דוקטור פאוסטוס (מחזה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
כריסטופר מרלו  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
טרגדיה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1604 |
  | |
דוקטור פאוסטוס (באנגלית: Doctor Faustus) הוא מחזה מאת המחזאי האנגלי כריסטופר מארלו, שנכתב והוצג לראשונה ככל הנראה בין השנים 1588 לבין 1590. במרכז העלילה עומדת דמותו של ד"ר פאוסטוס, אדם משכיל ומלומד, המתגורר בעיר ויטנברג בגרמניה, אשר מחליט למכור את נשמתו לשטן תמורת עשרים וארבע שנות חיים נוספות, שבהן יתגשמו כל משאלותיו. החוזה עם השטן נכרת באמצעות מפיסטופלס, עוזרו של לוציפר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצורך כתיבת המחזה התבסס מארלו ככל הנראה על תרגום אנגלי של הספרון הגרמני מאת סופר אלמוני, "ההיסטוריה של ד. יוהאן פאוסט"(אנ'), שבתורו נכתב בהשארת דמותו ההיסטורית של יוהאן גאורג פאוסט(אנ'). בכך היה מארלו לראשון שהפך את סיפור דמותו של פאוסט למחזה טרגי.
המחזה זכה בהצלחה מרשימה, והוצג רבות גם אחרי מותו המסתורי של מארלו, ייתכן הרצחו, בגיל 29. כיום יש בידינו שתי גרסאות של המחזה: המוקדמת - משנת 1604, והמאוחרת - משנת 1616, שבה שולבו כמה היבטים קומיים. שתי הגרסאות עברו כנראה עיבודים שונים.
יוהאן וולפגנג פון גתה, שיצירתו "פאוסט" היא פסגת יצירתו האמנותית, נחשף לגרסה גרמנית של מחזהו של מארלו רק בשנת 1818, ושיבח אותה מאוד. מאוחר יותר עובדה העלילה הדרמטית גם לאופרה "פאוסט", שהולחנה על ידי המלחין הצרפתי שארל גונו. המלחין ההונגרי (ממוצא גרמני) פרנץ ליסט חיבר בהשראת האגדה פואמה סימפונית בשלושה חלקים, המתארת באופן מוזיקלי את שלוש הדמויות הדומיננטיות בעלילה.
בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה "דוקטור פאוסטוס" ודמותו של מארלו עמדו גם במרכז העלילה של הסרט "רב מכר לרצח", של הבמאי ראודי הרינגטון ובכיכובו של קובה גודינג ג'וניור, המגלם את דמותו של עורך הדין לסון ראסל. עלילת הסרט משווה בין מכירת נשמתו של פאוסט לשטן לבין החלטתו של עורך-דין להביא לזיכוי נאשמים שביצעו רצח. כמחווה למחזאי האנגלי, שילב תסריטאי הסרט דמות העונה לשם כריסטופר מארלו בתוך העלילה.
הפקה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1973 ביים את המחזה אריה זקס, בתרגום מנחם בן, כהפקה משותפת של החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית ו"הבימה"[1]. בהפקה השתתפו בין היתר: יוסי פולק בתפקיד פאוסטוס, רפאל קלצ'קין בתפקיד מפיסטופלס, ניסים עזיקרי, שמואל סגל ואבי פניני. אך היא זכתה לביקורות שליליות וירדה תוך זמן קצר מבמה[2].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטופר מארלו, דוקטור פאוסטוס, עברית: מאיר ויזלטיר, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2011[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוקטור פאוסטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כריסטופר מארלו, פאוסטוס, בוגד, אכלא את נשמתך, באתר הארץ, 15 באפריל 2011 - קטע מהתרגום של מאיר ויזלטיר
- אלי אשד, מחזאי סוכן חשאי ומכשף :על דוקטור פאוסטוס וכריסטופר מארלו, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, 4 בפברואר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחיאל לימור, פאוסטוס בא לאוניברסיטה ולתיאטרון, מעריב, 30 באוקטובר 1972
- ^ דליה שחורי, כן ל״פאוסטוס", על המשמר, 8 ביוני 1973
הצ'פציק של דוקטור פאוסטוס, "העולם הזה", גיליון 1864 מ-23 במאי 1973, עמוד 11 - ^ סקירה של התרגום: יואב רינון, הן כאן הגיהנום ואני נמצא בו, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2011