דונלד רייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דונלד רייס
Donald Rice
דונלד רייס
לידה 4 ביוני 1939 (בן 81)
פרדריק, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא דונלד בלסינג רייס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה
עיסוק איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר חיל האוויר של ארצות הברית ה־17
22 במאי 198920 בינואר 1993
(3 שנים ו-34 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש
ג'ון ג'. וולש
(מזכיר בפועל)
מייקל דונלי
(מזכיר בפועל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דונלד בלסינג רייסאנגלית: Donald Blessing Rice;‏ נולד ב-4 ביוני 1939) הוא איש עסקים אמריקאי מקליפורניה ופקיד ממשל בכיר לשעבר. הוא היה נשיא ומנהל כללי של כמה חברות גדולות, כולל מכון ראנד, וישב כחבר דירקטוריון של כמה חברות, כולל ולס פארגו. רייס גם כיהן כמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית בין השנים 19891993.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד רייס נולד בפרדריק, מרילנד כבנם של דונלד ב. רייס האב ושל מרי ס. רייס. אביו ניהל תחנת דלק, מאוחר יותר נכנס לעסקי הצמיגים ובסופו של דבר היה לראש עיריית פרדריק. אמו של רייס ניהלה את ספרי החשבונות של עסקי המשפחה. הוריו של רייס הדגישו את הצורך בחינוך טוב. גישה זו, יחד עם הגישה לעסקים ולשירות ציבורי השפיעו על רייס באופן משמעותי כאשר בגר.

ב-1961 סיים רייס את לימודי התואר בוגר במדעים בהנדסה כימית באוניברסיטת נוטרדאם. ב-1962 הוא סיים תואר מוסמך במדעים בניהול תעשייתי וב-1965 הוא סיים לימודי תואר דוקטור בכלכלה באוניברסיטת פרדו. עם סיום לימודיו בנוטרדאם הוא התגייס כלוטננט-משנה בחיל החימוש של צבא ארצות הברית. ב-25 באוגוסט 1962 נשא רייס לאישה את סוזן פיצג'רלד. לזוג נולדו שלושה בנים.

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ארבע שנות שירות בכוחות המילואים של הצבא במקביל להמשך לימודיו, שירת רייס בין השנים 19651967 בשירות פעיל כלוטננט ולאחר מכן כקפטן בחיל החימוש. במהלך אותה תקופה הוא היה עוזר פרופסור לניהול וסגן מנהל ללימודים אקדמאים בפועל במרכז לניהול מערכות של הצי בבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים שבמונטריי, קליפורניה.[1]

ב-1967 היה רייס למנהל ניתוח העלויות בלשכת מזכיר ההגנה של ארצות הברית. שנתיים לאחר מכן הוא מונה כסגן עוזר מזכיר ההגנה לניתוח משאבים, שם הוא היה אחראי על ניתוח העלויות, צורכי כוח האדם והלוגיסטיקה ותכנון התקציב לתוכניות הביטחון. בשנים 19701972 הוא שימש כעוזר מנהל משרד הניהול והתקציב. בתפקידו זה הוא ניהל את פעולות התקציב של הממשלה הפדרלית בתחומי החקלאות, האנרגיה הגרעינית, המסחר, האנרגיה, הסביבה, משאבי הטבע, העבודות הציבוריות, המדע, הטכנולוגיה, החלל והתחבורה.[1]

ב-1972 היה רייס לנשיא ולמנהל הכללי של מכון ראנד, שהוא שירות צוות חשיבה עצמאי ללא כוונת רווח בסנטה מוניקה, קליפורניה. מכון ראנד מבצע מחקרים וניתוחים אסטרטגיים בסוגיות ביטחון לאומי ושאר נושאי מדיניות ציבורית ומציע תוכנית לתואר דוקטור בניתוח מדיניות ציבורית. באותה תקופה מונה רייס על ידי הנשיא ג'רלד פורד גם כיושב ראש הוועדה הלאומית לאספקה ולמחסור ועל ידי הנשיאים ריצ'רד ניקסון וג'ימי קרטר לשתי תקופות כהונה במועצה המדעית הלאומית. לבקשתו של הנשיא קרטר, ניהל רייס מחקר מעמיק על תהליך ניהול המשאבים במחלקת ההגנה של ארצות הברית.[1]

רייס המשיך לעבוד במכון ראנד עד 1989, כאשר מינה אותו הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש כמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית. כמזכיר חיל האוויר, ביצע רייס תהליך ארגון והקטין את תקציבו. הוא השתתף בלחימה במלחמת המפרץ במקביל לכהונתו כמזכיר חיל האוויר. עם תום נשיאותו של בוש סיים רייס את תקופת כהונתו בת ארבע השנים כמזכיר חיל האוויר.

רייס היה נשיא המכון למדעי הניהול, חבר באגודה האמריקאית לקידום המדע, באגודה הכלכלית האמריקאית, וחבר באקדמיה הלאומית למנהל ציבורי. הוא מונה על ידי הנשיא ביל קלינטון כחבר בוועדה לאסטרטגיה הלאומית במאה ה-21.

הוא סייע לג'ון מקיין במערכת הבחירות שלו ב-2000 ובזו של 2008, למערכת הבחירות של ג'ורג' ווקר בוש ושל דיק צ'ייני ב-2004 ולוועדות הלאומית של המפלגה הרפובליקנית לבית הנבחרים ולסנאט.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו כמזכיר חיל האוויר, היה רייס במאי 1993 לנשיא ולמנהל הכללי של טלדיין, תפקיד בו הוא שימש עד אוגוסט 1996. לאחר שסייע להוביל את הארגון מחדש של החברה וניהל משא ומתן למיזוגה עם אלגייני לדלום, הוא סיים את עבודתו בחברה כדי להתמנות כנשיא וכמנהל הכללי המייסד של תאגיד אגנסיס, חברת ביוטכנולוגיה שבסיסה בסנטה מוניקה, קליפורניה. ב-2002 הוא היה ליושב ראש מועצת המנהלים של החברה.[2] ב-2007 ניהל רייס משא ומתן למכירת אגנסיס לחברת אסטלס וניהל אותה עד לפרישתו ב-2010.

רייס היה חבר בדירקטוריונים של כמה חברות. בין אלו ניתן למנות את תאגיד שברון, פסיפיק אנטרפרייזס, סקיוס, טלדיין, ולס פארגו, יונוקל, אמגן, וולקן מטיריאלס קומפני. הוא היה יושב ראש מועצת המנהלים של סקיוס מ-1998 ועד למכירתה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-2003. רייס הוא חבר בחבר הנאמנים של מכון ראנד,[3] במשך עשר שנים הוא היה יושב הראש של המועצה המנהלת של בית הספר פרדי ראנד.[4]

תוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרייס הוענקו חמש פעמים תוארי דוקטור לשם כבוד. התואר הראשון היה תואר בהנדסה מאוניברסיטת נוטרדאם ב-1975. השני היה בניהול מאוניברסיטת פרדו ב-1985. השלישי היה במשפטים מאוניברסיטת פפרדין ב-1989. הרביעי היה במדעי הרוח מאוניברסיטת ווסט קוסט ב-1993. החמישי והאחרון היה מבית הספר של מכון ראנד ב-1995.[2]

ב-1999 הוענק לרייס פרס וואנר מהחבר למחקר מבצעים צבאיים. פרסים נוספים שהוענקו לו כוללים את פרס הציון לשבח של בית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, פרס סימינגטון של אגודת חיל האוויר, ופרס מטעם הלשכה הצעירה של ארצות הברית. הוא חבר בקרן פורד. רייס קיבל גם את מדליית השירות האזרחי המצטיין ואת מדליית השירות הראוי לשבח ממזכיר ההגנה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונלד רייס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]