דון ריקלס

דון ריקלס
Donald Jay Rickles
לידה	8 במאי 1926; קווינס, ארצות הברית
פטירה	6 באפריל 2017 (בגיל 90); בוורלי הילס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונט סיני
שם לידה	Donald Jay Rickles
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1943–2017 (כ־74 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה (1948); תיכון ניוטון ;
בן או בת זוג	Barbara Sklar (1965–2017)
צאצאים	Larry Rickles, Mindy Rickles
פרסים והוקרה	פרס אמי לבידור בפריים טיים; מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה; מדליית המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט; מדליית המערכה האמריקנית; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	http://www.donrickles.com/
	פרופיל ב-IMDb

דונלד "דון" ג'יי ריקלס (באנגלית: Donald Jay Rickles;‏ 8 במאי 1926 – 6 באפריל 2017) היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. נחשב כמלך ז'אנר הסטנד-אפ המעליב.

ילדות, שירות צבאי וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק למשפחה יהודית לאב סוכן ביטוח ולאם עקרת בית. כנער החל לעסוק בסטנד-אפ, בתחילה השתמש בחומר שנכתב מראש אך עד מהרה ראה שהקהל מעדיף את העלבונות המאולתרים שהטיח בהם. ריקלס העיד על עצמו שהושפע רבות מהקומיקאי ג'ק אי. לאונרד, הנחשב כממציא ז'אנר הסטנד-אפ המעליב. אחד מהעלבונות המפורסמים שלו באותה תקופה היה שעבד במועדון לילה בלוס אנג'לס, פרנק סינטרה נכנס וריקלס קורא לעברו: "תרגיש בבית, פרנק, תכה מישהו" תוך שהוא מכוון למזגו החם של סינטרה וקשריו עם המאפיה.

ב-1944 גויס ריקלס לצי האמריקני ושירת כספן על ה-"USS-קריין". לאחר שנתיים, ב-1946, שוחרר ריקלס מהצי והחל ללמוד דרמה ולשחק בתפקידים קטנים בטלוויזיה ובקולנוע.

ריקלס קודש לבנייה החופשית ב-6 ביוני 1953 בלשכת Service City Geba Lodge #1009, אסטוריה ניו-יורק.

הזינוק בקריירת הסטנד-אפ וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 הופיע ריקלס כאורח ב"טונייט שואו עם ג'וני קרסון". הופעה זו הייתה הראשונה ביותר מתוך מאה הופעות נוספות בתוכנית, נתון ההופך את ריקלס לאחד האורחים הפופולרים ביותר בכל תולדות התוכנית ובכולן הוא היה מטיח עלבונות משעשעים בקרסון ובשאר אורחי התוכנית. באותו אופן, ריקלס גם הופיע בתוכניות של דין מרטין ופרנק סינטרה. ריקלס הפך לאחד מאמני הסטנד-אפ האהובים ביותר בארצות הברית

דון ריקלס (מימין) וג'וני קרסון בעת "תקרית הסיגריות".

ב-1968 הוציא את אלבום הקומדיה הראשון שלו, "Hello Dummy" ("שלום טמבל") - הקלטה של הופעה חיה שלו בלאס וגאס.

ב-1970 הופיע בסרט "הנועזים בעורף האויב" לצידם של קלינט איסטווד וטלי סוואלס.

"תקרית קופסת הסיגריות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1976–1978 כיכב ריקלס בסדרה קומית על הצי האמריקני, "C.P.O. Sharkey" ("הרס"ר שארקי") כרב-סמל ראשון מטורלל וקשה. בזמן שידורה של הסדרה, הופיע ריקלס, כהרגלו, בטונייט שואו עם המנחה-אורח, בוב ניוהארט. במהלך הטחת עלבונות במנחה, ריקליס הלם עם קופסת הסיגריות מעץ (שקרסון שמר על שולחן המנחה) כבחותמת ושבר אותה בטעות. כאשר קרסון חזר למחרת לתוכנית מחופשתו וגילה זאת, הוא לקח צוות צילום באמצע התוכנית ועבר לאולפן הסמוך, בו צולמה הסדרה של ריקלס, ואלה הפסיקו את הצילומים שלה. קרסון, בפעם הראשונה, החל מטיח עלבונות קומיים בריקלס.

הקריירה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 ריקלס הופיע בהופעת אורח בסדרה היחידה, והוציא ספר בשם "הספר של ריקלס" (rickles book). באותה שנה יצא גם סרט דוקומנטרי על פועלו, בשם Mr. Warmth: The Don Rickles Project, שזכה באמי.

בהמשך הקריירה הופיע ריקלס בלא מעט סרטי קולנוע, ביניהם "קזינו" של מרטין סקורסזה וכמדובב בסרטי ההנפשה: "צעצוע של סיפור", "צעצוע של סיפור 2", "צעצוע של סיפור 3" ו"צעצוע של סיפור 4" (בתפקיד "ראש-תפוד") של פיקסאר ו"החרב הקסומה" (בתפקיד "קורנוול") של האחים וורנר. למרות גילו המתקדם, המשיך להופיע כסטנדאפיסט בתוכניות אירוח רבות, כגון "הטונייט שואו עם ג'יי לנו", "לייט שואו עם דייוויד לטרמן" ,"לייט נייט עם קונאן או'בריין" ו"ג'ימי קימל לייב".

בשנת 2000 התארח בתוכניתו של קונאן או'בריין, יחד עם טריומף, כלב העלבונות הקומי.

ב-2014 ערוץ ספייק ערך אירוע לכבוד דון ריקלס בשם"One Night Only: An All-Star Comedy Tribute to Don Rickles". האירוע ארך שעתיים ובו השתתפו ג'רי סיינפלד,ג'ון סטיוארט, מרטין סקורסזה, רוברט דה נירו, איימי פולר, דייוויד לטרמן, ג'וני דפ, וטינה פיי.

ב-6 באפריל 2017 נפטר ריקלס בביתו ממחלת כליות.^[1]