דון ריקלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דון ריקלס
Donald Jay Rickles
Don Rickles 1.jpg
לידה 8 במאי 1926
קווינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2017 (בגיל 90)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Donald Jay Rickles עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אמי לבידור בפריים טיים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סטנדאפיסט, שחקן, מנחה טלוויזיה, זמר, רקדן, מדבב, קומיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Barbara Sklar עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Larry Rickles עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.donrickles.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דונלד "דון" ג'יי ריקלסאנגלית: Donald Jay Rickles;‏ 8 במאי 1926 - 6 באפריל 2017) היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. נחשב כמלך ז'אנר הסטנד-אפ המעליב.

ילדות, שירות צבאי וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק למשפחה יהודית לאב סוכן ביטוח ולאם עקרת בית. כנער החל לעסוק בסטנד אפ, בתחילה השתמש בחומר שנכתב מראש אך עד מהרה ראה שהקהל מעדיף את העלבונות המאולתרים שהטיח בהם. ריקלס העיד על עצמו שהושפע רבות מהקומיקאי ג'ק אי. לאונרד, הנחשב כממציא ז'אנר הסטנד-אפ המעליב. אחד מהעלבונות המפורסמים שלו באותה תקופה היה שעבד במועדון לילה בלוס אנג'לס, פרנק סינטרה נכנס וריקלס קורא לעברו: "תרגיש בבית, פרנק, תכה מישהו" תוך שהוא מכוון למזגו החם של סינטרה וקשריו עם המאפיה.

ב-1944 גויס ריקלס לצי האמריקני ושירת כספן על ה-"USS-קריין". לאחר שנתיים, ב-1946, שוחרר ריקלס מהצי והחל ללמוד דרמה ולשחק בתפקידים קטנים בטלוויזיה ובקולנוע.

הזינוק בקריירת הסטנד אפ וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 הופיע ריקלס כאורח ב"טונייט שואו עם ג'וני קרסון". הופעה זו הייתה הראשונה ביותר מתוך מאה הופעות נוספות בתוכנית, נתון ההופך את ריקלס לאחד האורחים הפופולרים ביותר בכל תולדות התוכנית ובכולן הוא היה מטיח עלבונות משעשעים בקרסון ובשאר אורחי התוכנית. באותו אופן, ריקלס גם הופיע בתוכניות של דין מרטין ופרנק סינטרה. ריקלס הפך לאחד מאמני הסטנד-אפ האהובים ביותר בארצות הברית

דון ריקלס (מימין) וג'וני קרסון בעת "תקרית הסיגריות".

ב-1968 הוציא את אלבום הקומדיה הראשון שלו, "Hello Dummy" ("שלום טמבל") - הקלטה של הופעה חיה שלו בלאס וגאס.

"תקרית קופסת הסיגריות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19761978 כיכב ריקלס בסדרה קומית על הצי האמריקני, "C.P.O. Sharkey" ("הרס"ר שארקי") כרב-סמל ראשון מטורלל וקשה. בזמן שידורה של הסדרה, הופיע ריקלס, כהרגלו, בטונייט שואו עם המנחה-אורח, בוב ניוהארט. במהלך הטחת עלבונות במנחה, ריקליס הלם עם קופסת הסיגריות מעץ (שקרסון שמר על שולחן המנחה) כבחותמת ושבר אותה בטעות. כאשר קרסון חזר למחרת לתוכנית מחופשתו וגילה זאת, הוא לקח צוות צילום באמצע התוכנית ועבר לאולפן הסמוך, בו צולמה הסדרה של ריקלס, ואלה הפסיקו את הצילומים שלה. קרסון, בפעם הראשונה, החל מטיח עלבונות קומיים בריקלס, להנאתם הרבה של הקהל בשתי התוכניות. קטע מאולתר זה, הוא אחד מהקטעים הזכורים ביותר מהטונייט שואו ונחשב אחד הקטעים הקומיים הגדולים של שנות ה-70.

הקריירה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

 ב-2007 ריקלס הופיעה בהופעת אורח בסדרה היחידה ב-2007 ריקלס הוציא ספר בשם הספר של ריקלס (rickles book) באותה שנה יצא גם סרט דוקומנטרי על פועלו של ריקלס בשםMr. Warmth: The Don Rickles Project,שזכה באמי

בהמשך הקריירה הופיע ריקלס בלא מעט סרטי קולנוע, ביניהם "קזינו" של מרטין סקורסזה וכמדובב בסרטי ההנפשה: "צעצוע של סיפור", "צעצוע של סיפור 2", "צעצוע של סיפור 3" ו"צעצוע של סיפור 4" (בתפקיד "ראש-תפוד") של פיקסאר ו"החרב הקסומה" (בתפקיד "קורנוול") של האחים וורנר. למרות גילו המתקדם, המשיך להופיע כסטנדאפיסט בתוכניות אירוח רבות, כגון "הטונייט שואו עם ג'יי לנו", "הלייט שואו עם דייוויד לטרמן" ,"לייט נייט עם קונאן או'בריין" ו"ג'ימי קימל לייב".

בשנת 2000 הופיע ריקלס בתוכניתו של קונאן או'בריין, יחד עם ממשיך דרכו בז'אנר הסטנד-אפ המעליב - טריומף, כלב העלבונות הקומי. בדרך כלל בתוכנית, טריומף מציע לחרבן על אורחיו של או'בריין, אך הפעם הוא כל כך התפעם למראהו של מורו ורבו והציע, כמחווה של כבוד עילאי, שריקלס יחרבן עליו. ב-2014 ערוץ ספייק ערך אירוע לכבוד דון ריקלס בשם"One Night Only: An All-Star Comedy Tribute to Don Rickles". האירוע ערך שעתיים ובו השתתפו ג'רי סיינפלד,ג'ון סטיוארט,מרטין סקורסזה, רוברט דה נירו, איימי פולר, דייוויד לטרמן, ג'וני דפ,וטינה פיי. ב-6 באפריל 2017 נפטר ריקלס בביתו ממחלת כליות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דון ריקלס בוויקישיתוף