לדלג לתוכן

דורה גאבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורה גאבה
דורה גאבה בתמונה מ-1939
דורה גאבה בתמונה מ-1939
דורה גאבה בתמונה מ-1939
לידה 28 באוגוסט 1888
Metodievo, בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 1983 (בגיל 95)
סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Изидора Пейсах Габе עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סופיה
מקום מגורים סופיה
ידועה בשל היותה משוררת
השכלה אוניברסיטת סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Boyan Penev עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות הצטיינות של העם הבולגרי (21 במאי 1966)
  • פרס דימיטרוב (16 ביוני 1978)
  • פרס ואזוב (9 ביולי 1975)
  • פרס סלאבייקוב (אפריל 1979)
  • מסדר 9 בספטמבר 1944 (30 בדצמבר 1946)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי של בולגריה (25 באוגוסט 1978)
  • מסדר גאורגי דימיטרוב (28 באוגוסט 1968)
  • מסדר החיוך עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזידורה פטרובה גאבהבולגרית: Изидора Петрова Габе;‏ 28 באוגוסט 1888, דאבובניק, מחוז דובריץ', נסיכות בולגריה16 בנובמבר 1983, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת יהודיה נודעת שפעלה בבולגריה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורה גאבה נולדה בכפר דאבובניק הסמוך לעיר דובריץ' לפטר גאבה שהיגר מרוסיה לבולגריה. ב-1894 נבחר פטר גאבה לאספה הלאומית הבולגרית ונשבע אמונים. ב-15 בדצמבר 1894, באחד הגילויים הבולטים הראשונים של אנטישמיות ממוסדת בנסיכות הצעירה, סולק גאבה בהצבעה מהאסיפה הלאומית על רקע היותו יהודי ובמקומו נבחר חבר פרלמנט נוצרי.[1][2]

דורה גאבה רכשה השכלה יסודית בווארנה, בהמשך למדה מדעים באוניברסיטת סופיה והשלימה לימודי צרפתית בז'נבה וגרנובל. ב-1907 לימדה צרפתית בדובריץ'. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה והעברת חבל דרום דוברוג'ה לחזקת ממלכת רומניה מתוקף חוזה ניי, הייתה דורה גאבה פעילה בולטת במאבק לשמירת זכויות התושבים הבולגרים והיהודים בחבל. גאבה ערכה את עיתון הילדים "החלון". במהלך מלחמת העולם השנייה נתונה הייתה גאבה להתקפות אנטישמיות. במאי 1943, לאחר גירוש יהודי סופיה לערי השדה וכישלון גירושם מחוץ לגבולות בולגריה, פרסם ארגון ראטניק כרוז שטנה בבולגריה בו נכתב בין השאר, כי "קיימת השפעת יהודונים גם על התרבות הבולגרית, כאשר דורה גאבה כותבת ללא הפרעה וכתיבתה נקראת על ידי ילדי בולגריה".[3] לאחר מלחמת העולם השנייה, בין 1947 ל-1950, כיהנה גאבה כנספחת התרבות של שגרירות בולגריה בפולין. ב-1968 היא זכתה לאזרחות כבוד של העיר דובריץ'. עוד זכתה גאבה בעיטור על תרומתה הייחודית לתרבות הפולנית (פולנית: Order Odrodzenia Polski). דורה גאבה הלכה לעולמה ב-1983 בסופיה והיא בת 95 שנים.

ב-1900 פרסמה דורה גאבה את שירה הראשון "אביב" שפורסם במגזין בעיר שומן. מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, פרסמה גאבה ספרי שירה לילדים ולמבוגרים, סיפורים קצרים וסדרות מאמרים שעסקו בביקורת ספרות ותיאטרון. שיריה הולחנו על מיטב מלחיני בולגריה כגון פאנצ'ו ולדיגרוב. גאבה הפכה לסופרת ומשוררת נערצת במיוחד על ידי ילדים ובני נוער בבולגריה. במקביל, עסקה דורה גאבה בתרגום יצירות מפולנית, צ'כית, רוסית, יוונית וצרפתית לבולגרית ובכללם מיצירותיהם של אדם מיצקביץ', יוליוש סלובצקי, ולדיסלב ריימונט, קארל צ'אפק וסמואיל מרשק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורה גאבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878 – 1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 82.
  2. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד-ארצי, אור יהודה, עמוד 20.
  3. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, עמוד 189.