דוכסות לימבורג (1839–1867)
 | |
.png) | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה |
הולנדית  |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
1839 |
| תאריכי פירוק |
1906, 1866 |
| ישות קודמת |
 פרובינציית לימבורג |
| ישות יורשת |
 לימבורג |
  | |
דוכסות לימבורג (בהולנדית: Hertogdom Limburg) הייתה ישות אירופית שהוקמה ב-1839 מחלקים מהמחוז ההולנדי של לימבורג כתוצאה מהסכם לונדון. שטחה היה החלק של לימבורג שנותר הולנדי (החצי המערבי הפך לבלגי), למעט הערים מאסטריכט ופנלו. הדוכסות הייתה בו זמנית מחוז של ממלכת הולנד וחברה בקונפדרציה הגרמנית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הדוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונפדרציה הגרמנית, כפי שהוקמה על ידי קונגרס וינה ב-1815, הייתה קונפדרציה רופפת של 39 מדינות גרמניות כדי לתאם את הכלכלות של המדינות החברות.[1] הישגה העיקרי היה יצירת איחוד המכס הגרמני כפי שפותח במהלך 1818 ו-1834, אשר סיפק שוק כלכלי משותף למדינות החברות בו. למרות שלא הייתה חלק מהקונפדרציה הגרמנית עם הקמתה, לימבורג הצטרפה אליה בשנת 1839 כתוצאה מהמהפכה הבלגית. בשנת 1830 התאחדו כמה קבוצות פרנקופוניות, קתוליות וליברליות והכריזו על עצמאותה של בלגיה, ששטחה לפני כן היה חלק מהולנד.
בהסדר השלום שלאחר מכן בשנת 1839, המלך ההולנדי ויתר על המחצית המערבית של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג למדינה הבלגית החדשה שהוקמה. עם זאת, לוקסמבורג הייתה מדינה חברה בקונפדרציה הגרמנית מאז הקמתה של האחרונה ועם סיפוח חלקיה המערביים איבדה כ-150,000 תושבים. הקונפדרציה הגרמנית התעקשה שהשוק המשותף של איחוד המכס יפוצה על ידי הולנד במקום אחר; כך יצרו ההולנדים את דוכסות לימבורג (המורכבת ממחוז לימבורג ללא שתי הערים הגדולות שלה, מאסטריכט ופנלו, כדי לא לחרוג ממספר 150,000).
פירוק ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת שבעת השבועות בין אוסטריה ופרוסיה ב-1866 הביאה לקריסת הקונפדרציה הגרמנית. כדי להבהיר את מעמדן של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג ודוכסות לימבורג, שהיו נחלותיו של המלך ההולנדי אך גם מדינות חברות בקונפדרציה, אישרה האמנה השנייה של לונדון ב-1867 שלימבורג היא "חלק בלתי נפרד מהממלכה של הולנד", בעוד לוקסמבורג הייתה ועודנה מדינה עצמאית באיחוד אישי עם ממלכת הולנד מאז 1839.
התואר "דוכסות לימבורג" המשיך לשמש בכמה תפקידים רשמיים עד פברואר 1907. ייחודיות ששורדת עד היום היא שעדיין פונים לנציב המלך על המחוז באופן לא רשמי כ"מושל" בלימבורג, אם כי סגנונו הפורמלי אינו שונה מזה הנהוג במחוזות אחרים.