה
Cleves Arms.svg רוזנות קלווה
Modern Arms of Limburg.svg דוכסות לימבורג
Arms of Namur.svg רוזנות נאמור
Royal Arms of Belgium.svg דוכסות בראבנט
Counts of Holland Arms.svg רוזנות הולנד
Coat of Arms of the Bishopric of Utrecht.svg בישופות אוטרכט
Armoiries de Vianden 3.svg רוזנות לוון
Guelders-Jülich Arms.svg דוכסות חלרה
Hainaut Modern Arms.svg רוזנות אנו
Jülich-Herzogtum.PNG רוזנות יוליך
Bergischer Löwe.svg רוזנות ברג
Loon Arms.svg רוזנות לון
Blason ville nl Horn(Limburg).svg רוזנות הורן
דת נצרות קתולית

דוכסות לורן התחתית, הייתה דוכסות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 959 בעקבות חלוקת לותרינגיה לשתי דוכסויות, וכללה את כל הולנד ולוקסמבורג של ימינו, רוב בלגיה, וחלקים מגרמניה וצרפת. הדוכסות התקיימה במשך זמן קצר יחסית, ולאחר מכן התפצלה למספר רב של נחלות קטנות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 843 חולקה האימפריה הקרולינגית בין בניו של לואי החסיד, ובנו לותאר הראשון קיבל את פרנקיה התיכונה - החלק האמצעי של הממלכה. לאחר מותו של לותאר חולקה נחלתו בין בניו, ובנו לותאר השני קיבל את לותרינגיה, שהשתרעה מבורגונדי עד הים הצפוני. לאחר מותו של לותאר השני בשנת 869 חולקה נחלתו במסגרת חוזה מרסן, ולבסוף עברה נחלתו בשנת 880 לפרנקיה המזרחית. לאחר מותו של לודוויג הילד בשנת 911 נכבש האזור על ידי פרנקיה המערבית, אולם בשנת 925 כבש היינריך הראשון, מלך גרמניה את האזור בחזרה. בשנת 942 ויתר לואי הרביעי, מלך צרפת, שהיה שקוע בסכסוך עם איג הגדול, על כל תביעותיו על אזור לותרינגיה.

דוכסות לורן התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 953 מינה אוטו הראשון, מלך גרמניה את אחיו ברונו הגדול לדוכס לותרינגיה, ובשנת 959 חילק ברונו את הדוכסות ללורן התחתית וללורן העילית, שהופרדו על ידי נהר הריין, ולאחר מותו בשנת 965 הפכה החלוקה לקבועה. חתנו של ברונו - פרידריך הראשון מבאר ירש את לורן העילית, ואילו לורן התחתית עברה לגוטפריד הראשון, דוכס לורן התחתית. בשנת 972 מת בנו של גוטפריד - רישארי, דוכס לורן התחתית, והנחלה עברה לשלטונו הישיר של אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 977 מינה אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את אחיו הגולה של לותר, מלך צרפת - שארל לדוכס לורן התחתית, ובשנת 1033 התאחדה הדוכסות שוב עם דוכסות לורן העילית עד לשנת 1044.

במהלך השנים הבאות התפצלה לורן התחתית לכמה נחלות קטנות, שכללו את רוזנות לוקסמבורג, ארכיבישופות טריר, דוכסות באר ובישופויות מץ, טול וורדן, ועוד. במהלך הסכסוך שבין היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבנו היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה תמך אנרי, דוכס לורן התחתית בהיינריך החמישי, ולפיכך הודח לאחר מכן משלטונו על ידי היינריך הרביעי, ובמקומו מונה גודפרוא הראשון, רוזן לוון.

לאחר מותו של גודפרוא השלישי, רוזן לוון בשנת 1190 ביטל היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את התואר "דוכס לורן התחתית", אולם בנו של גודפרוא - אנרי הראשון, דוכס בראבנט נטל לעצמו את התואר "דוכס לותייר", שבו החזיקו דוכסי בראבנט עד לשנת 1795.

יורשות הדוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות החשובות שקמו כתוצאה מפיצול הדוכסות היו:

בנוסף, המדינות הבאות החזיקו בתואר "דוכס לותייר":

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]