דוקאביב
דוקאביב הוא פסטיבל סרטים בינלאומי, המתקיים פעם בשנה באביב ומוקדש כולו לסרטים דוקומנטריים. זהו פסטיבל הקולנוע היחיד בישראל המוקדש כולו לקולנוע תיעודי, והוא מן המוערכים בתחומו בעולם.
מדי שנה מוצגים בפסטיבל למעלה ממאה סרטים חדשים מהארץ ומהעולם, במסגרת מבחר תוכניות מגוונות: תחרות הסרטים הישראלים, התחרות הבינלאומית, תחרות עומק השדה – המציגה קולנוע חדשני ואחר – ותחרות של סרטי סטודנטים. בנוסף, פסטיבל דוקאביב מציג תוכניות מחווה המוקדשות ליוצרים, סרטי מוזיקה, סרטים העוסקים בסוגיות חברתיות וכן יצירות המשתמשות בטכנולוגיות חדישות (דוגמת VR, סרטים המייצרים אשליה של מציאות וירטואלית).
פסטיבל דוקאביב נמשך עשרה ימים, שבמהלכם הקרנות הסרטים חורגות מביתו הראשי של דוקאביב – סינמטק תל אביב – ומגיעות למקומות שונים ברחבי העיר. בשנת 2016 התקיימו הקרנות הפסטיבל ב־12 מתחמי הקרנה שונים, שאליהם הגיע קהל ללא תשלום. בין המתחמים: נמל תל אביב, נמל יפו, כיכר תיאטרון הבימה, גינות ציבוריות וגגות נבחרים בעיר.
מנהלת הפסטיבל היא גליה בדור. המנהלת האומנותית היא קרין ריבקינד-סגל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל נוסד בשנת 1999 על ידי עמותת דוקאביב - העמותה לקידום הסרט הדוקומנטרי בישראל. את העמותה ואת הפסטיבל יסדה אילנה צור, שגם ניהלה אותו ב-12 השנים הראשונות לקיומו. כיוצרת קולנוע ("אלטלנה", "שנים טרופות", היא הגתה את הרעיון כשיצאה להציג את סרטיה בפסטיבלים בעולם. פסטיבל דוקאביב הראשון, בשנת 1999, ארך ארבעה ימים וחצי בלבד, הוקרנו בו 46 סרטים ומספר הצופים עמד על 5,000 איש בלבד[1]. עם השנים היה לפסטיבל הקולנוע הגדול בתל אביב, ומספר הצופים בסרטי הפסטיבל, הוא כ-60 אלף.
כחלק מהפעולות שנועדו לעודד יצירה קולנועית בארץ, דוקאביב מארח סדנאות ומפגשים עם יוצרים חשובים. בין האורחים שהגיעו לפסטיבל בשנים האחרונות: מישל גונדרי, אלן ברלינר, אונדי טימונר, ברט מורגן, ניקולאוס גיירהאלטר, ז'ואאו מוריירה סלאס ואחרים. בנוסף מתקיימים אירועים המוקדשים לתעשיית הקולנוע: מעבדת הראף-קאט DOC LAB TLV ופגישות אישיות בין יוצרים ישראלים לאורחים משפיעים.
התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת פסטיבל דוקאביב מוענק מדי שנה הפרס הגדול ביותר בארץ ליצירה תיעודית ישראלית מקורית. לצד פרס זה מוענקים פרסים לסרטי סטודנטים מצטיינים ופרס בתחרות "עומק השדה", לסרטים חדשניים ומעוררי השראה מהעולם. פרסים מוענקים גם בתחרות פיצ'ינג סטודנטים השנתית ובדוקצעיר - תחרות יצירה תיעודית צעירה לבתי הספר התיכונים.
ביוני 2018 נבחר פסטיבל דוקאביב על ידי האקדמיה האמריקנית לקולנוע לאחד מ-28 הפסטיבלים המובילים בעולם (ביניהם פסטיבל קאן, אידפא וברלין) ומעתה הסרטים הזוכים בהם יהיו זכאים להגיש מועמדותם לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית[2].
2016[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל דוקאביב 2016 זכו הסרטים הבאים: בפרס הסרט הטוב ביותר זכה הסרט "מוות בבאר שבע", סרטם של טלי שמש ואסף סודרי, שאף זכה בפרס הבימוי מטעם פדאורה (Feodora), פדרציית מבקרי הקולנוע מאירופה ומדינות הים התיכון ולאחר מכן גם בפרס אופיר. בתואר הסרט הזר הטוב ביותר זכה הסרט "קרא לי מריאנה" של קרולינה ביאלבסקה Karolina Bielawska. בפרס החזון היצירתי בתחרות "עומק השדה" זכה הסרט "ארצם של הנאורים", שביים פייטר ז'אן דה פיו Pieter-jan De Pue. "בית האילמת", של תמר קיי מבית הספר לקולנוע סם שפיגל, זכה במקום הראשון בתחרות סרטי הסטודנטים. בפרס ראש עיריית תל אביב-יפו לסרט ביכורים זכה הסרט "החולמים מבבילון" של רומן שומונוב[3].
2017[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל דוקאביב 2017 זכו הסרטים הבאים: בפרס הסרט הטוב ביותר זכה הסרט הקיר של מורן איפרגן, בפרס ראש עיריית תל אביב-יפו לסרט ביכורים זכה "מוחי" סרטם של רינה קסטלנובו-הולנדר ותמיר אלתרמן, ובפרס הבימוי מטעם פיפרסקי זכה "סאלח, פה זה ארץ ישראל" של דוד דרעי, רות יובל ודורון גלעזר. בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית זכה "פלסטיק צ'יינה" של הבמאי Jiu-liang Wang, בפרס החזון האמנותי בתחרות עומק שדה זכה "תרמית" של Dean Fleischer-camp, ובתחרות הסטודנטים זכה "להפוך את האבנים" של ניר דבורצ'ין ממכללת ספיר. בפרס הקהל זכה הסרט "איך מסמנים אהבה" של אל-עד כהן ואיריס בן משה[4].
2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל דוקאביב 2018 זכו הסרטים הבאים: בפרס הסרט הטוב ביותר זכה הסרט "משפחה בטרנס" של אופיר טריינין. בפרס חבר השופטים זכה "אישה של בית" של ג'יין ביבי. את פרס סרט הביכורים לקח "פרא" של אוריאל סיני ודנאל אל-פלג. "במדבר - דיפטיך תיעודי" של אבנר פיינגלרט קטף שני פרסים: פרס הבימוי ופרס הצילום. פרס הסרט הישראלי הקצר ביותר הוענק ל"בעקבות אדאי" של אסתר נימייר, ובפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר זכה "אב ובנו" של בית הספר למעלה. בצד ההכרזה הזו, הוכרזו גם הזוכים בתחרות הבינלאומית: בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר זכה "כלבים נובחים בירוק" של סימון לרנג-וילמונט. "ואלס לוולדהיים" זכה בציון לשבח[5].
2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל דוקאביב 2019 זכו הסרטים הבאים: בפרס הסרט הטוב ביותר זכה הסרט "לאה צמל, עורכת דין" של רחל לאה ג'ונס ופיליפ בלאיש. בפרס חבר השופטים זכה "היה היה ילד", סרטו של אורי לוי. את פרס סרט הביכורים לקח "האחות של מוסליני" שביימה ג'ונה סולימאן. "פגות תוקף", סרטן של שוש שלם והילה מדליה, זכה בפרסי הבימוי והעריכה. בצד ההכרזה הזו, הוכרזו גם הזוכים בתחרות הבינלאומית: בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר זכה "ארץ הדבש" שביימו תמרה קוטבסקה וליובומיר סטפנוב. הסרט "נוסעי חצות" של חסאן פאזילי, המתעד את מנוסתה של משפחה אפגנית מארצה בעקבות אימת הטאליבאן, קיבל ציון לשבח[6].
ערך מורחב – סערת ביטול התמיכה של מפעל הפיס בדוקאביב
זכייתו של הסרט "לאה צמל, עורכת דין" בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל עוררה סערה ציבורית, עקב פעילותה של צמל כעורכת דין המייצגת אסירים ביטחוניים וטרוריסטים פלסטינים. עיקר המחאה כוון נגד מפעל הפיס, שהעביר מענק בסך 150,000 ש"ח ליוצרי הסרט במסגרת תמיכתו במפעלי תרבות ישראליים. בעקבות המחאה הודיע מפעל הפיס כי החליט להפסיק לממן את הפרס הזוכה בדוקאביב, החלטה אשר עוררה מחאה נגדית. מספר חודשים לאחר מכן הודיע מפעל הפיס כי חזר בו מהחלטתו.
2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל דוקאביב 2020 זכו הסרטים הבאים: בפרס הסרט הטוב ביותר זכה הסרט "אהבה זאת לא היתה", סרטה של מיה צרפתי והמפיקים ניר סער וקורט לנגבין. בפרס חבר השופטים זכה "אין סנטימנטים", סרטו של ארתור אברמוב. הזוכים בתחרות הישראלית הם הסרט "שלושה יוסי" זכה בפרס העריכה ו"הלובי" שזכה בפרס התחקיר. בתחרות "עומק שדה", המיועדת לסרטים ניסיוניים שמבקשים לפרוץ את גבולות הז'אנר התעודי, זכו אילה בקה ולואיז למואן על סרטם "סיבוב בטוקיו". "גשם בעיניים" סרטו של רון עומר אודות אמו, דבורה עומר, זכה בפרס ראש העיר תל אביב-יפו לסרט הביכורים בתחרות הישראלית. בתחרות הבינלאומית זכה הסרט "קולקטיב" של הבמאי[7].
אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לפסטיבל הסרטים התיעודי בתל אביב, עמותת "דוקאביב" מקיימת שני פסטיבלים נוספים, אזוריים, מדי שנה – שנועדו לחשוף את היצירה התיעודית לקהל רחב ככל האפשר. פסטיבלים אלה הם "דוקאביב גליל" המתקיים במעלות תרשיחא, ו"דוקאביב נגב", המתקיים בירוחם. בשתי המסגרות האלה מוקרנות גם יצירות תיעודיות של יוצרים מקומיים, העוסקות בנושאים הקשורים למקום ולאנשיו. בנובמבר 2016 החלה העמותה להפעיל פסטיבל תיעודי גם ב"בית דני" בשכונת התקווה בתל אביב, במסגרתו מתקיימים אירועים בשיתוף התושבים בשכונה, מוקרנים סרטים זוכי פרסים ונערכים מפגשים עם יוצרי קולנוע. הכניסה לכל האירועים הללו חופשית. בנוסף מקיימת העמותה עשרות הקרנות של סרטי תעודה במרכזי תרבות ברחבי הארץ ומסגרת של סרטי תעודה בסינמטק תל אביב, תחת הכותרת "קולנוע דוקאביב".
לצד הפסטיבל מתקיימים פרויקטים שנתיים כמו "דוקו יאנג", סדנאות תיעודיות מעשיות לנוער שתוצריהן מוקרנים בפסטיבל, פרויקטים שתכליתן המוצהרת היא קידום היצירה הדוקומנטרית בארץ.
בחלק מהסרטים ניתן לצפות גם באופן מקוון מישראל או בטלוויזיה הרב-ערוצית של חברת יס.
רשימת הזוכים בתחרות הישראלית בפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002 - "השכן של ישו", בימוי: דוקי דרור
- 2003 - "ההרוג ה-17", בימוי: דוד אופק
- 2004 - "משפה לשפה", בימוי: נורית אביב[8]
- 2005 - "יום ולילה", בימוי: סיון ארבל[9]
- 2006 - "סובינירים", בימוי: שחר כהן וחליל אפרת[10]
- 2007 - "שלוש פעמים מגורשת", בימוי: איבתיסאם מרעאנה[11]
- 2008 - "כלות המדבר", בימוי: עדה אושפיז[12].
- 2009 - "גוגל בייבי", בימוי: ציפי ברנד[13]
- 2010 - "גם כשעיני פקוחות", בימוי: אופיר טריינין[14]
- 2011 - "הצלמניה", בימוי: תמר טל[15]
- 2012 - "הום מובי", בימוי: ראובן ברודסקי[16]
- 2013 - "רקדנית, עמוד וסרט", בימוי: ישרי הלפרן[17]
- 2014 - "תקופת מבחן", בימוי: אביגיל שפרבר[18]
- 2015 - "עד קצה הזריחה", בימוי: סילבן ביגלאייזן[19]
- 2016 - "מוות בבאר שבע", בימוי: טלי שמש, אסף סודרי
- 2017 - "הקיר", בימוי: מורן איפרגן
- 2018 - "משפחה בטרנס", בימוי: אופיר טריינין
- 2019 - "לאה צמל, עורכת דין", בימוי: רחל לאה ג'ונס ופיליפ בלאיש
- 2020 - "אהבה זאת לא היתה", בימוי: מיה צרפתי, מפיקים ניר סער וקורט לנגבין
- 2021 - "לילות קיץ", בימוי: אוהד מילשטיין
- 2022 - "המצלמה של דוקטור מוריס", בימוי: איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי[20]
- 2023 - "ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר"-סרט תיעודי על חייה של ענבל פרלמוטר. יוצרות: שרון לוזון ואביגיל שפרבר[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דוקאביב
דוקאביב, ברשת החברתית פייסבוק
דוקאביב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר עמותת דוקאביב (אורכב 06.11.2016 בארכיון Wayback Machine)
- אירועי דוקאביב בשכנות התקווה (אורכב 25.11.2016 בארכיון Wayback Machine) בתל אביב.
- ריאיון עם סיני אבט - המנהל האמנותי של דוקאביב
- דוקאביב 2012 - סרטים פוליטיים וחברתיים בתחרות הדוקומנטרית הישראלית
- לטפס אל הפסגה - סיני אבט, בראיון משותף עם, קרין ריבקינד סגל - לנטע אלכסנדר בעיתון הארץ.
- הבחירות באמריקה הן חומר מטורף לקולנוע תיעודי - ראיון וידאו עם קרין ריבקינד סגל.
- אוצרת המציאות: ריאיון עם קרין ריבקינד סגל בכתב העת "תקריב".
תמר רותם, משנה מציאות: "אפשר להציג הכל - גם רומן של פלסטיני ויהודיה", באתר TheMarker, 10 באפריל 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נירית אנדרמן, מייסדת דוקאביב פורשת מניהולו, באתר הארץ, 5 במאי 2010
- ^ פסטיבל דוקאביב נכנס השנה לרשימת הפסטיבלים של האוסקר – דוקאביב, באתר www.docaviv.co.il (ארכיון)
- ^ נירית אנדרמן, הסרט "מוות בבאר שבע" הוא הזוכה הגדול של פסטיבל דוקאביב, באתר הארץ, 26 במאי 2016
- ^ גילי איזיקוביץ, הזוכה בתחרות הישראלית בפסטיבל דוקאביב: "הקיר" של מורן איפרגן, באתר הארץ, 17 במאי 2017
- ^ וואלה! תרבות, אלה הזוכים בפסטיבל דוקאביב 2018, באתר וואלה!, 23 במאי 2018
- ^ איתי שטרן, "לאה צמל, עורכת דין" הוא הסרט הזוכה בפסטיבל דוקאביב 2019, באתר הארץ, 29 במאי 2019
- ^ רועי אבן, פסטיבל דוקאביב 2020: ואלה הזוכים, באתר מאקו, 09 בספטמבר 2020
- ^ גואל פינטו, בין שפת התמונות לשפת המלים, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
- ^ "יום ולילה" של סיון ארבל זכה ב"דוקאביב", באתר וואלה!, 12 באפריל 2005
- ^ רותה קופפר, "סובנירים" זכה בפסטיבל דוקאביב, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
- ^ נירית אנדרמן, הפרס הראשון ב"דוקאביב" ל"שלוש פעמים מגורשת", באתר הארץ, 19 במרץ 2007
- ^ נירית אנדרמן, זוכה פסטיבל "דוקאביב": "כלות המדבר", באתר הארץ, 8 באפריל 2008
- ^ דנה שוופי, הזוכה בפרס הראשי ב"דוקאביב": הסרט "גוגל בייבי" של ציפי ברנד, באתר הארץ, 13 במאי 2009
- ^ אלעד בילו, עכבר העיר, הוכרזו הזוכים בדוקאביב 2010, באתר הארץ, 17 במאי 2010
- ^ טל לוין, עכבר העיר, הוכרזו הזוכים בפסטיבל דוקאביב 2011, באתר הארץ, 11 במאי 2011
- ^ נירית אנדרמן, הזוכה בדוקאביב: "Home Movie" של ראובן ברודסקי, באתר הארץ, 9 במאי 2012
- ^ נירית אנדרמן, רקדנית, עמוד וסרט זכה בפסטיבל דוקאביב, באתר הארץ, 8 במאי 2013
- ^ נירית אנדרמן, "תקופת מבחן" זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר, באתר הארץ, 14 במאי 2014
- ^ נירית אנדרמן, "עד קצה הזריחה" זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בדוקאביב, באתר הארץ, 13 במאי 2015
- ^ איתי שטרן, "המצלמה של דוקטור מוריס" הוא הזוכה בפסטיבל דוקאביב 2022, באתר הארץ, 01 ביוני 2022
- ^ מכושפת: סרט תיעודי חדש על חידת חייה ומותה של ענבל פרלמוטר | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-05-11