דון קאמילו
 | |
| דון קאמילו בגילום פרננדל | |
| הופעה ראשונה |
דון קמילו  |
|---|---|
| יוצרים |
ג'ובני גוארסקי |
| גילום הדמות |
פרננדל |
| מידע | |
| אזרחות |
איטליה |
| דמויות קשורות | |
| אויבים |
פפונה |
  | |
דון קאמילו (באיטלקית: Don Camillo) הוא דמות בדיונית - גיבור סיפוריו הקצרים של הסופר האיטלקי ג'ובאנינו גוארסקי.
דמותו של דון קאמילו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דון קאמילו התפרסם הודות לסדרת סיפורים קצרים, שכתב גוארסקי. בסיפורים אלה הוא מופיע ככומר כפרי לצד חברו/יריבו פפונה (Peppone) - ראש הכפר הקומוניסט.
אופיו של דון קאמילו כמו שמו, מושפעים מדמותו האמיתית של דון קאמילו ולוטה (1998-1912), כומר קתולי שלחם בשורות הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה, נאסר על ידי הנאצים ונשלח למחנות הריכוז דכאו ומאוטהאוזן.
עלילת הסיפורים מתרחשת בשנות ה-50 המוקדמות במאה הקודמת בעמק הפו בצפון איטליה, על רקע תוכנית מרשל. בעוד שדון קאמילו תומך בתוכנית, פפונה מתנגד לה בכל מאודו, ורואה בה תוכנית אפלה להשתלטות האימפריאליסטים על משאבי העם. דון קאמילו ופפונה מתגוררים בכפר קטן, שגוארסקי אינו מציין את שמו המפורש, אלא מכנה אותו כ"העולם הקטן" ("el piccolo mondo").[1] דון קאמילו הוא גבר חזק ומגודל המתלהב בקלות. נאמר עליו שהוא יכול לקרוע בידיו חפיסת קלפים שלמה. כשהרוחות מתחממות, הוא איננו טומן ידו בצלחת, וכמותו גם פפונה. חברותם החלה כאשר נלחמו יחדיו בשורות הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה כנגד הפשיסטים. לאחר שפנו לפוליטיקה התגלעה ביניהם יריבות, אך ברגעי האמת נשכחים מהם חילוקי הדעות האידאולוגיים. לצד שני הגיבורים מתייצב גיבור נוסף, והוא ישו, המתנוסס על הצלב בכנסייתו של דון קאמילו. דון קאמילו שופך בצר לו את ליבו, ואילו ישו עונה ומוכיח אותו על דעותיו הקדומות וקשי ליבו. גוארסקי נהג לאייר בראש סיפוריו קריקטורה קלילה ויש לראות בה חלק בלתי-נפרד מהסיפור.
דמותו של דון קאמילו זכתה לאהדה נוספת בעקבות סדרת סרטים קומיים בכיכובו של השחקן הצרפתי פרננדל. וכן לסדרות טלוויזיוניות ומחזמר.
סך הכל נכתבו 347 סיפורים, שנאספו לשמונה ספרים.
.
סיפורי דון קאמילו בסדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mondo piccolo. Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1948.
- 1953 ,Mondo piccolo. Don Camillo e il suo gregge, Milano, Rizzoli,
- Mondo piccolo. Il compagno Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1963.
- Mondo piccolo. Don Camillo e i giovani d'oggi, Milano, Rizzoli, 1969.
- Mondo piccolo. Gente così - Mondo piccolo, Milano, Rizzoli, 1980.
- Mondo piccolo. Lo spumarino pallido, Milano, Rizzoli, 1981.
- Piccolo mondo borghese. Il decimo clandestino, Milano, Rizzoli, 1982.
- Piccolo mondo borghese. Noi del Boscaccio, Milano, Rizzoli, 1983.
- L'anno di Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1986.
- Il breviario di don Camillo, Milano, Rizzoli, 1994.
- Ciao, Don Camillo, Milano, Rizzoli, 1996.
- Don Camillo e Don Chichì, Milano, Rizzoli, 1996 [edizione integrale di Don Camillo e i giovani d'oggi]
- Mondo piccolo. Tutto don Camillo, 3 voll., Milano, Rizzoli, 1998.
- Don Camillo. Il Vangelo dei semplici, Milano, Ancora, 1999 [12 racconti di Giovannino Guareschi commentati da Giacomo Biffi, Giovanni Lugaresi, Giorgio Torelli, Alessandro Gnocchi, Mario Palmaro].
- Qua la mano don Camillo. La teologia secondo Peppone, Milano, Ancora, 2000. [14 racconti di Giovannino Guareschi commentati da Michele Brambilla, Giovanni Lotto, Giovanni Lugaresi, Alessandro Maggiolini, Giorgio Torelli, Alessandro Gnocchi, Mario Palmaro]
- Don Camillo e Peppone, Milano, RCS Libri
תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבין הספרים הרבים בסדרת דון קאמילו תורגמו לעברית אך מעט מהם. גוארסקי הציב תנאי מפורש שסיפוריו יתורגמו ישירות מאיטלקית, אתגר בו עמדו בשנות החמישים עמנואל אולסבנגר ודניאל שר. בשנת 2018 פורסם כרך חדש המכיל בתוכו שני ספרים שטרם ראו אור בעברית, בתרגומה של אסנת רז. יורשיו של גוארסקי, אלברטו גוארסקי וקאמילה אנוני (בנו ואחייניתו), העניקו אישור מיוחד לתרגמם מאנגלית, לרגל שנת היובל לפטירתו של המחבר.
- עולמו הקטן של דון קאמילו, מאיטלקית: עמנואל אולסבנגר, תל אביב: מסדה, 1954. (הוצאה נוספת: חיפה: איתמר)
- דון קאמילו וצאן מרעיתו, מאיטלקית: דניאל שר, תל אביב: מסדה, 1956. (הוצאה נוספת: חיפה: איתמר)
- דון קאמילו אוחז בזנבו של השטן / קומראד דון קאמילו, מאנגלית: אסנת רז, תל אביב: הוצאת קמין, 2018.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים המבוססים על דמותו של דון קאמילו:
- The Little World of Don Camillo - Don Camillo (1952)
- The Return of Don Camillo - Il ritorno di Don Camillo (1953)
- Don Camillo's Last Round - Don Camillo e l'onorevole Peppone (1956)
- Don Camillo: Monsignor - Don Camillo Monsignore... ma non troppo! (1961)
- Don Camillo in Moscow - Il compagno Don Camillo (1965)
- Don Camillo (1983 film)|Don Camillo, remake by Terence Hill (1983)
הנצחתו של דון קאמילו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שדון קאמילו הוא אך דמות בדיונית, הוא זכה להנצחה כאישיות בשר ודם.
- פסל רחוב בעיר ברסלו (Brescello), מחוז אמיליה-רומנו, איטליה.
- מסעדת יוקרה ביפו, ישראל.
- מסעדה מהוללת בקזבלנקה, מרוקו.
- מוזיאון פפונה ודון קאמילו בברסלו, איטליה.
.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עולמו הקטן של דון קאמילו - ג'ובאני גוארסקי (ביקורות)
- מו”ל אוהב ספרים? – דון קמילו בהוצאת קמין
- דון קמילו: איטליה, ניו יורק ויפו נפגשות במסעדת שף חדשה
- Don Camillo
- דון קאמילו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמו המלא של הגיבור הוא דון קאמילו טארוצ'י (Don Camillo Tarocci) ושמו של יריבו- פפונה, הוא ג'וזפה בוטאצי (Giuseppe Bottazzi). העיירה ברסלו נבחרה כמקום תואם ל"עולם הקטן" ולצילומי הסרטים.