דוקטרינת דראגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוקטרינת דראגו (בספרדית: Doctrina Drago) היא דוקטרינה ביחסים בינלאומיים הגורסת כי שום כוח חיצוני, כולל ארצות הברית של אמריקה, לא יורשו להפעיל כוח נגד אומה אמריקאית על מנת לגבות חוב.

הדוקטרינה הוכרזה בשנת 1902 בידי שר החוץ הארגנטינאי לואיס מריה דראגו (Luis María Drago). הדוקטרינה, המהווה הרחבה של דוקטרינת מונרו ברוח דוקטרינת קלבו, נכתבה בתגובה לפעולותיהן של בריטניה, גרמניה ואיטליה שהטילו סגר על ונצואלה והפציצו את נמליה בניסיון לגבות חוב לאומי עצום. תיקון רוזוולט משנת 1904 ייתר למעשה את דוקטרינת דראגו.

הקונגרס הפאן-אמריקאי של שנת 1906 דן בדוקטרינה והיא הוצעה באמנת האג של שנת 1907, אולם במקומה התקבלה גרסה אחרת של הדוקטרינה[1] שהוצעה בידי האמריקאי הוראס פורטר שגרסה שיעשה שימוש בבוררות ובחוק קודם לגבייה בכוח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Drago Doctrine, encyclopedia.com
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.