דון נוטס
 | |
| לידה |
21 ביולי 1924 מורגנטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בפברואר 2006 (בגיל 81) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות ווסטווד וילג' |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1953 |
| מספר ילדים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'סי דונלד (דון) נוטס (באנגלית: Jesse Donald "Don" Knotts; 21 ביולי 1924 – 24 בפברואר 2006) היה שחקן, פיתום וקומיקאי אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות תפקידיו הקומיים בטלוויזיה ובקולנוע. נוטס נמנה עם דמויות הקומדיה הבולטות בטלוויזיה האמריקאית במחצית השנייה של המאה ה־20, והתאפיין בסגנון משחק נוירוטי, הבעות פנים מוגזמות ותזמון קומי מדויק.
נוטס זכה לפרסום רחב בזכות גילום דמותו של סגן השריף בארני פייף בסיטקום המופע של אנדי גריפית' בשנות ה-60, תפקיד שעליו זכה בחמישה פרסי אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית. בהמשך גילם את דמותו של ראלף פרלי בסדרה שלושה בדירה אחת בין השנים 1979–1984. בנוסף לקריירת הטלוויזיה שלו, כיכב במספר סרטים קומיים, בהם מר לימפט המדהים והרפאים ומר צ'יקן, והפך לאחד משחקני הקומדיה המזוהים ביותר עם הקולנוע והטלוויזיה האמריקאיים של תקופתו.
נוטס נולד בווירג'יניה המערבית ושירת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, שם החל להופיע כקומיקאי וכפיתום במסגרת מופעי בידור לחיילים. לאחר המלחמה החל בקריירת טלוויזיה, ובשנות ה-50 הופיע בתוכניות בידור ובאופרות סבון, בהן החיפוש אחר המחר. הצלחתו בטלוויזיה ובקולנוע הקנתה לו מעמד של אייקון קומי, ובשנת 2004 דורג במקום ה-27 ברשימת "50 כוכבי הטלוויזיה הגדולים בכל הזמנים" של המגזין TV Guide.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוטס נולד במורגנטאון שבווירג'יניה המערבית, הצעיר מבין ארבעת בניהם של ויליאם ג'סי נוטס, חקלאי במקצועו, ואלסי לוזטה (לבית מור). משפחת אביו הייתה ממוצא אנגלי והתיישבה במרילנד במאה ה-17. שלושת אחיו היו ויליס, ויליאם וראלף (שכונה "סיד").[1]
ילדותו הייתה מורכבת: אביו, שסבל מסכיזופרניה ומאלכוהוליזם, נהג לאיים עליו בסכין וגרם לו להפוך לילד מופנם ומסוגר. האב מת מדלקת ריאות כשנוטס היה בן 13, ומאז גדל עם אחיו אצל אמם, שניהלה אכסניה במורגנטאון. האם נפטרה בשנת 1969 בגיל 84, לאחר ששכלה את בנה ויליאם בשנת 1941.[1]
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון מורגנטאון, התגייס נוטס לצבא ארצות הברית ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה.[2] עם שחרורו למד באוניברסיטת וירג'יניה המערבית, שם היה חבר באחוות פי סיגמא קאפא,[3] ובשנת 1948 סיים תואר ראשון בחינוך עם התמחות בדיבור.[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בטרם החל את לימודיו בתיכון, הופיע נוטס כפיתום וקומיקאי באירועים קהילתיים. לאחר ניסיון קצר ולא מוצלח לפרוץ בניו יורק, חזר ללימודים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית. לאחר שנתו הראשונה התגייס לצבא ובילה את מרבית שירותו בבידור חיילים באיי האוקיינוס השקט במסגרת המופע "כוכבים ותלונות".[5][2] במהלך השירות נטש את מופע הפיתומות שלו; לפי עדות חברו, אל צ'קו, נוטס החל לתעב את הבובה שלו, "דני", ובסופו של דבר השליך אותה אל מעבר לסיפון האונייה.[6]
נוטס שירת ביחידת הבידור 6817 בין השנים 1943–1946 והשתחרר בדרגת טכנאי (המקבילה לרב-טוראי).[7] על שירותו הוענקו לו מספר עיטורים, בהם מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה ומדליית המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט.[6]
לאחר שחרורו וסיום לימודיו ב-1948, נישא לקיי מצ ועבר לניו יורק. הוא השתלב בעולם הבידור בעזרת קשרים מימי הצבא, הופיע בסטנד-אפ ובתוכנית הרדיו "בובי בנסון והרוכבים".[8]
פריצתו הטלוויזיונית החלה באופרת הסבון "החיפוש אחר המחר" (1953–1955), אך הוא זכה לפרסום משמעותי יותר בתוכנית של סטיב אלן (1956–1960), שם גילם דמות של אדם לחוץ ועצבני בראיונות היתוליים. במקביל, הופיע לצד אנדי גריפית' בגרסת ברודוויי של המחזה "אין זמן לסמלים" (1955–1957).[9] בשנת 1958 השתתף גם בעיבוד הקולנועי של המחזה, בתפקיד בוחן צבאי שתגובותיו המאופקות עמדו בניגוד לדמותו של גריפית'.[10]
המופע של אנדי גריפית'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960 לוהק נוטס לתפקיד סגן השריף בארני פייף בסיטקום "המופע של אנדי גריפית'". גילום הדמות זיכה אותו בחמישה פרסי אמי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית.[11]
אפיון הדמות של בארני פייף, כפי שתואר על ידי מוזיאון תקשורת השידור: > "בארני, שהיה יהיר ורומנטי אך כמעט תמיד טעה, חלם על היום שבו יוכל להשתמש בכדור הבודד שאנדי הקציב לו. הוא נהג לירות באקדחו בטעות בעודו בנרתיק או לכיוון התקרה, ואז היה מוסר את הנשק לאנדי בבושת פנים ושומר את הכדור הבודד בכיס חולצתו. בעוד שבארני חש תסכול מכך שמייברי קטנה מדי ליומרותיו, הצופים חשו כי לא היה שורד בשום מקום אחר. דון נוטס גילם את הצדדים הקומיים והטרגיים של הדמות במיומנות רבה."[12]
בתחילה תוכנן שגריפית' יהיה הדמות המצחיקה ונוטס יהיה הדמות הרצינית ("הסטרייט מן"), אך מהפרק השני הבין גריפית' שהסדרה תעבוד טוב יותר אם התפקידים יתהפכו.[13]
נוטס עזב את הסדרה בשנת 1965 לאחר חמש עונות, כיוון שהאמין להערכתו המוקדמת של גריפית' שהסדרה תסתיים אז. אף על פי שגריפית' החליט להמשיך בסדרה, נוטס כבר חתם על חוזה עם אולפני יוניברסל ועבר לקריירה קולנועית. היעדרותו הוסברה בכך שבארני פייף עבר לשרת במשטרת ראלי.[14]
קריירה קולנועית וטלוויזיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עזיבתו, כיכב נוטס בסדרת סרטים קומיים שהתבססו על אישיותו הטלוויזיונית הלחוצה, בהם "מר לימפט המדהים" (1964), "הרפאים ומר צ'יקן" (1966) ו"האסטרונאוט בעל כורחו" (1967). הוא חזר לגלם את בארני פייף בהופעות אורח שזיכו אותו בשני פרסי אמי נוספים.
בשנות ה-70 הנחה את "המופע של דון נוטס", שבוטלה עקב רייטינג נמוך, ודיבב את עצמו בסדרה "סקובי דו". החל משנת 1975 שיתף פעולה עם טים קונווי בסרטי ילדים של דיסני, ובהם "כנופיית התפוחים".
שלושה בדירה אחת ושנים מאוחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1979 הצטרף לצוות הסדרה "שלושה בדירה אחת" בתפקיד בעל הבית ראלף פרלי, ונותר בה עד סיומה ב-1984. ב-1986 התאחד עם גריפית' בסרט "השיבה למייברי", ובהמשך הצטרף אליו גם לסדרה "מטלוק" בתפקיד השכן לס קלהון.
בשנת 1998 גילם טכנאי טלוויזיה בסרט "פלזנטוויל". באותה שנה נקרא על שמו בולוורד בעיר הולדתו מורגנטאון, ובשנת 2000 הוענק לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
בשנותיו האחרונות סבל נוטס מניוון רשתית שהוביל לעיוורון כמעט מוחלט. הופעתו האחרונה בטלוויזיה הייתה ב"מופע שנות ה-70", ותפקידו האחרון היה דיבוב הכלב סניפר בסרט "אייר באדיס" (2006).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוטס היה נשוי שלוש פעמים. מנישואיו הראשונים לקתרין מצ (1947–1964) נולדו בנו תומאס ובתו קארן, שהמשיכה בדרכו כשחקנית; לאחר גירושיהם גידל נוטס את בתו כהורה יחיד. בשנת 1974 נישא ללורליי צ'וצ'נה, ממנה התגרש ב-1983. נישואיו השלישיים היו לפרנסס יארבורו, לה היה נשוי מ-2002 ועד מותו.[15]
נוטס התמודד עם היפוכונדריה ועם ניוון רשתית שפגע בראייתו.[5][16] בפברואר 2025 חשף רון הווארד כי השניים היו בני דודים רחוקים, עובדה שלא הייתה ידועה להם במהלך עבודתם המשותפת.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוטס נפטר ב-24 בפברואר 2006 בגיל 81 במרכז הרפואי סידר-סיני בלוס אנג'לס, בעקבות סיבוכים נשימתיים שנגרמו מסרטן הריאה.[17] הוא הובא למנוחות בבית הקברות וסטווד וילג' ממוריאל פארק.
בשנת 2016 נחנך פסל לזכרו בחזית התיאטרון המטרופוליטני בעיר הולדתו מורגנטאון.[18]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרס | קטגוריה | יצירה | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1961 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית | המופע של אנדי גריפית' | זכייה |
| 1962 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית | המופע של אנדי גריפית' | זכייה |
| 1963 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית | המופע של אנדי גריפית' | זכייה |
| 1966 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית | המופע של אנדי גריפית' | זכייה |
| 1967 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית | המופע של אנדי גריפית' | זכייה |
| 2000 | שדרת הכוכבים של הוליווד | כוכב בטלוויזיה | הוקרה על מפעל חיים | זכייה |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Knotts, Don; McDaniel, Robert (1999). Barney Fife and Other Characters I Have Known. Rutledge Hill Press. ISBN 978-1-55853-652-4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דון נוטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דון נוטס, באתר AllMovie (באנגלית)
דון נוטס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
דון נוטס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דון נוטס, באתר AllMusic (באנגלית)
דון נוטס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דון נוטס, באתר Discogs (באנגלית)
דון נוטס, באתר Songkick (באנגלית)
- דון נוטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 de Visé, Daniel (2015). Andy and Don: The Making of a Friendship and a Classic American TV Show. New York: Simon & Schuster. pp. 3–7. ISBN 978-1-4767-4773-6.
- 1 2 "Don Knotts—Marine Drill Instructor?". Snopes.com. 24 בספטמבר 2015.
- ↑ "Phi Sigma Kappa Fraternity". University of Tennessee Knoxville (באנגלית אמריקאית).
- ↑ "Academy of Distinguished Alumni". West Virginia University. אורכב מ-המקור ב-פברואר 22, 2014.
- 1 2 "Biography of Don Knotts". biography.com.
- 1 2 Knotts, Don. The Don Knotts Story. p. 18.
- ↑ T/5 Don Knotts - Military Timeline army.togetherweserved.com. Retrieved August 11, 2021.
- ↑ "Don Knotts Obituary". legacy.com. 25 בפברואר 2006.
- ↑ "No Time for Sergeants: Opening Night Cast". Playbill. בינואר 1956.
- ↑ "No Time For Sergeants (1958) -- (Movie Clip) Manual Dexterity". Turner Classic Movies (באנגלית).
- ↑ Monush, Barry (2003). Screen World Presents the Encyclopedia of Hollywood Film Actors: From the Silent Era to 1965. Vol. 1. Hal Leonard Corporation. p. 397. ISBN 1-55783-551-9.
- ↑ "Don Knotts." (אורכב 22.05.2008 בארכיון Wayback Machine) Museum of Broadcast Communications
- ↑ Beck, Ken; Clark, Jim (2000). Mayberry Memories: The Andy Griffith Show Photo Album (40 ed.). Thomas Nelson Inc. p. 6. ISBN 1-55853-830-5.
- ↑ Beck, Ken; Clark, Jim (2000). The Andy Griffith Show Book (3 ed.). Macmillan. p. 129. ISBN 0-312-26287-6.
- ↑ "Frances Yarborough | The Quiet, Steady Partner Behind Don Knotts" (באנגלית אמריקאית). 2025-09-24.
- ↑ Collins, Scott (25 בפברואר 2006). "Don Knotts, star of 'The Andy Griffith Show,' dead at 81". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-5 ביולי 2012.
- ↑ Scott Collins (3 ביולי 2012). "Don Knotts, star of 'The Andy Griffith Show,' dead at 81". Los Angeles Times.
- ↑ "Don Knotts Statue Unveiled in Morgantown Knotts". wvpublic.org. 25 ביולי 2016. אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2020.
| פרס אמי לשחקן משנה מצטיין בסדרת קומדיה | ||
|---|---|---|
| 1954–1975 | ארט קרני (1954) • ארט קרני (1955) • ארט קרני (1956) • קרל ריינר (1957) • קרל ריינר (1958) • תום פוסטון (1959) • דון נוטס (1961) • דון נוטס (1962) • דון נוטס (1963) • דון נוטס (1966) • דון נוטס (1967) • ורנר קלמפרר (1968) • ורנר קלמפרר (1969) • מייקל קונסטנטין (1970) • אדוארד אסנר (1971) • אדוארד אסנר (1972) • טד נייט (1973) • רוב ריינר (1974) • אדוארד אסנר (1975) | |
| 1976–2000 | טד נייט (1976) • גארי בורגהוף (1977) • רוב ריינר (1978) • רוברט גיום (1979) • הארי מורגן (1980) • דני דה ויטו (1981) • כריסטופר לויד (1982) • כריסטופר לויד (1983) • פאט הרינגטון ג'וניור (1984) • ג'ון להרוקט (1985) • ג'ון להרוקט (1986) • ג'ון להרוקט (1987) • ג'ון להרוקט (1988) • וודי הרלסון (1989) • אלכס רוקו (1990) • ג'ונתן וינטרס (1991) • מייקל ג'טר (1992) • מייקל ריצ'רדס (1993) • מייקל ריצ'רדס (1994) • דייוויד הייד פירס (1995) • ריפ טורן (1996) • מייקל ריצ'רדס (1997) • דייוויד הייד פירס (1998) • דייוויד הייד פירס (1999) • שון הייז (2000) | |
| 2001–הווה | פיטר מקניקול (2001) • בראד גארט (2002) • בראד גארט (2003) • דייוויד הייד פירס (2004) • בראד גארט (2005) • ג'רמי פיבן (2006) • ג'רמי פיבן (2007) • ג'רמי פיבן (2008) • ג'ון קראייר (2009) • אריק סטונסטריט (2010) • טיי בארל (2011) • אריק סטונסטריט (2012) • טוני הייל (2013) • טיי בארל (2014) • טוני הייל (2015) • לואי אנדרסון (2016) • אלק בולדווין (2017) • הנרי וינקלר (2018) • טוני שלהוב (2019) • דן לוי (2020) • ברט גולדשטיין (2021) • ברט גולדשטיין (2022) • איבון מוס-בכרך (2023) • איבון מוס-בכרך (2024) • ג'ף הילר (2025) | |