דון קאמילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דון קאמילו (Don Camillo), דמות בדיונית - גיבור סיפוריו הקצרים של הסופר האיטלקי ג'ובני גוארסקי.

"אביו" הספרותי של דון קאמילו, ג'ובני גוארסקי בשנת 1945

דמותו של דון קאמילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון קאמילו התפרסם הודות לסדרת סיפורים קצרים, שכתב גוארסקי. בסיפורים אלה הוא מופיע ככומר כפרי לצד חברו/יריבו פפונה (Peppone) - ראש הכפר הקומוניסט. אופיו של דון קאמילו כמו שמו, מושפעים מדמותו האמיתית של דון קאמילו ולוטה (1998-1912), כומר קתולי שלחם בשורות הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה, נאסר על ידי הנאצים ונשלח למחנות הריכוז דכאו ומאוטהאוזן.


עלילת הסיפורים מתרחשת בשנות ה-50 המוקדמות במאה הקודמת בעמק הפו בצפון איטליה, על רקע תוכנית מרשל. בעוד שדון קאמילו תומך בתוכנית, פפונה מתנגד לה בכל מאודו, ורואה בה תוכנית אפלה להשתלטות האימפריאליסטים על משאבי העם. דון קאמילו ופפונה מתגוררים בכפר קטן, שגוארסקי אינו מציין את שמו המפורש, אלא מכנה אותו כ"העולם הקטן" ("el piccolo mondo").[1] דון קאמילו הוא גבר חזק ומגודל המתלהב בקלות. נאמר עליו שהוא יכול לקרוע בידיו חפיסת קלפים שלמה. כשהרוחות מתחממות, הוא איננו טומן ידו בצלחת, וכמותו גם פפונה. חברותם החלה כאשר נלחמו יחדיו בשורות הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה כנגד הפשיסטים. לאחר שפנו לפוליטיקה התגלעה ביניהם יריבות, אך ברגעי האמת נשכחים מהם חילוקי הדעות האידאולוגיים. לצד שני הגיבורים מתייצב גיבור נוסף, והוא ישו, המתנוסס על הצלב בכנסייתו של דון קאמילו. דון קאמילו שופך בצר לו את ליבו, ואילו ישו עונה ומוכיח אותו על דעותיו הקדומות וקשי ליבו. גוארסקי נהג לאייר בראש סיפוריו קריקטורה קלילה ויש לראות בה חלק בלתי-נפרד מהסיפור.
דמותו של דון קאמילו זכתה לאהדה נוספת בעקבות סדרת סרטים קומיים בכיכובו של השחקן הצרפתי פרננדל. וכן לסדרות טלוויזיוניות ומחזמר.
סך הכל נכתבו 347 סיפורים, שנאספו לשמונה ספרים.

דון קאמילו, כפי שגולם על ידי פרננדל

.

ג'ובני גוארסקי ופרננדל (כדון קאמילו) מתרעים בברסלו

.

דון קאמילו מונצח ברחוב, בברסלו, איטליה

סיפורי דון קאמילו בסדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mondo piccolo. Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1948.
  • 1953 ,Mondo piccolo. Don Camillo e il suo gregge, Milano, Rizzoli,
  • Mondo piccolo. Il compagno Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1963.
  • Mondo piccolo. Don Camillo e i giovani d'oggi, Milano, Rizzoli, 1969.
  • Mondo piccolo. Gente così - Mondo piccolo, Milano, Rizzoli, 1980.
  • Mondo piccolo. Lo spumarino pallido, Milano, Rizzoli, 1981.
  • Piccolo mondo borghese. Il decimo clandestino, Milano, Rizzoli, 1982.
  • Piccolo mondo borghese. Noi del Boscaccio, Milano, Rizzoli, 1983.
  • L'anno di Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1986.
  • Il breviario di don Camillo, Milano, Rizzoli, 1994.
  • Ciao, Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1996.
  • Don Camillo e Don Chichì, Milano, Rizzoli, 1996 [edizione integrale di Don Camillo e i giovani d'oggi]
  • Mondo piccolo. Tutto don Camillo, 3 voll., Milano, Rizzoli, 1998.
  • Don Camillo. Il Vangelo dei semplici, Milano, Ancora, 1999 [12 racconti di Giovannino Guareschi commentati da Giacomo Biffi, Giovanni Lugaresi, Giorgio Torelli, Alessandro Gnocchi, Mario Palmaro].
  • Qua la mano don Camillo. La teologia secondo Peppone, Milano, Ancora, 2000. [14 racconti di Giovannino Guareschi commentati da Michele Brambilla, Giovanni Lotto, Giovanni Lugaresi, Alessandro Maggiolini, Giorgio Torelli, Alessandro Gnocchi, Mario Palmaro]
  • Don Camillo e Peppone, Milano, RCS Libri
דון קאמילו מתדיין עם ישו

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין הספרים הרבים בסדרת דון קאמילו תורגמו לעברית אך מעט מהם. גוארסקי הציב תנאי מפורש שסיפוריו יתורגמו ישירות מאיטלקית, אתגר בו עמדו בשנות החמישים עמנואל אולסבנגר ודניאל שר. בשנת 2018 פורסם כרך חדש המכיל בתוכו שני ספרים שטרם ראו אור בעברית, בתרגומה של אסנת רז. יורשיו של גוארסקי, אלברטו גוארסקי וקאמילה אנוני (בנו ואחייניתו), העניקו אישור מיוחד לתרגמם מאנגלית, לרגל שנת היובל לפטירתו של המחבר.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים המבוססים על דמותו של דון קאמילו:

הנצחתו של דון קאמילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שדון קאמילו הוא אך דמות בדיונית, הוא זכה להנצחה כאישיות בשר ודם.

  • פסל רחוב בעיר ברסלו (Brescello), מחוז אמיליה-רומנו, איטליה.
  • מסעדת יוקרה ביפו, ישראל.
  • מסעדה מהוללת בקזבלנקה, מרוקו.
  • מוזיאון פפונה ודון קאמילו בברסלו, איטליה.
מוזיאון פפונה ודון קאמילו בברסלו, איטליה

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו המלא של הגיבור הוא דון קאמילו טרוצ'י (Don Camillo Tarocci) ושמו של יריבו- פפונה, הוא ג'וספה בוטאזי (Giuseppe Bottazzi). העיירה ברסלו נבחרה כמקום תואם ל"עולם הקטן" ולצילומי הסרטים.