דונלד מרטינו

דונלד מרטינו
Donald Martino

אין תמונה חופשית
לידה	16 במאי 1931 פליינפילד, ארצות הברית
פטירה	8 בדצמבר 2005 (בגיל 74) אנטיגואה, אנטיגואה וברבודה
מוקד פעילות	ניו אינגלנד
מקום לימודים	אוניברסיטת סירקיוז, אוניברסיטת פרינסטון, תיכון פליינפילד
סוגה	שיטת שנים-עשר הטונים, אמנות מוזיקלית, מוזיקה קלאסית עכשווית, הרמוניה אטונאלית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	קלרינט
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1967) פרס פוליצר למוזיקה (1974) תוכנית פולברייט מלגת גוגנהיים (1982) מלגת גוגנהיים (1973) פרס האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות (1967)
פרופיל ב-IMDb

דונלד מרטינו (באנגלית: Donald Martino;‏ 16 במאי 1931 – 8 בדצמבר 2005) היה מלחין אמריקאי, זוכה פרס פוליצר.

קורות חייו

לימודים

מרטינו נולד בפליינפילד שבניו ג'רזי. הוא למד לתואר ראשון במוזיקה באוניברסיטת סירקיוז ולתואר שני באוניברסיטת פרינסטון, וכן למד הלחנה אצל ארנסט בייקון (Ernst Bacon), רוג'ר סשנס, מילטון בביט במלגת פולברייט בשנים 1954-56 והשתלם בפירנצה אצל לואיג'י דאלאפיקולה. רוב יצירותיו הבוגרות (בהן יצירות פסאודו-טונאליות כמו "מקהלות פאראדיזו" ו"שבעה קטעי קדושה") חוברו תוך שימוש בשיטת שנים-עשר הטונים; עולם הצלילים שלו דמה יותר לעולמו הלירי של דאלאפיקולה מאשר לאלה של יתר מוריו.

קריירת הלחנה והוראה

הפסנתרן איזלי בלקווד ( Easley Blackwood) הזמין אצל מרטינו את היצירה "סונאטה פיאניסיסימו" בבקשה מפורשת, שתהיה זו אחת היצירות הקשות ביותר שנכתבו מאז ומעולם. התוצאה אכן מציבה דרישות נשגבות למבצע, אך אף על פי כן הוקלטה פעמים אחדות (אם כי לא בידי בלקווד, שנמנע מלנגן אותה).

מרטינו הגיש למילטון באביט לפחות שתי ברכות יום-הולדת מוזיקליות: "B,a,b,b,it,t" ביום הולדתו ה-50 ו"קונצ'רטו משולש" ביום הולדתו ה-60.

יש סבורים, שלו היה מרטינו אירופאי ולא אמריקאי, היה זוכה להכרה רבה פי כמה ולתמיכה ממשלתית, שהייתה מאפשרת לו להקדיש את חייו להלחנת דנטה, כפי שעשה ב"מקהלות פאראדיזו" שלו, לשנים סולנים, שתי מקהלות, סרט הקלטה ותזמורת. עם זאת, גדולתו באה לביטוי רק ב"סונאטה פיאניסיסימו" שלו. בשנת 1978 הקים הוצאה לאור בשם דנטאליאן לקידום המוזיקה שלו. הדמיון העשיר וההקפדה על שלמות היצירה ניכרים בכתיבתו של מרטינו, הן ביצירות להרכבים מוזיקליים והן ביצירות סולו, שם הוא מוודא שלמות ודיוק בהפקת הצלילים ממש כפי שהתכוון להם בכתיבתו באמצעות הוראות ביצוע דקדקניות ככל האפשר. עם זאת, הוא מאפשר למבצע גמישות בלתי מבוטלת בתוך המסגרת הקפדנית שהוא מכתיב לו. לא זו בלבד, שמרטינו ידע לנצל כהלכה את סגולותיו המיוחדות של כלי נגינה מסוים, אלא שאף הרחיב אותן ליצירת רושם של כלי חדש, שלא היה קיים לפניו. האזנה למוזיקה של מרטינו העניקה לשומע חוויה חדשה, מעשירה ואפילו שונה מכל מה שהכיר, הן של כלי הנגינה והן של המוזיקה עצמה. הוא השתמש במצלול ובטכניקה הייחודים לכל כלי נגינה לביטוי דרמטי ורעיוני באמצעות המוזיקה, וכן למתן הזדמנויות לווירטואוזיות מרשימה.

מרטינו לימד באוניברסיטת ייל, בקונסרבטוריון ניו אינגלנד למוזיקה, באוניברסיטת ברנדייס ובאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1973 היה מלחין הבית במרכז ברקשייר למוזיקה, שם נשא כמה שנים הרצאות בנושא מוזיקה עכשווית בקורסי קיץ.

בשנת 1974 זכה בפרס פוליצר למוזיקה על יצירתו הקאמרית "נוטורנו". התזמורת הסימפונית של בוסטון, קרן סרגיי קוסביצקי וקרן קולידג' הזמינו אצלו יצירות.

כתב העת "פרספקטיבות של מוזיקה חדשה" הקדיש ב-1991 מנחה בת 292 עמודים למרטינו.

ב-2005 נפטר מרטינו בעת הפלגת נופש בדרך לאנטיגואה. קונצרט לזכרו התקיים בקונסרבטוריון ניו אינגלנד ב-8 במאי 2007. חברת נאבונה הוציאה הקלטה של הקונצרט בשנת 2009.

פרסים ואותות הוקרה

• פרס BMI ‏ (1953, 1954)
• פרס המכון הלאומי לאמנויות ולספרות (1967)
• פרס NEA ‏ (1977, 1987, 1989)
• פרס אמנויות היצירה של אוניברסיטת ברנדייס (1964)
• שלושה מענקי גוגנהיים (1967-8, 1973-4, 1982-3)
• פרס פוליצר (1974)
• פרס מרכז קנדי (1985)
• חבר במכון של האקדמיה האמריקאית
• חבר במכון לאמנויות ולספרות
• עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

קישורים חיצוניים

• דונלד מרטינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דונלד מרטינו, באתר AllMusic (באנגלית)
• דונלד מרטינו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דונלד מרטינו, באתר Discogs (באנגלית)