דוקסוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוֹקְסוגרפיה היא כתיבה על אודות תורותיהם של פילוסופים מהדורות שקדמו לכותב, בעיקר בהקשר של פילוסופיה יוונית.

את המונח דוקסוגרפיה טבע חוקר העת העתיקה הגרמני הרמן דילס (Hermann Alexander Diels). הוא התייחס בחיבורו "הדוקסוגרפים היוונים" רק לסופרים היוונים שעסקו בכתיבה על פילוסופים שעסוק במדעי הטבע - קוסמולוגיה, ביולוגיה, רפואה - אולם ספרים רבים שנכתבו בנושא אחרי דילס מייחסים את הכינוי "דוקסולוגיה" גם לפילוסופים שעסקו בשאלות של מוסר.

לפי דילס, ראשון הדוקסוגרפים היה תאופרסטוס, תלמידו של אריסטו, שכתב ספר עם סקירה של דעות של פילוסופים מהדורות הקודמים לפי העניינים ולא לפי סדר כרונולוגי, אם כי לפי חיבורי פילוסופים שאחרי דילס, גם לכתבי אריסטו עצמו היו מאפיינים של דוקסוגרפיה. חיבורים דוקסוגרפיים בולטים מהעת העתיקה הם "דעות הפילוסופים" (Placita philosophorum) המיוחס לפלוטרכוס, ו"אקלוגות פיזיות" (Eclogae physicae) מאת סטובאוס (Stobaeus), ששניהם כנראה מושפעים מחיבורי הדוקסוגרף היווני אאטיוס. כמו כן, חיבורים דוקסוגרפיים חשובים נכתבו על ידי דיוקלס ממאגנסיה ודיוגנס לארטיוס.

גם לכתבי אבות הכנסייה בנצרות היו מאפיינים של דוקסוגרפיה.

חלק מהספרות הדוקסוגרפית תורגמה לשפה הערבית והייתה לה השפעה על הפילוסופיה המוסלמית והיהודית בארצות ערב בימי הביניים. ספר "דעות הפילוסופים" מוכר בימינו רק בגרסתו הערבית.

במקרים רבים, חיבורים דוקסוגרפיים הם המקור היחיד שמוכר למדע המודרני על חייהם ועל תורותיהם של פילוסופים יווניים עתיקים, שכתביהם לא נשתמרו בשום צורה אחרת. חלק מהדוקסוגרפים הציגו טיעונים של פילוסופים עתיקים באופן שיטתי ומקיף ואחרים עשו זאת באופן בררני כך שהם ייתנו חיזוק לתורות שלהם.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]