דומניקו פוצוביבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומניקו פוצוביבו
Domenico Pozzovivo
פוצוביבו ב-2018
פוצוביבו ב-2018
לידה 30 בנובמבר 1982 (בן 38)
פוליקורו, איטליה
גובה 165 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 53 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית NTT Pro Cycling
קבוצות עבר בחריין מרידה (2018– 2019)
AG2R La Mondiale‏ (2013 – 2017)
קרמיקה פאנאריה - נאוויגייר (2005–2012)
הישגי שיא קטע בג'ירו ד'איטליה (2012)
ג'ירו דל טרנטינו (2012)
www.domenicopozzovivo.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דומניקו פוצוביבואיטלקית: Domenico Pozzovivo; נולד ב-30 בנובמבר 1982) הוא רוכב אופני כביש איטלקי בNTT Pro Cycling. פוצוביבו ניצח קטע בג'ירו ד'איטליה 2012 ואת מרוץ ג'ירו דל טרנטינו באותה השנה.[1]

פוצוביבו הוא רוכב נמוך וקטן מידות, ההתמחות שלו היא במרוצי קטעים בעלי אופי הררי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוצוביבו נולד ב-30 בנובמבר 1982 בפוליקורו שבבזיליקטה, איטליה. ב-2004 סיים במקום הרביעי באליפות העולם עד גיל 23 שהתקיימה במדינתו.

קרמיקה פאנאריה נאוויגייר (2005–2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוצוביבו החל לרכוב באופן מקצועי בקבוצת "קרמיקה פאנאריה נאוויגייר" (אנ') האיטלקית ב-2005. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה באותה שנה אך פרש בקטע ה-19.

ב-2007 הוא סיים במקום ה-17 בג'ירו ד'איטליה, כשהוא שלישי בקטגוריית הרוכב הצעיר. ב-2008 הוא אף נכנס לעשירייה הראשונה במרוץ, כשהוא מסיים במקום התשיעי, 7:35 דקות אחרי אלברטו קונטדור המנצח. פוצוביבו אף סיים שני בקטע ה-15. באותה העונה סיים חמישי בטור בריקסיה.

ב-2009 פוצוביבו סיים שישי במרוץ לזכר מרקו פנטאני וג'ינו ברטלי, וניצח את הקטע החמישי במרוץ לומבארדה ביי ברגה (אנ') . פוצוביבו סיים חמישי גם בג'ירו דל טרנטינו, תשיעי בטור של לוקסמבורג ושלישי בטור של סלובניה. לקראת סוף העונה, סיים חמישי במרוץ גראן פרמיו קיטה די פצ'יולי.

ב-2010 פוצוביבו סיים שביעי בטירנו - אדריאטיקו, ואף ניצח את הקטע הרביעי וסיים שלישי בג'ירו דל טרנטינו. הוא סיים שני בג'ירו ד'אפנינו והתחרה שוב בג'ירו ד'איטליה, אך פרש בקטע ה-13. פוצוביבו ניצח את טור בריקסיה, לאחר שניצח בשני קטעים במרוץ. הוא סיים שלישי בטרופאו מאטוטטי, שני בטרה ואלי וארסינה, חמישי בטרופאו מלינדה ושני בג'ירו דל רומגנה. פוצוביבו המשיך להצטיין במרוצים חד יומיים, אך לא הצליח לתרגם את זה לידי ניצחון, כשסיים שישי בגראן פימונטה, שישי בג'ירו דל'אמיליה וחמישי בגראן פרמיו קיטה די פצ'יולי.

ב-2011, פוצוביבו סיים רביעי בג'ירו דל טרנטינו ובוואלטה של ליאון. הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה אך פרש בקטע ה-15. הוא סיים במקום החמישי באליפות איטליה, ואף סיים שני בטור בריקסיה, לאחר שניצח את הקטע החמישי. הוא סיים שני בטרה ואלי וארסינה, ושישי בג'ירו די לומברדיה.

בעונת 2012, ניצח פוצוביבו את הג'ירו דל טרנטינו, את קטגוריית מלך ההר במרוץ ואת הקטע ה-3. בג'ירו ד'איטליה רשם פוצוביבו את הישג שיאו, כשהוא מנצח את הקטע השמיני ומסיים במקום השמיני הכללי, 6:28 דקות אחרי ריידר הייסדל המנצח. הוא ניצח את הקטע השלישי בטור של סלובניה, ואף סיים שני כללי במרוץ. פוצוביבו סיים רביעי בג'ירו די פאדאניה, וגם בג'ירו דל'אמיליה. הוא סיים שביעי במילאנו–טורינו.

AG2R La Mondiale (2013-2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוצוביבו הצטרף לקבוצת AG2R La Mondiale (אנ') הצרפתית בעונת 2013. הוא סיים תשיעי בטור של עומאן, ושביעי באסקבורן-פרנקפורט. בג'ירו ד'איטליה פוצוביבו סיים תשיעי, לאחר פסילתו של מאורו סאנטאמבורג'יו. הוא סיים שביעי בטור של פולין וערך את הופעת הבכורה שלו בוואלטה אספנייה ואף סיים במקום השישי, 8:00 דקות אחרי כריס הורנר המנצח. הוא סיים רביעי במילאנו–טורינו ושביעי בג'ירו דל'אמיליה.

את עונת 2014 פתח פוצוביבו בארגנטינה, כשהתחרה בטור דה סאן לואיס וסיים במקום ה-10. לאחר מכן סיים במקום השישי בטור של עומאן ובטירנו - אדריאטיקו. פוצוביבו סיים שמיני בוולטה אה קטלוניה ושני בג'ירו דל טרנטינו, הוא סיים חמישי במונומנט לייז'–בסטון–לייז'. הוא התחרה בג'ירו ד'איטליה ורשם את התוצאה הכללית הטובה ביותר שלו במרוץ, כשהוא מסיים במקום החמישי, 6:32 דקות אחרי נאירו קינטנה המנצח.

פוצוביבו במהלך טור דה סוויס 2015

ב-2015 סיים שישי בטור דאון אנדר ושמיני בטירנו - אדרריטיקו. פוצוביבו ניצח את הקטע השלישי בוולטה אה קטלוניה ואף סיים במקום השלישי הכללי. הוא ניצח את הקטע השלישי גם בג'ירו דל טרנטינו, וסיים שמיני בלייז'–בסטון–לייז'. פוצוביבו פרש מהג'ירו ד'איטליה במהלך הקטע השלישי, וסיים חמישי בטור דה סוויס, באליפות איטליה, סיים במקום השישי. הוא סיים במקום ה-11 בוואלטה אספנייה, וסיים שביעי במילאנו–טורינו.

את 2016 פתח פוצוביבו באוסטרליה, וסיים במקום השביעי בטור דאון אנדר ושמיני בטור של עומאן. הוא סיים במקום השמיני בג'ירו דל טרנטינו ובמקום ה-20 בג'ירו ד'איטליה. למרות השנים הרבות כמקצוען, הופעת הבכורה שלו פוצוביבו בטור דה פראנס הגיעה רק בשנת 2016, הוא שימש כפועל של רומן בארדה וסייע לו לסיים שני.

ב-2017 סיים תשיעי בטור של אבו דאבי, עשירי בטירנו - אדריאטיקו ושלישי בטור של האלפים. פוצוביבו סיים במקום ה-6 בג'ירו ד'איטליה, 3:11 דקות אחרי טום דימולן המנצח. פוצוביבו אף סיים חמש פעמים בתוך העשירייה הראשונה. הוא סיים רביעי בטור דה סוויס וניצח את הקטע השישי. פוצוביבו סיים שישי בטור של פולין ובג'ירו די לומברדיה. הוא התחרה בוואלטה אספנייה, אך פרש במהלך הקטע ה-11.

בחריין מרידה (2018–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוצוביבו עבר לקבוצת בחריין מרידה בעונת 2018, הוא סיים שני בטור של האלפים, 15 שניות אחרי טיבו פינו. הוא סיים חמישי בלייז'–בסטון–לייז' ובג'ירו ד'איטליה, 8:03 דקות אחרי כריס פרום המנצח. במהלך הג'ירו פוצוביבו רשם את אחת ההופעות הבולטות שלו במרוץ כשהוא מתבלט במאבקי הדירוג הכללי, עד הקטע ה-19 היה ממוקם במקום השלישי. הוא סיים שלישי באליפות איטליה, ובמקום ה-18 בטור דה פראנס. הוא סיים שלישי בג'ירו דל טוסקנה, תשיעי בג'ירו דל'אמיליה, שביעי במילאנו–טורינו ושמיני בג'ירו די לומברדיה.

ב-2019 סיים שני בטור של עומאן, ובמקום ה-19 בג'ירו ד'איטליה, כשהוא משמש כפועל של וינצ'נצו ניבאלי ומסייע לו לסיים שני. הוא סיים שביעי בטור דה סוויס.

באוגוסט, בעת שהתכונן לוואלטה אספנייה, פוצוביבו עבר תאונת דרכים קשה לאחר שהתנגש במכונית. פוצוביבו סבל משברים בידיו, ברגליו, בצלעותיו, ובעצם הבריח ואף נפגע בראש, לאור חומרת התאונה וגילו, לא היה ברור אם פוצוביבו יחזור להתחרות.

NTT (2020–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התאונה הלא פשוטה, פוצוביבו חתם בקבוצה הדרום אפריקאית NTT Pro Cycling[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומניקו פוצוביבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותה עת נקרא המרוץ ג'ירו דל טרנטינו. כיום נקרא טור האלפים
  2. ^ Pozzovivo looks to bounce back with NTT, cyclingtips.com (ארכיון)