דון דרייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, אריכות יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, אריכות יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דונלד דרייפר
Donald Draper
תוכנית טלוויזיה מד מן
הופעה ראשונה עונה 1 פרק 1: "עשן בעיניך"
הופעה אחרונה עונה 7 פרק 14: "אדם לאדם"
מספר הופעות 92 פרקים
יוצרים מתיו וויינר
גילום הדמות ג'ון האם
מידע
שם אמיתי ריצ'רד ויטמן
כינויים דון
דיק
סטטוס נשוי (אנה מ. דרייפר - 1953;
בטי פרנסיס - 1953-1964;
מייגן קלבה - 1965–1970)
גיל סביבות ה-40
תאריך לידה 1 ביוני 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
מין זכר
מקצוע מנהל מחלקת קריאייטיב ב"סטרלינג קופר" (עונה 1 - 3), שותף עסקי ב"סטרלינג קופר דרייפר פרייס" (החל מהעונה הרביעית)
נטייה סטרייט
מומחיות יזם
אזרחות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
משפחה בטי פרנסיס (גרושה)
סאלי דרייפר (בת)
בובי דרייפר (בן)
יוג'ין דרייפר (בן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דונלד "דון" דרייפראנגלית: Donald Francis "Don" Draper) הוא דמות בדיונית בסדרה מד מן, המגולמת על ידי ג'ון האם.

בשלוש העונות הראשונות של הסדרה, משמש דרייפר מנהל מחלקת הקריאייטיב בחברת הפרסום "סטרלינג קופר", שפועלת בשדרות מדיסון שבמנהטן. בעונה הרביעית עמדה "סטרלינג קופר" בפני מיזוג כפוי, ודרייפר והממונים עליו פרשו ממנה והקימו משרד פרסום אחר.

דמותו של דרייפר מבוססת במידה מסוימת על דרייפר דניאלס, פרסומאי שיצר בשנות החמישים את קמפיין "Marlboro Man" (איש מרלבורו).

ב-2009, פורטל AskMen.com בחר בדרייפר לגבר המשפיע ביותר בעולם. באותו רשימה עקף דרייפר אישים כמייקל פלפס וברק אובמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפר הוא דמות מסתורית - רוב הדמויות בסדרה לא יודעות על ההיסטוריה האישית שלו אלא מעט מאוד, וזהותו האמיתית ידועה למתי מעט. עברו מתגלה בהדרגה באמצעות פלאשבקים, וידויים וביקורים של דמויות מעברו.

דון דרייפר נולד כריצ'רד "דיק" ויטמן באילינוי. אמו, שעבדה כפרוצה, נפטרה בלידתו בגיל 22. בשל כך, גודל דרייפר (אז ויטמן) על ידי אביו, ארצ'יבלד ארצ'י ויטמן, ועל ידי אמו החורגת אביגיל. בגיל עשר היה ויטמן עד למותו של אביו, שנהרג על ידי סוס במהלך סופת ברקים. בעקבות זאת עברו הוא, אביגיל ואחיו למחצה אדם לפנסילבניה, שם חיו עם גבר שנודע כ"דוד מק".

יחסיו של ויטמן עם משפחתו היו מורכבים - הוא גילה לאשתו בטי שארצ'יבלד הכה אותו באופן קבוע, ושחלם על היום בו יוכל לרצוח אותו. לא ברור אם סבל מהתעללות גם מצדה של אביגיל, אך הלה התייחסה אליו כ"בן של פרוצה". כשנודע לו על מותה הגיב ויטמן בפשטות: "טוב". דוד מק, לעומת זאת, היה נחמד אליו - כך סיפר לאשתו כשהתוודה בפניה על עברו.

אדם, אחיו הצעיר, ביקש להיפגש איתו לאחר שנים רבות של נתק. דון פגש אותו פעמיים, העניק לו סכום כסף גדול, והכריז שאינו רוצה לראות אותו יותר. זמן מה לאחר מכן, כשהחליט לדבר עם אחיו הצעיר ואף להתפייס עמו, גילה שהתאבד זה לא מכבר.

מלחמת קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשוויטמן היה בתחילת שנות העשרים לחייו, הוא התגייס לצבא, ונשלח לשרת במלחמת קוריאה. הוא הוצב תחת הפיקוד של דונלד דרייפר, מהנדס שהיה ממונה על בניית בית חולים שדה, כשוויטמן היה היחיד שסייע לו.

השניים הופגזו באש ארטילריה ונשק קל על ידי האויב, אך שרדו את ההתקפה. תוך כדי ניעור האבק מגופם הם הציתו סיגריות וחגגו, ודרייפר ציין שוויטמן, ככל הנראה, השתין על עצמו במהלך ההתקפה. בעודו מחזיק את המצית בידו, וויטמן ניקה את הכתם שעל מכנסיו, ואז הפיל בטעות את המצית על שלולית דלק שנשפכה במקום, שהציתה מצבור של חומרי נפץ. שרשרת אירועים זו גרמה לפיצוץ שהרג את דרייפר, והשחית את גופתו עד כדי כך שלא ניתן היה לזהותה. ויטמן הסיר מגופתו של דרייפר את תג השם והחליף אותו עם זה שלו.

ויטמן, שזוהה בשלב זה כדרייפר, התעורר בבית חולים וקיבל פרס על הקרבתו ותרומתו. הוא נשלח הביתה מלווה בארון המתים של דרייפר, שזוהה כעת בתור ויטמן, כדי להביע את תנחומי הצבא בפני שארי בשרו. הוא התחמק כשראה את הוויטמנים בתחנת הרכבת, אך אחיו אדם הבחין בו. ויטמן ביצע את בריחתו, והחל את חייו כדון דרייפר.

דון דרייפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזהותו החדשה, איתר דרייפר באופן פתאומי את אנה דרייפר, אלמנתו של דרייפר שאת זהותו נטל. השניים הפכו לחברים קרובים, אף על פי שמפגשיהם היו מועטים לאחר שדרייפר הכיר את בטי הופסטאדט והתחתן איתה. גם לאחר שהתגרש באופן חוקי מאנה, המשיך לתמוך בה מבחינה כספית. במהלך נסיעתו בת השבועיים לקליפורניה, דון ביקר את אנה כדי "לנקות את הראש". דון היה מחובר מאוד לאנה, וראה אותה כאשת הסוד הקרובה שלו, לנוכח העובדה שהיא היחידה שידעה עליו את כל האמת. אנה מתה מסרטן בעונה הרביעית.

זמן מה עבד כאיש מכירות של מכוניות משומשות, ולאחר מכן כאיש מכירות בחנות פרוות. בעבודה זו הכיר את אשתו לעתיד, בטי, שהייתה דוגמנית באותה תקופה והצטלמה עבור החברה שדרייפר עבד בה. רוג'ר סטרלינג טען פעם כי "גילה" את דרייפר בעבודה זו, והביא אותו לעבוד בסטרלינג קופר. אך השתלשלות העניינים הייתה מעט שונה. לאחר שדרייפר ניסה למכור לסטרלינג בגדים בחנות שבה עבד, הלה יצא לשתות איתו והשתכר מאוד. למחרת, דרייפר מגיע ל"סטרלינג קופר", פוגש שם את סטרלינג, ומסביר לו שהוזמן על ידו לעבוד בסטרלינג קופר. סטרלינג, שהיה שיכור לגמרי כשהציע לדון את המשרה, לא זכר אותו אך גם לא התווכח עם דבריו, מה שהוביל לכך שדרייפר החל לעבוד בסטרלינג קופר. לאחר נישואיהם, בטי ודון עוברים לגור באוסינג שבניו יורק.

דרייפר נבחר להיות מנהל מחלקת הקריאייטיב, ולאחר מכן הפך שותף משני בחברה. הוא נחשב כנכס הודות לכישרונו הניכר ויכולתו להבין את רצונות הלקוחות, להעלות רעיונות מועילים ובסופו של דבר גם למכור אותם. בשל כשרונותיו, הוא מחוזר לעיתים על ידי משרדי פרסום אחרים. מנהל בכיר נוסף בחברה, פיט קמפבל, רואה את דרייפר כמורה רוחני מחד, וכמי שמונע ממנו להתקדם בחברה מאידך. כשקמפבל לוקח ביודעין חבילה שמיועדת לדרייפר מאחיו אדם, הוא מגלה את זהותו האמיתית של דרייפר, ומנסה לסחוט אותו. כשקמפבל מתעמת עם דרייפר במשרדו לגבי מה שגילה, דרייפר הולך ישירות למשרדו של השותף הבכיר בחברה, ברט קופר, כשקמפבל אחריו. כששניהם במשרדו של קופר, קמפבל מגלה על זהותו האמיתית של דרייפר לברט, שמגיב בפשטות במשיכת כתפיים, לתדהמתו של קמפבל. קופר משתמש במידע זה לאחר מכן, כדי לאלץ את דרייפר לחתום תחת לחץ על חוזה העסקה של שלוש שנים.

פגי אולסן מתחילה את הקריירה שלה בסטרלינג קופר כמזכירתו של דרייפר, אך הודות לתמיכתו הופכת לרעיונאית. הוא מטפח את הכישרון שלה ועוזר לה ללמוד את המקצוע כשהיחסים ביניהם הופכים בהדרגה ליחסי תלות הדדית.

בעונה השנייה, דרייפר מבקר את אולסן בבית החולים לאחר שילדה ונטשה את בנה, מעודד אותה להמשיך הלאה ולשכוח את המקרה. הוא אף מבטיח לה שישמור על כך בסוד, כך שמעמדה בחברה לא יפגע. בהמשך, אולסן שחררה את דרייפר בערבות ממעצר, לאחר שביצע תאונה בעת שהיה שיכור, בחברת אישה, ואפשרה לבת לווייתו להשתכן בדירתה עד שתבריא. לרוב, דרייפר אינו מפלה את אולסן, אך אינו נענה לבקשותיה להעלאה במשכורת, מה שגורם לה לשקול מעבר לסוכנות אחרת. בעונה הרביעית, אולסן מקבלת משימות יותר תובעניות, ואחריות רבה יותר בחברה החדשה של דרייפר. בתקופה זו, השניים מפתחים יחסי אמון ונוחות, בתחום המקצועי והאישי גם יחד. באחד מפרקי העונה הרביעית, דרייפר נשבר כאשר קיבל קריאה להתקשר לקליפורניה, וחשש כי היא מבשרת על דבר מותה של אנה, אשת סודו, אשר ידע כי סבלה מסרטן. דון מצא ניחומים אצל אולסן, פתח בפניה את הלב וסיפר לה דברים על עברו, אשר לא סיפר לאיש בחברה.

בטי דרייפר לא הייתה מודעת לעברו של דון, עד שגילתה במגירתו תמונות ומסמכים מחייו הקודמים. כשבטי התעמתה עם דון ודרשה לשמוע את האמת, דון נשבר וחשף בפניה את הסוד על זהותו האמיתית. נישואיהם סבלו ממשבר נוסף כשבטי הבינה ביום של רצח קנדי, שהיא אינה אוהבת את דון ואינה סומכת עליו. זמן קצר לאחר מכן, היא נוסעת לנבדה כדי להגיש בקשה לגירושין. לאחר שעזב את בית המשפחה, דון עובר לגור בדירה שכורה משלו.

בדצמבר 1963, דון דרייפר שכנע את ברט קופר, רוג'ר סטרלינג וליין פרייס בנוסף לפגי אולסן, פיט, והארי, לעזוב את "סטרלינג קופר" ולהקים חברה חדשה, ואף צירף ליוזמה את ג'ואן. הם מייסדים את סוכנות "סטרלינג קופר דרייפר פרייס", כשבתחילה הם עובדים בסוויטה במלון ולאחר מכן הם עוברים למגדלי "טיים לייף".

הן במשרד והן מחוצה לו, חייו של דון הם תסבוכת של השתכרויות וסקס עם נשים רבות, בין היתר שתי מזכירות (אליסון ומייגן), דיילת (שלי), חברה של חבר (בתאני), מורה (סוזן פארל), לקוחה (רייצ'ל מנקן), אמנית (מידג' דניאלס), מלצרית (דוריס), פרוצה, יועצת עסקית (ד"ר פיי מילר), אחות, רודפת תענוגות (ג'וי), ואשתו של הפרזנטור בקמפיין שדון הפיק (בובי בארט).

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הראשון של הסדרה דרייפר נוזף בקמפבל, לאחר שזה האחרון דיבר בגסות על פגי אולסן בפגישתו הראשונה עמה. בפרק הראשון בעונה השנייה, דרייפר עולה במעלית; במעלית נמצאים גם שני גברים צעירים שמשוחחים בגסות על מין. כאשר אישה מבוגרת נכנסת למעלית והם ממשיכים בשיחתם למרות זאת, מורה דרייפר לאחד מהם להוריד את כובעו. הלה מסרב, ודרייפר מוריד לו את הכובע בעצמו. השניים מפסיקים את השיחה, ונמנעת מהאישה המבוגרת המבוכה שכרוכה בשמיעתה בחלל סגור וקטן.

בפרק השלישי בעונה השלישית, דרייפר מגיע לחתונתו של רוג׳ר סטרלינג, שם רוג'ר שר סרנדה לאשתו, כשהוא מאופר בתור זמר שחור. דרייפר ופיט הם האורחים היה היחידים שלא הרגישו נוח עם המחזה.

באחד מפרקי העונה הרביעית, נזף קלות על קן קוסגרוב, ליד עובדים אחרים, על כך שצחק על לקוח עם בעיית גמגום חמורה.

בנוסף, דרייפר נצמד לקודי עבודה מחמירים, כמו רבים מעמיתיו. באחד מפרקי העונה השנייה, דרייפר מתאכזב כשנאמר לו לוותר על הלקוח מהחברה האזורית הקטנה "Mohawk Airlines", כדי לנסות את מזלם של "סטרלינג קופר" ב"אמריקן איירליינס". בעונה השלישית הוא חושש לחתום עם לקוח עשיר ונלהב שרוצה לשפוך את הונו כדי לקדם את "ג'אי ג'אי", סוג ספורט שיכול להחליף את בייסבול בתור "המשחק של אמריקה" לדעת הלקוח, ודון יודע שלקוח זה יבזבז את מיטב כספו על פרויקט לא יעיל.

דון גם שומר את סודו של סלבטורה רומנו, מנהל מחלקת האומנות, הומוסקסואל שנמצא בארון, אשר דון ראה אותו עם גבר כאשר פרצה אזעקת שרפה במלון ששניהם שהו בו לצורך עסקים. אף על פי שדון ממשיך לשמור את הסוד, הוא מפטר את סאל לאחר מכן, מאחר שלי גרנר ג׳וניור, בנו של לקוח חשוב במשרד, זועם על סאל, לאחר שסירב להתקרב אליו מינית כאשר שניהם היו בחדר העריכה.

נראה גם במהלך הפרקים שדון מתחרט על יחסו למשפחה. באחד מפרקי העונה השלישית, כאשר בטי יולדת את ילדם השלישי, דון מנהל שיחה בחדר ההמתנה עם גבר נוסף שמצהיר שהוא הולך להיות טוב בשביל אשתו וילדו, ובולט לעין שגם דון מרגיש כך.

יחסיו עם נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון הכיר את אשתו לשעבר, בטי דרייפר (הופסטאדט), בימים שבהם דגמנה, והפתיע אותה כאשר קנה לה את הפרווה שלבשה לצילומים של החברה שעבד בה. המחווה הזאת החלה את מערכת היחסים שלהם. בטי ודון התחתנו כאשר היא הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה, וזמן קצר לאחר מכן היא ילדה את בתם הראשונה, סאלי. כמה שנים לאחר מכן, היא ילדה את בנם הראשון, בובי. בעונה השלישית, בטי ילדה בן שני שנקרא יוג'ין, שנקרא על שם אביה שמת לא מזמן, אשר לדון היו איתו יחסיו מתוחים.

דון בוגד בבטי באופן קבוע במהלך שתי העונות הראשונות. בעונה הראשונה, דרייפר מעורב ביחסים עם מידג', ביטניקית ומאיירת שעובדת מדירתה הקטנה והמלוכלכת. עורך חייה הבוהמיאני של מידג' וחבריה אינם מושכים את דון, אך היא מציעה לעזוב את עבודתו המלחיצה. דון מקבל בונוס מסטרלינג קופר בסך 2,500$, ומציע למידג' לצאת איתו לחופשה בפריז. לבסוף דון משנה את דעתו כאשר מגלה שמידג' מאוהבת בבחור אחר, ושם לה את הצ'ק בתוך חולצתה. הוא מבקש ממנה לקנות עם הכסף הזה מכונית, ולעזוב. דון לא רואה אותה יותר עד העונה הרביעית, כאשר מידג' מעמידה פנים שהיא מופתעת לראותו כאשר היא רצה לעברו, ומקווה בסתר ליבה למכור לו ציור, כדי לממן את השתמשותה בהרואין. היא מזמינה אותו לבקר אצלה, הוא מסכים, אך כאשר מבין מה המטרה האמיתית שלה, הוא רוכש ציור ועוזב.

במהלך העונה הראשונה, דון רודף אחרי רייצ'ל מנקן, יהודייה, בתו של אברהם מנקן, המייסד המזדקן של החנות היוקרתית של המשפחה. רייצ'ל, בחורה בת 28, מחונכת, מתוחכמת ואשת עסקים שמבינה עניין, מסייעת לאביה להמשיך ולקדם את העסק המשפחתי. אף על פי שמתקוטט איתה במהלך פגישותיהם העסקיות הראשונות, דון מפתח רומן עם רייצ'ל. היא שמה סוף לרומן ב-8 בנובמבר 1960, הלילה שבו מגיעות תוצאות הבחירות לנשיאות. היא מפליגה לאירופה, ומתחתנת עם גבר יהודי.

בעונה השנייה, דון בוגד באשתו עם אישה מבוגרת, בובי בארט. היא אשתו של ג'ימי בארט, קומיקאי שמצלם פרסומת עבור הלקוחות של סטרלינג קופר, "Utz Potato Chips". דון לא אוהב את תביעותיה של בובי והתנהגותה הלא מקצועית. דרייפר ובובי ממשיכים ברומן, כאשר הולכים לטיול בלונג איילנד, אך תוכניותיהם נהרסות לאחר תאונת דרכים, שאחריה דון נעצר בשל נהיגה בשכרות. דון קורא לפגי לעזרה, והיא מוציאה אותו ממעצר בכך שמלווה לו 110$ לתשלום הקנס. לאחר מכן מאחסנת את בובי אצלה עד שיחלימו פצעיה מהתאונה. השניים ממשיכים את הרומן כאשר בובי פולטת שהפילגש הקודמת של דון דיברה יכולותיו המיניות. דון, שמעריך את פרטיותו מאוד, מזועזע שתסבוכותיו מחוץ לנישואים עוברים באוזניים שהם לא שלו, ומסיים מיידית את הרומן. למרות זאת, דון חייב להמשיך את יחסיו המקצועיים עם בובי וג'ימי, ונפגש איתם ביחד עם בטי, ב"Stork Club", פאב מפורסם בניו יורק. באותו ערב ג'ימי מגלה לבטי שבני זוגם מנהלים רומן. בטי נבחלת והמומה מדבריו.

בטי המוטרדת מתעמתת עם דון, אך הוא מכחיש באופן חוזר את הטענות, והכחשותיו מרגיזות את בטי. בסופו של דבר, בטי מוכנה לשים את החשדות מאחוריה, אך כשרואה את הפרסומת בכיכובו של ג'ימי, הכעס חוזר אליה. היא מתקשרת אל משרדו של דון ואומרת לו לא לחזור הביתה. לאחר המקרה דון עובר לגור במלון, ולעיתים קרובות ישן במשרדו. אביה של בטי, יוג'ין, חוטף שבץ נוסף ומבקש מבטי לבוא יותר. בשל כך, היא ודון מעמיד פני זוג נשוי ושמח בזמן ששוהים בבית אביה. כשהסניליות של יוג'ין גוברת, הוא מסביר בפתיחות את הבוז שיש לו כלפי דון כשאומר שאי אפשר לסמוך עליו. לאחר שהייתה עדה להתדרדרות המהירה במצבו של אביה, בטי מפתיעה את דון במחווה מינית באמצע הלילה, כשגורמת לו להאמין שהיא סלחה לו. למרות זאת, כשהם חוזרים הביתה, בטי אומרת לדון לא לחזור הביתה. לאחר זמן מה, בטי מגלה שהיא בהריון.

דון מצטרף לפיט לנסיעה עסקית ללוס אנג'לס. בקליפורניה, דון פוגש ויקונט אירופאי עם בתו בת ה-21, ג'וי. אף על פי שקבע עם קמפבל שזו נסיעה לעסקים בלבד, דון מצטרף לג'וי ול"ג'ט סט" שלה, שמתארים עצמם בתור נוודים, ואיתם הוא יוצא לחופשתם בפאלם ספרינגס. לילה אחד, ג'וי שוחה ערומה בבריכה הגדולה במטרה לפתות את דון, בעוד היא מוקפת בבני משפחה אחרים וילדים קטנים. דון מגלה שה"חופש המיני" מופרז אפילו בשבילו, ומחפש ברחבי קליפורניה את אשת הסוד שלו, אנה דרייפר. אנה מרגיעה את דון שאומר לה שהוא "הרס את הכל", והעובדה שהוא אוהב את בטי לא אומרת שהוא צריך לספר לה הכל. דון מתרחץ באוקיינוס השקט בתור מחווה להתחלה חדשה, וחוזר הביתה כדי להכריז על אהבתו לבטי ומבקש ממנה לקבל אותו בחזרה.

בעונה השלישית, לדון יש רומן אשר מחזיק כמה חודשים עם מורתה של בתו, סאלי, סוזן פארל. מערכת היחסים ביניהם נפרמת לאט במהלך כמה ממפגשים מקריים ושיחות מלאות ברמיזות. הם ממשכים את המשיכה ביניהם בספטמבר 1963. דון מסיים את הרומן ב-30 באוקטובר 1963. באותו יום הוא חושב שבטי והילדים מחוץ לעיר, ומתכנן סוף שבוע עם סוזן. כשסוזן מחכה לו במכונית, שמחכה שדון יביא מהבית מזוודה, דון המום למצוא את בטי בבית. בטי מגלה לדון שהיא מצאה את המפתח למגירתו הסודית בשולחנו, ובה תמונות ומסמכים מחייו הקודמים, וגם כמה מאות דולרים למקרה חירום, ומגלה ששיקר לה. היא מכריחה ממנו להגיד לה את האמת על עברו, והוא מתוודה על שמו האמיתי, ועל ההטעיה שעשה. דון לא חוזר למכונית, שם מחכה לו סוזן, ככל הנראה במשך שעות, ובסוף היא נכנעת וחוזרת הביתה. הוא מתקשרת אליה למחרת כדי להיפרד, כדי לשמור על נישואיו. בהמשך בטי מחליטה שהיא לא יכולה יותר להיות עם דון, ומתגרשת ממנו על מנת שתוכל להיות עם הנרי פרנסיס.

רדיפת הנשים של דון מגיעה לשיא בעונה הרביעית, אשר מתרחשת בין 1964–1965. בתחילת העונה, 1964, דון שוכר פרוצה כדי שתסטור לו במהלך יחסי המין. אשתו של רוג'ר, ג'יין, מסדרת לדון חברה צעירה ויפה, בתאני, במחשבה שדון לא יצא עם בחורה מאז סיום נישואיו בנובמבר 1963. במהלך שבוע שבו הרבה לשתות, דון הולך למיטה עם אישה אחת, מתעלף, מתעורר ולידו אישה אחרת, ואין לו מושג מה קרה. דון ממשיך לשלם לפרוצה שסטרה לו, ואף מזמין את חברתה הזונה לדירתו לילה אחד, בנוסף אליה.

במהלך ביקור בסן פדרו (קליפורניה) כדי לבקר את אנה דרייפר, דון מנסה להתחיל עם אחייניתה בת ה-18, אותה דון הכיר מילדותה. היא מסרבת למהלכיו של דון, ובמקום זה מספרת לו שדודתה אנה גוססת מסרטן. דון לוקח את החדשות קשה.

כשדון חוזר שיכור הביתה, לאחר מסיבת חג המולד במשרד, הוא מגלה ששכח את מפתחותיו במשרד, ומזכירתו, אליסון נוסעת להביא לו אותם. הוא מפתה אותה במהרה לבלות איתו לילה על הספה. לאחר הלילה שבו שכבו, קיים מתח מקצועי בין השניים, כשדון מתנהג כאילו כלום לא קרה. מבולבלת ושבורת לב, אליסון מחליטה שהיא לא יכולה יותר לעבוד בשביל דון, ומבקשת ממנו לכתוב בשבילה מכתב המלצה בשביל עבודה אחרת. אך כשתגובתו פוגעת בה, אליסון מודאגת מאוד. היא זורקת קופסת סיגריות על דון וקוראת לו "בן אדם רע", ויוצאת בסערה ממשרדו. דון יוצא נרעד מן המקרה, ואליסון מוחלפת בידי מזכירה מבוגרת, שמרמזת לו שהיא מודעת לכך שדון פיתה את אליסון. דון מנסה לכתוב מכתב התנצלות לאליסון ולבסוף נכנע. מזכירתו החדשה היא אידה בלאנקשיפ, מזכירתו לשעבר של ברט קופר, ובמפתיע, מאהבתו של רוג'ר מלפני שנים רבות. אידה היא אישה מבוגרת עם בעיות ראייה והתנהגות חמת מזג שלעיתים מפריעה לדון, אך עדיפה בשביל דון, מכיוון שהיא מבוגרת ולא מושכת. בוקר אחד היא מתה בשיבתה בכיסא, מה שמזעזע את דון ואת המשרד כולן. במהלך העונה הרביעית, דון מתיידד עם ד"ר פיי מילר, צרכנית ופסיכולוגית, שאיתה עובד לעיתים קרובות. בתחילת 1965, לפני שהיא יוצאת עם דון, והיא מיידעת אותו: "אתה תהיה נשוי עד סוף השנה". לאחר כמה מקרים שבהם התייחס אליה באופן "ג'נטלמני", פיי מתחילה לפתח קשר רומנטי עם דון. במהלך אחד מהמשברים שלו, דון חושף בפניה קצת מעברו המגוון. היא אוהדת אותו, ומציעה לו תמיכה רגשית. בנוסף היא מזהירה את דון שהיא "לא טובה עם ילדים וחסרת ניסיון לידם". דון לא נפגש יותר עם פרוצות, ונראה כי השתקע בחברת פיי. אף על פי שנראה כי דון מתאהב בפיי האלגנטית, לילה אחד מייגן מפתה אותו במשרדו, והשניים שוכבים. הייעוץ של פיי לא יכולה יותר לעבוד עם סטרלינג קופר דרייפר פרייס, והיא מפוטרת, והיא מתרגשת בשל כך שהיא ודון יכולים עכשיו "להסתובב בחופשיות".

בפרק האחרון של העונה הרביעית, פיי מאמינה שמערכת היחסים שלה עם דון חזקה מתמיד. אשתו לשעבר של דון, בטי פרנסיס, מפטרת בפתאומיות את קרלה, האומנת של הילדים מלידתם, ודון צריך למצוא להם אומנת חדשה שתשהה איתו ועם ילדיו בקליפורניה (הוא צריך להגיע לשם כדי לחתום על מסמכי קניית הבית של אנה, שדון קנה לה, בסאן פדרו). הוא לוקח איתו את מייגן כדי שתוכל ללכת עם הילדים לדיסנילנד ולשמור עליהם בבריכת המלון. כשהוא מגיע לבית של אנה בפעם האחרונה, אחייניתו אומרת לו שאנה השאירה לו את טבעת היהלום היקרה שלה, שהייתה גם טבעת הנישואין שלה (זאת שניתנה לה בידי דון דרייפר האמיתי). דון נרגש מהמתנה שאנה השאירה בשבילו, ומבין שמשאלתה האחרונה הייתה שהוא יהיה שמח ויתחתן שוב. הוא מתחיל לראות שהוא וילדיו מרגישים מאוד נינוחים עם מייגן בת ה-25. אף על פי שפיי יפה ואינטליגנטית, דון מבין שמייגן הרבה יותר טובה בשבילו כי הוא "סוף סוף מרגיש עצמו" כשהוא לידה. הוא שוכב עם מייגן באותו לילה, ומציע לה נישואין עם טבעת האירוסין של אנה, כשאומר לה שהטבעת הזו קרובה לליבו. מייגן לא יודעת דבר על עברו של דון או על אנה, בדיוק כמו שבטי לא ידעה זאת כאשר התחתנה איתו. היא מסכימה להצעה, והשניים חוזרים לניו יורק כדי לספר על האירוסין המפתיעים. דון מחייג לפיי כדי להיפגש איתה בפרטיות ולספר לה. פיי במהרה מבינה שמשהו לא בסדר, ותובעת מדון להגיד לה בטלפון מה קרה. דון מספר לפיי בטלפון כי הוא מאורס. פיי הרוסה מהידיעה. פגי אולסן, מזכירתו לשעבר, נדהמת מהבשורה. דון גם מעדכן את אשתו לשעבר בטי, בזמן שהיא מסיימת לארוז את ביתה לפני שהיא עוברת דירה עם הנרי והילדים. הוא מיידע אותה שזו המזכירה שלו, מייגן, שהשגיחה על הילדים בקליפורניה, שאליה עומד להינשא. נראה כי בטי מאוכזבת שהיא גרמה לכך מאחר שפיטרה את קרלה (קרלה הייתה אמורה להשגיח על הילדים בקליפורניה, אך לאחר פיטוריה מייגן הייתה צריכה לבצע את העבודה), ונראית עצובה למשמע החדשות של דון, כי נישואיה להנרי פרנסיס, המבוגר ממנה בהרבה שנים, רעועים. בטי, הנרי והילדים עוברים לבית חדש בריי.

בתחילת העונה החמישית נאמר כי מייגן יודעת על זהותו האמיתית של דון. נראה כי הוא מאוהב נואשות באשתו החדשה, ושבכוונתו שלא לחזור על הטעויות שעשה עם אשתו החדשה. הוא אף מצהיר בפני פיט קמפבל שאם הוא היה מתחתן תחילה עם מייגן הוא לא היה בוגד מלכתחילה. עם זאת, כאשר העונה מתקדמת, דון ומייגן מתרחקים זה מזו על רקע קריירת המשחק המדשדשת של מייגן. ריחוק זה מגיע לשיאו בעונה השישית, בה מתגלה כי דון מנהל רומן עם סילביה רוזן, שכנתו הנשואה. על אף שהיא מזהירה אותו שלא להתאהב בה, עם התפרקות הרומן דון הופך לשבר כלי ומתנהג בניכור כלפי אשתו. כמו כן, הוא בוגד במייגן עם אשתו לשעבר בטי בעת מחנה קיץ של בנם, והיא מביעה אמפתיה כלפי אשתו החדשה. לאחר טובה שדון עושה לבנה של סילביה, האם אסירת התודה גומלת לו במחווה מינית אליה סאלי עדה. סאלי לא מספרת למייגן על מה שראתה, אך מאותו הרגע יחסיה עם אביה הופכים למתוחים.

בתחילת העונה השביעית מייגן עוברת לקליפורניה בעקבות קריירת המשחק שלה, ואילו דון נשאר בניו יורק. מייגן בטוחה שדון נאלץ להישאר בניו יורק עקב עבודתו, אך למעשה הוא נמצא בחופשה שנכפתה עליו על ידי שאר השותפים. כאשר מייגן מגלה שדון מעדיף להיות רחוק ממנה, הדבר מוביל למשבר בנישואיהם שבסופו הם מתגרשים. דון אכול רגשות האשם מנסה לפצות את מייגן עם הסכם גירושין נדיב, ואף על פי שהיא מסכימה לקבל את הכסף היא מפטירה במרירות שדון הרס את חייה.

השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון דרייפר מחוקה באחד מפרקי הסדרה קומיוניטי בידי הדמות עבד, אשר מנסה ללמוד איך למשוך נשים מקבוצת הספרדית שלו למיטה. הוא מתאמן על אחת מידידותיו, אנני, שמגולמת על ידי אליסון ברי (אשר משחקת גם ב"מד מן").

בעונה השלישית של הסיטקום של NBC, רוק 30, אחד העובדים, קנת' פרסל, צועק "שמי האמיתי הוא דיק וויטמן!" כאשר הוא נכנע לאלרגיה שלו לתותים. ג'ון האם מופיע ברוק 30 מדי פעם בתור ד"ר דרו באיירד.

באחד ממערכוני סאטרדיי נייט לייב הייתה פרודיה על דון דרייפר.

ב-2009 דרייפר נבחר לפי הפורטל "AskMen.com", לגבר הכי משפיע בעולם.

באחת מהכתבות ב"Daily Beast", נטשה ורגס קופר משווה את דמותו של דון דרייפר לאישיויות קרי גרנט, קלארק גייבל, המפרי בוגרט וג'ון ויין.

המגזין "College Humor", הכין כמה מאמרים וקטעים על דון דרייפר, כשהם מעמידים אותו בכל סיטואציה אפשרית (בין אם זה בחיי היום יום ובין אם זו סיטואציה נדירה), ומראים בהגזמה איך הוא היה מגיב.

דרייפר הופיע לצד קונאן או'בריין בתוכנית הראשונה של סדרת הטוק שואו שלו, קונאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]