דוכסות מנטובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוכסות מנטובה
Mantua Flag 1575-1707 (new).svgCoat of arms of the House of Gonzaga (1394).svg
Grandi Casate Italiane nel 1499.png
שטחי בית גונזגה בסגול (1499)
ממשל
משטר דוכסות
שפה נפוצה Lombard עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה מנטובה
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה  
תאריך 1530
פירוק  
תאריך 5 ביולי 1708
ישות יורשת דוכסות סבויה, ממלכת הבסבורג
שליטים בולטים בית גונזגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ארמון דוכסי מנטובה

דוכסות מנטובהאיטלקית: Ducato di Mantova) הייתה דוכסות בצפון איטליה, שהתקיימה בין השנים 15301708 ונשלטה על ידי בית גונזגה. בתקופת השיא שלה הייתה הדוכסות מרכז של פטרונות אמנות, מרכז תרבותי ומוזיקלי לכל לומברדיה. לאחר מות הדוכס האחרון, פרדיננדו קרלו ללא יורשים, פוצלה הדוכסות בין בית סבויה לבית הבסבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמאה ה-11 השתייכו העיר מנטובה וסביבתה למרקיזות טוסקנה. לאחר מות השליטה האחרונה של טוסקנה, מטילדה, הפכה מנטובה לעיר חופשית במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. היא נותרה במעמד זה במהלך המאה ה-12 והמאה ה-13. במהלך מאבק האינווסטיטורה השתלט בשנת 1273 על האזור פיידמונטה בונקלוסי (Pinamonte Bonacolsi) בתפקיד האדמיניסטרטיבי הבכיר של "מפקד העם" (capitano del popolo) שמונה על ידי הקיסר. משפחתו שלטה במקום במהלך המאה הבאה, תוך שהיא הופכת את מנטובה למרכז אמנותי מפואר. ב-16 באוגוסט 1328 הודח רינלדו בונקלוסי משלטונו במרד שהונהג על ידי הפודסטה לודביקו הראשון גונזגה במסגרת המאבק בין הגואלפים לגיבלינים כנציג המפלגה הגיבלינית מטעם לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1433 העניק זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את התואר מרקיז מנטובה לג'אנפרנצ'סקו הראשון (Gianfrancesco I). בנו, לודביקו השלישי ונינו, פרנצ'סקו השני, היו משליטיה הבולטים של התקופה ועסקו בבניה ופיאור ארמון הדוכסות בעוד נכדו פדריקו הראשון הצטיין כקונדוטיירי (מצביא) צבאו של לודוביקו ספורצה. יחד עם רעייתו הראשונה, איזבלה ד'אסטה, כונן פרנצ'סקו השני במנטובה חצר תרבותית ותמך באמנים ומוזיקאים, בהם אנדראה מנטניה (אצלו הזמין את הסדרה המונומנטלית "הטריומפים של קיסר").

בנו הבכור של פרנצ'סקו השני, פדריקו השני הועלה על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לתואר דוכס ב-1530, לאחר שהתארח אצלו בארמון טה. שנה לאחר מכן נשא לאשה את מרגרטה פלאולוגה וזכה בירושת מרקיזות מונטפראט. יורשו, גוליאלמו (Guglielmo), המשיך את החצר האמנותית במטובה כפטרון למוזיקאים, בהם ג'ובאני פלסטרינה וז'אק דה ורט. יורש דוכסות מנטובה, ויצ'נצו, היה אף הוא פטרון אמנות ומדעים. בין היתר העסיק ויצ'נצו את המלחין קלאודיו מונטוורדי, את הצייר פטר פאול רובנס, את המשורר טורקוואטו טאסו ואת האסטרונום גלילאו גליליי. החצר של מנטובה טיפחה גם את הקומדיה דל'ארטה והייתה פטרונית להקת התיאטרון החשובה ביותר של הסוגה, ג'לוזי, בראשות איזבלה ופרנצ'סקו אנדריני.

ב-1624 העביר פרדיננדו את החצר מהעיר מנטובה לוילה לה פבוריטה (Villa La Favorita) בפורטו מנטובאנו שמצפון לעיר.

עם מות אחרון ניניו של פדריקו השני, מקו השושלת ששלט במנטובה, ב-1627 ללא יורשים, טען נינו (בנו של לואיג'י מנוור), קרלו, לירושת כתר דוכסות מנטובה. טוען נוסף היה פרנטנה השני, דוכס גואסטלה (שהיה אף הוא נינו של פדריקו השני). הסכסוך בין היורשים הפך למערכה בתוך מלחמת שלושים השנים, כאשר הצדדים הלוחמים צידדו כל אחד ביורש אחר ועילת המלחמה נסובה סביב זהותו של הכוח שישלוט בצפון איטליה, בית הבסבורג או צרפת. בתביעתו של קרלו מנוור תמכו צרפת והרפובליקה של ונציה בעוד שבתביעתו של פרנטה מגואסטלה תמכו האימפריה הרומית הקדושה, ספרד ודוכסות סבויה. המלחמה נמשכה למעלה משלוש שנים והסתיימה בחוזה פיימונטה שנחתם ב-19 ביוני 1631, בהסכמה שקרלו מנוור יהיה דוכס מנטובה בעוד גואסטלה תועלה לדרגת דוכסות.

נינו של קרלו, פרדיננדו קרלו, היה הדוכס האחרון של מנטובה וחובב מושבע של מוזיקה (המלחין תומאזו אלבינוני, שעבד בחצר במנטובה ככנר, הקדיש לו מספר יצירות פרי עטו). הוא כרת ברית עם לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, מכר לו את העיר קזאלה מונפראטו ונלחם לצד צרפת במלחמת הירושה הספרדית. המחיר ששילם על התמיכה בצרפת היה כבד. ב-1701 הוא הוכרז כמורד על ידי יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1708 מת פרדיננדו קרלו ללא יורשים. חלק מדוכסות מנטובה, במרכזה העיר עצמה, סופחה לממלכת הבסבורג, החלקים שהשתייכו למרקיזות מונטפראט הועברו לשליטת בית סבויה.

דוכסי מנטובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית גונזגה
דיוקן סמל שם שנות שלטון יחס לקודם בת-זוג
Federico II Gonzaga copy Titian.jpg Coat of arms of the House of Gonzaga (1433).svg פדריקו השני
(Federico II)
8 באפריל 1530 28 ביוני 1540  • בנו של פרנצ'סקו השני

התואר ניתן על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מרגרטה פלאולוגה
7 ילדים
Francesco III Gonzaga.jpg פרנצ'סקו השלישי
(Francesco III)
28 ביוני 1540 21 בפברואר 1550  • בנו של פדריקו השני קתרינה מאוסטריה, מלכת פולין
ילדים
GuglielmoI.JPG גוליאלמו
(Guglielmo)
21 בפברואר 1550 14 באוגוסט 1587  • בנו של פדריקו השני הארכידוכסית אלאונורה מאוסטריה
3 ילדים
Gemälde des Herzog Vincenzo I Gonzaga.jpg ויצ'נצו הראשון
(Vincenzo I)
14 באוגוסט 1587 18 בפברואר 1612  • בנו של גוליאלמו (1) מרגריטה מבית פארנזה (בוטלו)
ללא ילדים

(2) אלאונור דה מדיצ'י
6 לדים

Teatro Olimpico (Vicenza) - Francesco IV Gonzaga - Frans Pourbus il Giovane - A63 96,6x77,2.jpg פרנצ'סקו הרביעי
(Francesco IV)
18 בפברואר 1612 22 בדצמבר 1612  • בנו של ויצ'נצו הראשון מרגרטה מסבויה
3 ילדים
Ritratto del Duca Ferdinando Gonzaga.jpg פרדיננדו הרביעי
(Ferdinando)
22 בדצמבר 1612 29 באוקטובר 1626  • בנו של ויצ'נצו הראשון קתרינה דה מדיצ'י מסיינה
ללא ילדים
Ritratto del Duca Vincenzo II Gonzaga.jpg ויצ'נצו השני
(Vincenzo II)
29 באוקטובר 1626 25 בדצמבר 1627  • בנו של ויצ'נצו הראשון איזבלה גונזגה
ללא ילדים
Porträt von Ferrante Gonzaga.jpg Coat of arms of the House of Gonzaga-Guastalla.svg פרנטנה השני, דוכס גואסטלה (טוען, במסגרת מלחמת הירושה)
(Ferrante)
25 בדצמבר 1627 5 באוגוסט 1630  • נינו של פרנצ'סקו השני

הוכר על ידי פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

ויטוריה דוריה
11 ילדים
Carlo I Gonzaga.jpg Coat of arms of the House of Gonzaga (1627).svg קרלו הראשון
(Carlo I)
17 בינואר 1628 22 בספטמבר 1637  • נכדו של פדריקו השני קתרינה מבית לורן
6 ילדים
Ritratto di Carlo II Gonzaga Nevers.png קרלו השני
(Carlo II)
22 בספטמבר 1637 14 באוגוסט 1665  • נכדו של קרלו הראשון הארכידוכסית איזבלה קרלה מאוסטריה
ילד אחד
Portrait painting of the Duke of Mantua (Ferdinando Carlo Gonzaga) by Hyacinthe Rigaud.jpg פרדיננדו קרלו
(Ferdinando Carlo)
14 באוגוסט 1665 5 ביולי 1708  • בנו של קרלו השני (1) אנה איזבלה גונזגה
ללא ילדים

(2) סוזנה הנרייטה מלורן
ללא ילדים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוכסות מנטובה בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cesare Mozzarelli, Mantova e i Gonzaga dal 1382 al 1707, Turin, 1987