דונלד קווארלז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דונלד קווארלז
Donald Quarles
דונלד קווארלז
לידה 30 ביולי 1894
ואן בורן, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה 8 במאי 1959 (בגיל 64)
וושינגטון די. סי. ארצות הברית
שם מלא דונלד אוברי קווארלז
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה־7
1 במאי 19578 במאי 1959
(שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר
→ רובן ב. רוברטסון
מזכיר חיל האוויר של ארצות הברית ה־4
15 באוגוסט 195530 באפריל 1957
(שנה ו-37 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דונלד אוברי קווארלזאנגלית: Donald Aubrey Quarles;‏ 30 ביולי 1894 - 8 במאי 1959) היה מהנדס מערכות תקשורת, מנהל בכיר במעבדות בל ובווסטרן אלקטריק ופקיד ממשל בכיר במחלקת ההגנה של ארצות הברית במהלך נשיאותו של דווייט אייזנהאואר, אז הוא כיהן הן כמזכיר חיל האוויר והן כסגן מזכיר ההגנה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד קווארלז נולד בואן בורן, ארקנסו. ב-1910, בגיל 15, הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקומי. הוא המשיך ללמד מתמטיקה בבית ספר זה ולמד קורסי קיץ באוניברסיטת מיזורי עד שב-1912 הוא התקבל לאוניברסיטת ייל. ב-1916 הוא סיים תואר בוגר אוניברסיטה בייל.[1][2]

במאי 1917 התגייס קווארלז לצבא ארצות הברית ושירת בו במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא הוצב בדיוויזיית הרגלים ה-42 (דיוויזיית הקשת). כקצין ארטילריה הוא הגיע לדרגת קפטן ושירת בצרפת ובגרמניה במשך שנתיים.[1][2]

קריירה הנדסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה החל קווארלז לעבוד בחברת ווסטרן אלקטריק. באותה תקופה הוא גם למד על בסיס חלקי פיזיקה תאורטית באוניברסיטת קולומביה. ב-1925 הוא הצטרף למעבדות בל במוראי היל, ניו ג'רזי. בשנות ה-30 ובראשית שנות ה-40 הוא המשיך להתקדם במעבדות בל.[1]

ב-1940 הוא מונה כמנהל מחלקת פיתוח השידור שהתמקדה במערכות אלקטרוניות צבאיות, בעיקר פיתוח מערכות מכ"ם. ב-1946 הוא היה למנהל פיתוח המכשירים של בל. באותה שנה הוא נבחר כראש עיריית אינגלווד, ניו ג'רזי וכיהן בתפקיד זה עד 1948.[3] לאחר מכן הוא היה סגן נשיא מעבדות בל. באותה תקופה הוא מונה לוועדת האלקטרוניקה החדשה במועצת המחקר והפיתוח של מחלקת ההגנה, והיה ליושב הראש שלה ב-1949. במרץ 1952 היה קווארלז לסגן נשיא ווסטרן אלקטריק ולנשיא תאגיד סנדיה. סנדיה הייתה חברת בת של ווסטרן אלקטריק שהייתה אחראית על הפעלת המעבדה של הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית באלבקרקי, ניו מקסיקו.[1] בין השנים 1952–1953 היה קווארלז נשיא המכון האמריקאי למהנדסי חשמל.[3]

בממשל הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1953 מינה הנשיא דווייט אייזנהאואר את קווארלז כעוזר מזכיר ההגנה למחקר ופיתוח. לאחר מכן הוא נבחר, הן על ידי מזכיר ההגנה והן על ידי מזכיר המסחר להיות יושב הראש של מועצת פיתוח הניווט האווירי. במרץ 1954 מינה אותו הנשיא אייזנהאואר כחבר בוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה.[2]

ב-11 באוגוסט מינה הנשיא אייזנהאואר את קווארלז במינוי ביניים כמזכיר חיל האוויר וב-15 באוגוסט הוא הושבע לתפקיד. ב-16 בפברואר 1956 אישר הסנאט את המינוי כמינוי קבע. כמזכיר חיל האוויר הביע קווארלז את הצורך להתשמש בטכנולוגיות חדשניות כדי לשמור על עליונות על פני ברית המועצות. הוא תמך בהרחבת התקצוב לתוכניות מחקר ופיתוח ולחץ להכנסה מהירה לשירות של מטוסי ה-B-52 סטרטופורטרס, הקונבאייר F-102 דלתא דאגר והF-104 סטארפייטר.[1][2]

ב-30 באפריל 1957 התפטר קווארלז מתפקידו כמזכיר חיל האוויר כדי לקבל על עצמו מינוי כסגן מזכיר ההגנה. דונלד קווארלז כיהן בתפקיד זה עד למותו הפתאומי מהתקף לב בוושינגטון די. סי. ב-8 במאי 1959.[2]

הלווייתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקווארלז נערכה הלוויה צבאית שאורגנה על ידי המחוז הצבאי של וושינגטון. ההלוויה החלה בצהרי ה-11 במאי 1959, כאשר ארונו הוצב בקפלת בית לחם של הקתדרלה הלאומית של וושינגטון למשך 24 שעות. טקס ההלוויה נערך ביום המחרת בספינה של הקתדרלה. לאחר הטקס נישא הארון על גבי קרון מתים אל שער הזיכרון של בית הקברות הלאומי ארלינגטון, שם הועבר הארון לעגלת תותחים. משמר צבאי, שכלל מחלקה אחת מכל זרועות הכוחות המזוינים (הצבא, הצי, חיל הנחתים, חיל האוויר ומשמר החופים), הוביל את מסע ההלוויה אל אתר הקבורה. סגן הנשיא, ריצ'רד ניקסון הוביל את המשלחת הרשמית בטקס ההלוויה הציבורי ובתהלוכה שהתקיימה בארלינגטון, והנשיא אייזנהאואר נכח בטקס שהתקיים בחלקת הקבר.[4]

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תוארי הכבוד הרבים שהוענקו לקווארלז במהלך הקריירה המקצועית והציבורית שלו היו תוארי דוקטור לשם כבוד שהוענקו לו על ידי אוניברסיטת ארקנסו ב-1953 ועל ידי אוניברסיטת ניו יורק ב-1955. בנוסף, הוענקו לו עיטורים שונים מממשלות איטליה, פרו וברזיל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו הוענקה לו מדליית החירות.[2]

רכס קווארלז בהרי המלכה מוד בשטח חסות רוס שבאנטארקטיקה נקרא על שמו.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונלד קווארלז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]