דולמן מנגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתר הדולמנים של אנטקרה
Sitio de los Dólmenes de Antequera
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
הכניסה לדולמן
הכניסה לדולמן
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2016, לפי קריטריונים 1, 3 ו-4
חלק מתוך אתר הדולמנים של אנטקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°01′27″N 4°32′54″W / 37.024104°N 4.548399°W / 37.024104; -4.548399
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דולמן מנגהספרדית: Dolmen de Menga) הוא רוגם מטיפוס קבר גלריה (אנ') השוכן בסמוך לעיר אנטקרה (אנ') במחוז מאלגה (ספ') שבקהילה האוטונומית אנדלוסיה בדרום ספרד, שהוא אחד המבנים המגליתיים החשובים ביותר באירופה. יחד עם דולמן ויירה הצמוד אליו ותולוס אל רומרל, במרחק 1.7 קילומטרים משם, הם מהווים מכלול חשוב של האדריכלות הנאוליתית המכונה "אתר הדולמנים של אנטקרה". ב-2016 נוסף אתר הדולמנים לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו.[1]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוגם של דולמן מנגה שוכן בעמק רחב בפאתי צפון-מזרח אנטקרה. דולמן ויירה נמצא במרחק של כ-90 מטרים בלבד ממנו.

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארוך המבנה שנוי במחלוקת - מחקרים ישנים דגלו בגיל של כ-4,000 עד 4,500 שנים, בעוד שמחקר מאוחר יותר העריך שתאריך הבנייה מוקדם משמעותית ובכך הגדיל את גיל המבנה משמעותית לסביבות 5,000 עד 5,500 שנים, בתקופה הנאוליתית.[2] בכל מקרה, המבנים של דולמן ויירה ודולמן מנגה ככל הנראה קרובים זה לזה לא רק מרחבית אלא גם בזמן. את הדולמן בנו חקלאים שישבו בעמק הפורה הסמוך במהלך התקופה הנאוליתית והכלקוליתית מבערך שנת 5,000 לפנה"ס עד 2,200 לפנה"ס. שרידי היישוב הנאוליתי הקרוב ביותר "סרו דה מרימאצ'ו (Cerro de Marimacho) נמצאים על גבעה קטנה כ-200 מטר מזרחית לדולמן וממנה כנראה הובאו גושי האבן.[2]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולמן מנגה הוא בפועל רוגם, דולמן גדול המכוסה בעפר תוך יצירת תל קטן, שמשערים ששימש אתר קבורה. קוטרו של התל (טומולוס) של דולמן מנגה הוא כ-50 מטרים וגובהו מעל 4 מטרים, כשהדולמן מתחתיו הוא הדולמן הגדול באירופה.[2] מסדרון פתוח (אטריום), שכנראה היה מכוסה בחלקו בגג, מוביל למסדרון קצר המורכב מארבעה גושי סלע גדולים המכוון לכיוון צפון-מזרח (אזימוט 45°), המוביל לחלל סגור גדול, סגלגל, מחולק באמצעו על ידי שלושה עמודים מרכזיים. חדר סגלגל זה סוטה מעט דרומה מכיוון הכניסה. אין חדרים נספחים.

אורך החדר הסגלגל 27.5 מטרים גובהו נע מ-2.7 מטרים בכניסה ועד 3.5 מטרים בקצה המרוחק. החלק הרחב ביותר בחדר גם הוא לקראת הקצה והוא כ-6 מטרים. בחלק זה יש גם פיר (כנראה באר) בקוטר 1.5 מטרים ובעומק של 19.5 מטרים. הפיר נמצא בקו אחד עם שלושת העמודים התומכים בגג הבנוי מחמישה גושי אבן במשקל 250 טון (במקור הייתה גם אבן שישית מעל הכניסה שאבדה). הקירות בנויים מגושי אבן מסותתים עומדים המכונים "אורתוסטטים", 12 גושים מכל צד, וגוש אחד בקיר האחורי. הגוש הגדול ביותר שוקל 180 טון (להשוואה הגוש הגדול בסטונהנג' שוקל כ-50 טון). כל המבנה מכוסה בעפר ובאבנים.[2]

כיוון הפתח הוא 45 מעלות צפון-מזרח, כיוון הזריחה בנקודת ההיפוך של הקיץ. כיוון זה יוצא דופן שכן 95% מהדולמנים מכוונים לדרום-מזרח. בנוסף הכיוון פונה אל הרכס המכונה פניה דה לוס אנמורדוס, תופעה ייחודית ביבשת אירופה שדולמן מכוון לנקודת ציון טבעית. מספר קטן של מבקרים יכולים לחזות באירוע זה בכל שנה בהזמנה מראש.[2]

הגבעה וכל המבנה נשמרו היטב עד עצם היום הזה. מכיוון שלא נמצאו שרידי עצמות או חפצים שהם מנחות קבורה בתוך המבנה, ההנחה, שהמבנה שימש כאתר קבורה, שנויה במחלוקת. האדריכלות יוצאת הדופן של המבנה שלא ניתן לסגור אותו, ואשר - בהשוואה למבנים מגליתיים אחרים - יוצרת חלל גדול, יכולה הייתה לשמש גם מקום תפילה או כינוס. בנוסף, לא ניתן לשלול שינוי בשימוש באתר במהלך השנים. הכיוון של דולמן מנגה סוטה לחלוטין מכיוון הבנייה הסטנדרטי של דולמנים אחרים בחצי האי האיברי. השינוי בכיוון מוסבר על ידי האוריינטציה לכיוון ההר פניה דה לוס אנמורדוס, שמגלה מרחוק קווי מתאר של פנים אנושיות.

מחסה הסלע מטקברס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסה הסלע מטקברס (Abrigo de Matacabras) השוכן למרגלות המורדות הצפון-מערביים של ההר פניה דה לוס אנמורדוס, קשור קשר הדוק לדולמן מנגה שצירו המרכזי מצביע ישירות אליו. כאמור הדולמן מכוון לכיוון צפון-מזרח, צפונית לזריחת השמש בימי הקיץ, הקבר הידוע היחיד המכוון באירופה בהקשר תרבותי זה.

בשנת 2018, פרסמה קבוצת המחקר ATLAS מאוניברסיטת סביליה מחקר של ניתוח ברזולוציה גבוהה של ציורי המערות בסגנון סכמטי של מחסה הסלע. למערה הקטנה יש קישורים חזותיים וסמליים גם לדולמן מנגה, ומבססים יחסי נוף שהם אולי ייחודיים בפרהיסטוריה האירופית. התוצאות אישרו את הכרונולוגיה הנאוליתית של המערה "ככל הנראה, לפחות בתחילת האלף הרביעי לפני הספירה ... וחשיבותה כמקום התייחסות לאוכלוסייה הנאוליתית (ואולי אף מוקדמת יותר) באזור".[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Leonardo García Sanjuán, José Antonio Lozano Rodríguez: Menga (Andalusia, Spain): a biography of an exceptional megalithic monument, in: Luc Laporte, Chris Scarre (Hrsg.): The Megalithic Architectures of Europe, Oxbow, Oxford/Philadelphia 2016, S. 3–16.
  • Juan Fernández Ruiz / José Enrique Márquez Romero: Dólmenes de Antequera: Guía oficial del conjunto arqueológico, Sevilla 2009. ISBN 978-84-8266-865-9
  • Reynaldo González: Arte prehistórico (Las claves del arte; Bd. 6). Editorial Planeta, Barcelona 1995. ISBN 84-08-01416-1
  • Reynaldo González: Las claves del arte prehistórico (Las claves del arte/Estilos; 1). Editorial Ariel, Barcelona 1989. ISBN 84-344-0464-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולמן מנגה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]