לדלג לתוכן

דון ריקלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דון ריקלס
Donald Jay Rickles
לידה 8 במאי 1926
קווינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2017 (בגיל 90)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מאונט סיני עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Donald Jay Rickles עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1943–2017 (כ־74 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג Barbara Sklar (19652017) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Larry Rickles, Mindy Rickles עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.donrickles.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דונלד "דון" ג'יי ריקלסאנגלית: Donald Jay Rickles;‏ 8 במאי 19266 באפריל 2017) היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. נחשב כמלך ז'אנר הסטנד-אפ המעליב.

ילדות, שירות צבאי וראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק למשפחה יהודית לאב סוכן ביטוח ולאם עקרת בית. כנער החל לעסוק בסטנד-אפ, בתחילה השתמש בחומר שנכתב מראש אך עד מהרה ראה שהקהל מעדיף את העלבונות המאולתרים שהטיח בהם. ריקלס העיד על עצמו שהושפע רבות מהקומיקאי ג'ק אי. לאונרד, הנחשב כממציא ז'אנר הסטנד-אפ המעליב. אחד מהעלבונות המפורסמים שלו באותה תקופה היה שעבד במועדון לילה בלוס אנג'לס, פרנק סינטרה נכנס וריקלס קורא לעברו: "תרגיש בבית, פרנק, תכה מישהו" תוך שהוא מכוון למזגו החם של סינטרה וקשריו עם המאפיה.

ב-1944 גויס ריקלס לצי האמריקני ושירת כספן על ה-"USS-קריין". לאחר שנתיים, ב-1946, שוחרר ריקלס מהצי והחל ללמוד דרמה ולשחק בתפקידים קטנים בטלוויזיה ובקולנוע.

ריקלס קודש לבנייה החופשית ב-6 ביוני 1953 בלשכת Service City Geba Lodge #1009, אסטוריה ניו-יורק.

הזינוק בקריירת הסטנד-אפ וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 הופיע ריקלס כאורח ב"טונייט שואו עם ג'וני קרסון". הופעה זו הייתה הראשונה ביותר מתוך מאה הופעות נוספות בתוכנית, נתון ההופך את ריקלס לאחד האורחים הפופולרים ביותר בכל תולדות התוכנית ובכולן הוא היה מטיח עלבונות משעשעים בקרסון ובשאר אורחי התוכנית. באותו אופן, ריקלס גם הופיע בתוכניות של דין מרטין ופרנק סינטרה. ריקלס הפך לאחד מאמני הסטנד-אפ האהובים ביותר בארצות הברית

דון ריקלס (מימין) וג'וני קרסון בעת "תקרית הסיגריות".

ב-1968 הוציא את אלבום הקומדיה הראשון שלו, "Hello Dummy" ("שלום טמבל") – הקלטה של הופעה חיה שלו בלאס וגאס.

ב-1970 הופיע בסרט "הנועזים בעורף האויב" לצידם של קלינט איסטווד וטלי סוואלס.

"תקרית קופסת הסיגריות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19761978 כיכב ריקלס בסדרה קומית על הצי האמריקני, "C.P.O. Sharkey" ("הרס"ר שארקי") כרב-סמל ראשון מטורלל וקשה. בזמן שידורה של הסדרה, הופיע ריקלס, כהרגלו, בטונייט שואו עם המנחה-אורח, בוב ניוהארט. במהלך הטחת עלבונות במנחה, ריקליס הלם עם קופסת הסיגריות מעץ (שקרסון שמר על שולחן המנחה) כבחותמת ושבר אותה בטעות. כאשר קרסון חזר למחרת לתוכנית מחופשתו וגילה זאת, הוא לקח צוות צילום באמצע התוכנית ועבר לאולפן הסמוך, בו צולמה הסדרה של ריקלס, ואלה הפסיקו את הצילומים שלה. קרסון, בפעם הראשונה, החל מטיח עלבונות קומיים בריקלס.

הקריירה המאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 ריקלס הופיע בהופעת אורח בסדרה היחידה, והוציא ספר בשם "הספר של ריקלס" (rickles book). באותה שנה יצא גם סרט דוקומנטרי על פועלו, בשם Mr. Warmth: The Don Rickles Project, שזכה באמי.

בהמשך הקריירה הופיע ריקלס בלא מעט סרטי קולנוע, ביניהם "קזינו" של מרטין סקורסזה וכמדובב בסרטי ההנפשה: "צעצוע של סיפור", "צעצוע של סיפור 2", "צעצוע של סיפור 3" ו"צעצוע של סיפור 4" (בתפקיד "ראש-תפוד") של פיקסאר ו"החרב הקסומה" (בתפקיד "קורנוול") של האחים וורנר. למרות גילו המתקדם, המשיך להופיע כסטנדאפיסט בתוכניות אירוח רבות, כגון "הטונייט שואו עם ג'יי לנו", "לייט שואו עם דייוויד לטרמן", "לייט נייט עם קונאן או'בריין" ו"ג'ימי קימל לייב".

בשנת 2000 התארח בתוכניתו של קונאן או'בריין, יחד עם טריומף, כלב העלבונות הקומי.

ב-2014 ערוץ ספייק ערך אירוע לכבוד דון ריקלס בשם"One Night Only: An All-Star Comedy Tribute to Don Rickles". האירוע ארך שעתיים ובו השתתפו ג'רי סיינפלד, ג'ון סטיוארט, מרטין סקורסזה, רוברט דה נירו, איימי פולר, דייוויד לטרמן, ג'וני דפ, וטינה פיי.

ב-6 באפריל 2017 נפטר ריקלס בביתו ממחלת כליות.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דון ריקלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]