דונלד מ. פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דונלד מ. פיין
Donald M. Payne
דיוקנו הרשמי של פיין בקונגרס
דיוקנו הרשמי של פיין בקונגרס
דיוקנו הרשמי של פיין בקונגרס
לידה 16 ביולי 1934
ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה 6 במרץ 2012 (בגיל 77)
ליווינגסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שם מלא דונלד מילפורד פיין ג'וניור
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת סיטון הול, מכללת ספרינגפילד
עיסוק פוליטיקאי, מורה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של ניו ג'רזי
3 בינואר 19896 במרץ 2012
(23 שנים)
→ פיטר רודינו
פרסים והוקרה
מדליית השירות הדמוקרטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דונלד מילפורד פייןאנגלית: Donald Milford Payne‏; 16 ביולי 19346 במרץ 2012) היה פוליטיקאי אמריקאי, שבמשך 23 שנה כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של מדינת ניו ג'רזי. פיין היה חבר המפלגה הדמוקרטית, וייצג מחוז בחירה בו שוכנות הערים אליזבת, ניוארק וג'רזי סיטי לצד אזורים פרווריים של מחוזות ניו ג'רזי יוניון ואסקס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין נולד בניוארק והיה בוגר מחזור 1952 של בית הספר התיכון ברינגר. את לימודיו לתואר ראשון עשה באוניברסיטת סיטון הול (Seton Hall University), וסיים את לימודיו בשנת 1957. לאחר סיום לימודיו הגבוהים המשיך ללימודי תואר שני במכללת ספרינגפילד השוכנת במסצ'וסטס. בטרם נבחר לקונגרס ב-1988, היה פיין מנהל ב-"Prudential Financial", סגן נשיא בחברה ".Urban Data Systems Inc", ומורה בבתי הספר הציבוריים של ניוארק. ב-1970 הפך פיין לנשיא השחור הראשון של המועצה הלאומית של ימק"א. בין השנים 1973–1981 היה יו"ר ועדת השיקום והפליטים העולמית של ימק"א[1].

הקריירה הפוליטית של פיין החלה בשנת 1972, כאשר נבחר למועצת נציבי מחוז אסקס. ב-1978 התמודד פיין נגד פיטר שפירו וסיים במקום השלישי בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד נציב מחוז אסקס, ובמקביל השריף ג'ון פ. קריאן העפיל למקום השני. ב-1982 נבחר פיין למועצה העירונית של ניוארק וכיהן שם במשך שלוש תקופות כהונה, וב-1988 התפטר זמן קצר לאחר היבחרו אל הקונגרס של ארצות הברית.

פיין התמודד נגד חבר הקונגרס האמריקני פיטר רודינו (אנ') בבחירות המקדימות הדמוקרטיות של 1980 ו-1986 אך הפסיד בשתי הפעמים. רודינו פרש בבחירות 1988 לאחר 40 שנה רצופות בקונגרס. בפריימריז של שנה זו גבר פיין על חבר המועצה העירונית ראלף ט. גרנט ג'וניור, במה שהיה התחרות האמיתית במעוז דמוקרטי מובהק זה. מאז הוא נבחר מחדש 11 פעמים ללא התנגדות מהותית, ומעולם לא גרף מתחת ל-75% מקולות הבוחרים.

דפוס ההצבעה של פיין נחשב באופן עקבי לפרוגרסיבי ביותר מבין כל חברי הקונגרס מניו ג'רזי. הוא היה בעד הזכות להפלות ונגד עונש מוות. הוא היה חבר ויושב ראש השדולה השחורה הקונגרס. פיין נבחר בשנת 2002 על ידי מנהיגת המיעוט ננסי פלוסי לכהן בוועדת ההיגוי הדמוקרטית. ועדת ההיגוי הדמוקרטית בוחרת באילו ועדות בית הנבחרים ישרתו המחוקקים הדמוקרטים ובנוסף ממלאת חלק מכריע בעיצוב אג'נדת החקיקה של הדמוקרטים. בסוגיות בין-לאומיות היה פיין פעיל בנושאים הנוגעים לאפריקה, במיוחד בנוגע לרצח העם בדארפור שבסודאן ולסכסוך הצבאי בסהרה המערבית. ב-22 ביוני 2001 נעצר לאחר שהפגין נגד הממשל הסודאני בשגרירות סודאן שבוושינגטון הבירה.

בשנת 2003 מינה נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש את פיין לאחד משני חברי הקונגרס שישמשו כנציגי הקונגרס באומות המאוחדות, ובשנת 2005 מינה אותו לתקופת כהונה שנייה חסרת תקדים. בתפקיד זה הוא נועד עם המזכיר הכללי של האומות המאוחדות קופי אנאן ועם שגריר ארצות הברית באו"ם ונהג להשתתף באופן קבוע בישיבות ההעצרת הכללית של האומות המאוחדות ובכינוסים אחרים של הארגון. ב-2004 נמנתה בין 31 חברי בית הנבחרים שהצביעו נגד ספירת קולות חבר האלקטורים מאוהיו בבחירות לנשיאות באותה השנה[2].

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 הביע פיין תמיכה במועמדותו של ברק אובמה. ב-13 באפריל 2009 מטוסו של פיין יצא ממוגדישו בירת סומליה, בשעה שלוחמים מיליציה סומלים ירו מרגמות לעבר שדה התעופה[3]. פיין לא נפגע, מכיוון שמטוסו הספיק להמריא לקניה. ההתקפה הגיעה יום אחד בלבד לאחר שקפטן ריצ'רד פיליפס מהכוחות המזוינים של ארצות הברית חולץ משוד ימי לחופי סומליה לאחר חניסיון חטיפה כושל של אוניית מכולות בשם "MV Tygra"[4].

פיין הודיע בהצהרה מ-10 בפברואר 2012 כי הוא עובר טיפול בסרטן המעי הגס[5]. ב-2 במרץ אותה שנה דווח כי פיין הוטס מבית חולים בוושינגטון הבירה חזרה לביתו לניו ג'רזי באמצעות מטוס חירום רפואי משהתדרדר מצבו הרפואי[6]. פיין נפטר כעבור ארבעה ימים, בגיל 77[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונלד מ. פיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'וזף פ. סליבאן, 2 Vie to Be First Jersey Black in Congress, באתר הניו יורק טיימס, 2 ביוני 1988 (באנגלית)
  2. ^ FINAL VOTE RESULTS FOR ROLL CALL 7, באתר מזכיר בית הנבחרים של ארצות הברית, 6 בינואר 2005 (באנגלית)
  3. ^ Somali mortars miss US politician, באתר BBC‏, 13 באפריל 2009 (באנגלית)
  4. ^ U.S. lawmaker safe after plane fired on in Somalia, באתר CNN‏, 13 באפריל 2009 (באנגלית)
  5. ^ NJ Rep. Donald Payne says he is suffering from colon cancer, vows to keep serving in Congress, מאורכב מאתר וושינגטון פוסט, 16 בפברואר 2012 (באנגלית)
  6. ^ ראסל ברמן, Rep. Donald Payne, battling colon cancer, flown back to New Jersey, באתר The Hill‏, 2 במרץ 2012 (באנגלית)
  7. ^ ריימונד הרננדז, Donald M. Payne, First Black Elected to Congress From New Jersey, Dies at 77, באתר הניו יורק טיימס, 6 במרץ 2012 (באנגלית)